חס"ה לשבת פרשת בשלח

סיפור

מסופר על הגאון הקדוש ר' שמלאקה מניקלשבורג זצ"ל שהיה רגיל ללמוד בהתמדה עד כלות הנפש, והיה מתמוטט בעל כרחו לשעה ומתעורר ושוב לומד וכך חוזר וחוזר. רעיתו ותלמידיו שפחדו עליו מאוד קראו לחברו ר' אלימלך מליזענסק שיושיעם. כאשר ראה אותו עשה לו כבוד גדול וערכו שולחן יפה לר' אלימלך והרב אכל עמו כי כן צריך ודברו ד"ת. השעה היתה מאוחרת ונתנו מטה לר' אלימלך ואמר אני לא ישן רק אם הרב ישן, ואז גם ר' שמאלקה ישן וקם בבוקר עם מוחין חדשים והתפלל בחשק גדול והתעוררות ואמר שירת הים בניגון ובחשק גדול ובקולות עד שכל הקהל חשב שהם עומדים על שפת הים ועוברים את הים והיו מרימים את בגדיהם שלא ירטבו.

 

א. פרשת בשלח נקראת שבת שירה, בה קוראים "שירת הים". וצריך לאמרה בשמחה עצומה ולצייר כאילו עומד ביבשה בתוך הים ומסוגלת לכפרת עוונות.

ב. ב"שבת שירה" יש נוהגים לתת חטים לפני העופות, וכמה מהאחרונים ערערו על מנהג זה, והטוב ביותר ליתן זה מערב שבת.

ג. נוהגים לאכול חמין חטים בשבת שירה. ונתנו לזה רמז בר"ת של הפסוק "ויהי בשלח פרעה", ונהגו ישראל ה' ישמרם, בשבת שירה לאכול חטה, פרסות רגלים עם הריסה.

 

א. יום שני הקרוב הוא יום ט"ו בשבט, ונהגו בתפוצות ישראל להרבות באכילת פירות האילן ובמיוחד מפירות שבעת המינים שנשתבחה בהם ארץ ישראל, להורות בזה שהוא ראש השנה לאילנות.

ב. ידקדק הרבה ויזהר שלא ימצאו חלילה בפירות תולעים, ויזהר אפילו מספק חשש תולעים, וידוע גודל איסור אכילת תולעים.

ג. לפני אכילת כל פרי ילמדו לימודים מיוחדים מלוקטים מהזוה"ק והמדרשים וישתדלו לכוין בהם כמסודר, כדי שיהיה תיקון לפירות ותיקון בעולמות העליונים.

ד. יש להתפלל ביום ט"ו בשבט שיזכה בחג הסוכות לאתרוג נאה ומהודר, ואפשר לאומרה גם בשבת.