חייו ופעליו • ליומא דהילולא כח' שבט
כח' שבט התשפ"ג | 19.2.2023 | 13:00
לאחר פטירתו של הרב הגאון רבי רפאל שלמה לניאדו זצ״ל עלה על כסא הרבנות בנו רבי אפרים אשר מילא את מקום אביו בעודו בחייו בדיין בארם צובא, ומכיון שעסק בדיינות עוד בצעירותו, כינוהו בשם "הרב הדיין". יחד עם זאת היה גם מקובל וגם פייטן.
רבי אפרים חיבר ספר גדול הדומה במבנהו ל״כנסת הגדולה" למרן החבי״ב וכדוגמת הספר "עיקרי הד״ט" וקראו בשם "כנסת אפרים". ספר אחר עם עוד דרושים רבים שלו נשאר עדיין בכ״י.
בשנת תרס״א הדפיס מהר״ש הדאיה בירושלים חלק מתשובותיו בספר "רועי ישראל", והניף ידו שנית להקריב למשב׳ח הדפוס תשובות נוספות על ארבעה טורים וקראו בשם "דגל מחנה אפרים".
בשער הספר מופיע כיתוב ארוך שממנו ניתן לדלות פרטים אודותיו וזה ניסוחו:
ספר דגל מחנה אפרים.
אודה ה׳ מאד בפ׳י ובתוך רבים אהללנו אשר זכני ה׳ והשגתי בעזר אחד מאהובינו הי״ו אשר היה בארם צובה יע״א ב׳ קונטרסים כ״י משו״ת הרה״ג מעוז ומגדול פ״ה ע״ה [פאר הדור - עבד השם] בוצינא קדישא מר קשישא בנש״ק הגאון כמהר״ר אפרים לאניאדו זצוק״ל בן לאותו צדיק הגאון ח״ק (חסידא קדישא) בעל "בית דינו של שלמה" אשר מילא מקו אביו הקום לשמש בכתר הרבנות שם משנת התקמ״ז ומעלה בחיי הגאון מו״א זיע״א, כאשר יוצא מפורש מתשו׳ הרב מר אביו זללה״ה, הלא הלא היא כתובה על ספר הישר "כסא שלמה" ח״א סימן א׳ אשר זיכני ה׳ והדפסתיו מקרוב בשנת ותלבש אסת״ר מלכות, ואתאפק בעזרת ה׳ להביאם לביה״ד [לבית הדפוס] בספר זה לזכות את הרבים והכ״י קראתי את שמו הנאה לו "דגל מחנה אפרים" כי כן יצדק להיות, כי רב מאד מחנהו בתורה, כמעין המתגבר בב׳ התלמודים אינהו ואביזרייהו קמאי ובתראי דבתראי כמאן דמנחהו ליה בכיסתיה ולא זז מחבבה עדן שדרשה הרבה דרושים עפ״י הדין צרפם חצבן וחקקן בספרים בני״ק [בניצוצי קדושה] המאירים כי הוא דרשן ופייט, דיין ומורה, ומקובל חסיד, קדוש גאון אמיתי, מלאך מליץ טוב וסופר מהיר, רבא דעמיה מדברנא דאומתיה, והנה נראה בעליל מכתיבת ידה״ק [ידו הקדושה] יותר מתשעים פסקים בפלפול רחב וסברא ישרה והנם כתובים על ד׳ קונטרסים הטור האחד נכתב בו שלשים והטור הב׳ ז״ך והטור הג׳ פ״ט והטור הד׳ ארבעה והנה קונטריס הא׳ והג׳ זכה במקחם הרב כמה״ר אברהם ביק נ״י תושב עי״ת פרעסבורג יע״א בהיותו בארם צובה והוליכם עמו פרעסבורגה ומהב׳ והד׳ הלא המה הנדפסים בספר הקדוש הנוכחי "חלק ראשון" ואולי יעזור לי ה׳ ובאו לידי השני טורים האחרים ועשיתים חלק שני. ושמענו מרבנן קשישאי הכי חובר עוד מהא ספר״א רבא ויקירא ספר גדול בבקיאות גדולה על כל ד׳ חלקי ש״ע כדוגמת ספר עיקרי הד״ט [לגאון רבי דניאל טירני זצ״ל] ולא נודע לנו אין עדין ועוד ספר בדינים ונוסח שטרות, ועוד כתב הרבה חדושים ופרפראות על ש״ס ופוסקים וש׳ר בשירים ועוד ועוד רבים בכתבים, ולמפורסמות אין צריך ראיה, זכותו, וזכות אביו הרב הקדוש וזכות תורתם, יגנו עלינו ועל בנינו...
הכ״ד החותם בתוככי ירושלים תובב״א ביום כ״ג לחו׳ תשרי ש׳ התרס״ב ליצירה.
הצב״י שלום הדאייא יצ״ו
פעה״ק ירושלים תובב״א
שנת תרס״ב לפ״ק
בדפוס הרי״ן לעווי הי״ו
מזמן פטירתו ועד שנת תקע"ח לא נודע לנו מי היה מכהן במשרה זו להיות ראש אר"צ רבה. יתכן שהיו חלוקי דעות בקהלה, ובמשך י"ג שנים לא נבחר ראש הרבנים באר"צ, עד למינויו של מהר"א ענתבי זלה"ה ואחריו כמהר"ר מרדכי לבטון זלה"ה.
על ציונו של רבי אפרים נחרטו בדמע המילים:
עין במר בוכה מבכי נהרות
על הלקח ארון האלקים אור יקרות
עודנו באבו נקטף יחשכו האורות
דין הוא הרב הכולל כמהר"ר
עזרא אפרים לאניאדו זלה"ה
נפטר יום א' כ"ח שבט התקס"ה [1805] ליצירה