חידוש סיפור והלכה קצרים שתוכלו לומר בשולחן שבת
רבי יוסף שמואלי | כו' כסלו תשפ"ג | 20.12.2022 | 10:18
חידוש
"וְעַתָּה יֵרֶא פַרְעֹה אִישׁ נָבוֹן וְחָכָם וִישִׁיתֵהוּ עַל אֶרֶץ מִצְרָיִם" (מא, לג)
ולכאורה אחרי שיוסף פתר לפרעה את החלומות שיהיו שנים של רעב, למה הציע לבקש איש נבון וחכם, היה צריך לחפש אדם שידע לנהל את התבואה במשך שנות הרעב, מה יעזור איש נבון וחכם??
אלא שבזמן שיש שפע מאוד קשה להתכונן לזמן של רעב ומחסור, לכן חיפש פרעה איש נבון חכם, איש שיכול עכשיו - בזמן השפע - לנהל נכון את הדברים כך שבשנות הרעב יהיה מה לאכול (בשם ר' אליהו לופיאן).
"וטמאים ביד טהורים"
שאל הגה"ק רבי יוסף חיים זוננפלד זי"ע - רבה של ירושלים, מילא "גבורים ביד חלשים" זהו נס, וכן "רבים ביד מעטים" זהו נס, אך "טמאים ביד טהורים", מה הרבותא בדבר, במה רב כוחם של ה"טמאים" מכוחם של ה"טהורים"?
אלא הסבר נפלא יש כאן, וזאת על פי מה שמובא במדרש רבה (בלק כ, כה) שי"ב ניסים נעשו לו לפנחס בשעה שקנא את קנאת ה' והרג את זמרי בן סלוא וכזבי בת צור, ומובא שם שהנס העשירי היה: "ששמר הקב"ה את רוחותיהן שלא ימותו בידו ויטמא", והם מתו רק אחרי שהניחם מידו. וא"כ אף כאן היה נס כזה, שהיוונים לא מתו "ביד" החשמונאים הכהנים כדי שהם לא יטמאו, וזהו הפירוש "וטמאים ביד טהורים" - שאף על פי שהיוונים היו "טמאים", מכל מקום "ביד טהורים" - לא נטמאו החשמונאים הטהורים בהריגתם, כי אירע להם גם כן נס כנ"ל...
סיפור
מסופר שבזמן שרוסיה כבשה את רומניה, היתה קבוצה רומנית שמבריחה גבולות, לקבוצה זו הצטרף יהודי צדיק יר"ש. אנשי הקבוצה החליטו לברוח ביום רביעי של חנוכה וכן עשו וכבר באמצע הלילה נכנסו ליער וראש הקבוצה ביקש לא להשמיע רעש כי היו שם חיילים רוסים ויכולים היו לשמוע אותם ולהרגם ופחדו כל אנשי הקבוצה.
היהודי ביקש אם אפשר להדליק נר חנוכה וענה לו ראש הקבוצה שזה איסור מוחלט כי יכולים לראות אותנו, אח"כ הגיעו הקבוצה לאיזו חרבה והיהודי לקח ה' נרות והדליק, לאחר כמה שניות התקרב שוטר רוסי ופקד עליהם להרים ידים והבינו שהם עומדים למיתה משונה בגלל הדלקת נרות.
אולם לאחר כמה דקות אמר השוטר להוריד את הידים וציוה לחלק לכולם ערק להתחמם, ואמר שישנה קבוצה של חיילים רוסיים שעוקבת אחריכם שעה שלימה כדי להרוג אתכם, אמנם ברגע שראיתי את היהודי שהדליק נר חנוכה רעדתי, כי נזכרתי שלפני עשרים וחמש שנה אבא שלי הדליק נרות חנוכה, ונתמלאתי רחמים ולכן לכו לחיים טובים ולשלום.
הלכה
חנוכה
א. ביום שישי צריכין להזהר, להתפלל מנחה קודם ורק אח"כ להדליק נרות חנוכה.
ב. עוד צריכים להזהר בערב שבת, להוסיף שמן בנרות חנוכה יותר מכל יום, שיעור שידלקו עד חצי שעה לאחר צאת הכוכבים, ואם לא, יש אומרים שלא יצא ידי חובה ויש בזה חשש ברכה לבטלה.
ג. בערב שבת קודש, מדליקים נרות חנוכה תחילה ואחר כך נר שבת, ולכן תמתין האשה שלא תדליק נר שבת עד שידליק הבעל נר חנוכה, ויש טעם בדבר גם על פי הסוד.
ד. במוצאי שבת בבית קודם מבדילים על הכוס ואחר כך מדליקים נרות חנוכה (אבל בבית הכנסת קודם מדליקים נרות חנוכה ואח"כ עושים הבדלה).
זאת חנוכה (יום שני ב טבת)
ידוע בשם המקובלים שבכל יום מימי חנוכה מתעוררת מידה אחרת משבחי הקב"ה שאומרים בברכת 'יוצר אור' בתפילת שחרית: 'פועל גבורות, עושה חדשות, בעל מלחמות, זורע צדקות, מצמיח ישועות, בורא רפואות, נורא תהלות, אדון הנפלאות', הרי שמונה. ובכל יום יש שפע אחר כפי הסדר שנמנה כאן, נמצא שבזאת חנוכה נשפעת המידה של אדון הנפלאות, היינו שהנהגת הפלאות והניסים נעשית כמו טבע ביום זה. ובפרט מסוגל יום זה לפרנסה טובה ולפקידת עקרות.
מוגש ע"י ראש כולל ישיבת המקובלים "נהר שלום" הרה"ג רבי יוסף שמואלי שליט"א
מתוך מאמרי מורנו ורבנו הגאון המקובל רבי בניהו שמואלי שליט"א על פרשת השבוע
בברכת שבת שלום ומבורך!