חס"ה לשבת פרשת וישב

הטעם שנסמכו אלופי עשו בסוף פרשת וישלח, לפרשת וישב יעקב, אמר חכם מנשה שלוֹ ששמע מפי קדשו של הגאון רבנו יוסף חיים ז"ל בעל הבן איש חי, כי כשרואים כלבים נובחים ורודפים אחרי אדם, הסגולה להשתיק אותם היא, לשבת, ולכן כשראה יעקב את אלופי עשו שהם נובחים ורודפים אחרי עם ישראל, אז "וישב יעקב"... לכן כשראה יעקב את כל גיבורי ואלופי עשו "וישב יעקב", ומהי הישיבה, אין ישיבה אלא לימוד התורה, לעסוק ולהגות בתורה הקדושה, ועל ידי כך כלים אותם אלופים מאליהם. ובפרט לעסוק בסודות התורה הזוה"ק בתורת שב"י שהוא רשב"י.
ומסופר על הגאון רבי יהונתן איבשיץ זצ"ל שהתווכח עם כומר, שאלו הכומר, ידוע כי כשרב נכנס כולם עומדים, וכשכלב עובר כולם יושבים, מעניין איפה מה עושים כשרב וכלב נכנסים יחדיו, אמר לו הגאון עלינו לבדוק זאת בפועל, בא תכנס אתי יחד לבית הכנסת ונראה מה הקהל יעשה.

 

חנוכה מסמל את התורה, כי הנר מרמז לתורה שנא' כי נר מצווה ותורה אור, ודיני הדלקת נר חנוכה יש בהם רמז לקנייני התורה. הגמ' אומרת עד מתי זמן נר חנוכה עד שתכלה רגל מן השוק. בזמנם אחרי חצי שעה מהשקיעה כבר לא היו בנ"א ברחוב, אלא כולם היו בביתם, כי לא היה אור החשמל ובמקום שהיתה חומה כשהיתה מגיעה שעת נעילת השערים, החומה נסגרה ומי שלא בא בזמן הוכרח לישון בחוץ. ונר חנוכה הוא בשביל פרסומי ניסא ולכן אם כלתה רגל מן השוק אין בשביל מה להדליק. אבל הרמב''ם כותב כי עד שתכלה רגל מן השוק, שיעור זה הוא משקיעת החמה עד חצי שעה אחרי, דהיינו שלכתחילה צריך להדליק בתוך חצי שעה מהשקיעה.
ובדרך המוסר נראה לבאר - הגמ' שואלת עד מתי מדליקין את הנרות, נר זה התורה כי נר מצווה ותורה אור, והתורה נמשלה לאור, הנר הזה עד מתי אדם חייב ללמוד תורה עד שתכלה רגל מן השוק. השוק - פירושו - מן העוה"ז עד שיחזיר את נשמתו לבוראו - עד יומו האחרון, וכל זמן שאדם חי ויכול להלוך ברגליו לעשות את חפציו חייב ללמוד תורה בין אם הוא עני או עשיר, או בריא או בעל ייסורים, בין צעיר בין זקן, כל זמן שנשמתו באפו והוא חי, הוא חייב ללמוד ולעסוק בתורה, זהו הפירוש ע''פ הדרש עד שתכלה רגל מן השוק, א"כ נראה כמה התורה חביבה לפני הקב"ה שאנחנו חייבים ללמוד תורה כל זמן שאנחנו חיים ונושמים בעוה"ז, כמ"ש אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי.