חידוש סיפור והלכה קצרים שתוכלו לומר בשולחן שבת
רבי יוסף שמואלי | יד' כסלו תשפ"ג | 8.12.2022 | 12:00
חידוש
"וַיֹּאמֶר אִם יָבוֹא עֵשָׂו אֶל הַמַּחֲנֶה הָאַחַת וְהִכָּהוּ וְהָיָה הַמַּחֲנֶה הַנִּשְׁאָר לִפְלֵיטָה" (לב, ט)
הרה"ק ה'דברי ישראל' זי"ע המשיל את ה'יצר הרע' לגנבים שהיו בימים ההם, היו עומדים כל ה'חברה-גנבים' ואורבים מחוץ לחנות, ואחד מהם היה נכנס אל החנות וחוטף חפץ אחד ובורח, וכוונתם, כדי שהסוחר ירדוף אחריו ובין כך יכנסו כל ה'חברה-גנבים' אל החנות ויבוזו כל אשר לו. מה יעשה סוחר פיקח, הרי הוא אומר בלבו 'יחזיק לו מה שכבר חטף' ולא יתפתה לרדוף אחריו ולהפסיד את כל רכושו, אלא ישמור את החנות מכאן ולהבא ועי''ז ירוויח ויתמלא ההיזק בכפלי כפליים, עכ"ל. כך היא נמי דרכו של יצר, עיקר מטרתו לבלבל את האדם - להורידו מדרך הישר, מה עושה היצר, מכשיל את האדם בחטא קטן, ומפתהו שכבר 'חוטא' הוא, ומשם דרכו מזומנת עד שאול תחתית. ובזה מבאר את הכתוב בפרשתן 'אם יבוא עשו אל המחנה האחת והכהו', כי זוהי מטרתו, להכות את היהודי, אבל עבודת היהודי 'והיה המחנה הנשאר לפליטה' - ישמור עצמו שלא להיאבד לגמרי.
"עִם לָבָן גַּרְתִּי וָאֵחַר עַד עָתָּה. וַיְהִי לִי שׁוֹר וַחֲמוֹר" (לב, ה-ו)
עם לבן הרשע גרתי ותרי"ג מצוות שמרתי ולא למדתי ממעשיו הרעים (רש"י)
הנה לכאורה היאך זה יתכן במציאות לחיות עם רשע כלבן, ועם כל זה "תרי"ג מצוות שמרתי" לשמור ולדקדק על כל פרט, וכי לבן הרשע הניח לו לברך, להתפלל וכדו'.
על זה ענה יעקב "ויהי לי שור וחמור", שלבן שאצלו גרתי, הוא היה בעיני כשור וחמור, ולכך לא הושפעתי ממנו כלל, זה כמו שמעולם לא שמענו על אדם שעבד ברפת 20 שנה שיעשה מוּ מֵה...
והנה אף שאין זה הפשט בפסוק, מ"מ עצם הדבר נכון הוא, שאם האדם יתן איזו חשיבות לרשעים, הרי אז כבר לא יוכל לקיים כל התרי"ג מצוות, וזאת בנוסף לזה שיש איסור לכבד ולהחשיב הרשעים, ורק אם מחשיבם כ"שור וחמור" ופחות מזה, אז יתכן שיהיה מצב כזה של "לא למדתי ממעשיו הרעים".
השיב ה"חפץ חיים" בקול רם ורועם: מטרה נפשעת זו לא תוגשם לעולם, צוררים רבים קמו עלינו לכלותינו, אך מעולם לא עלה בידיהם לגזור כליה על עמנו בארצות פזורינו, וכבר מרומז על כך בתורה: "והיה המחנה הנשאר לפליטה".
הבין השואל מתשובת ה"חפץ חיים" שאמנם קרובה הסכנה המרחפת על קהילות ישראל באירופה, והוסיף לשאול: רבנו, באיזה קיבוץ יהודי יקוים בימינו "והיה המחנה הנשאר לפליטה".
ה"חפץ חיים" הרהר מעט בעיניים עצומות, ואחר כך אמר אף זאת מפורש בהפטרה לפרשת וישלח "ובהר ציון תהיה הפליטה... והיה בית יעקב אש ובית יוסף להבה ובית עשו לקש ודלקו בהם ואכלום (וישרפו את בית עשו) ולא יהיה שריד לבית עשו" (עובדיה א. יז ־ יח).
הלכה
קריאת ספר תורה
א. נוהגים שהרב עולה שישי שהוא כנגד היסוד שאורו גדול מאד ומגולה והחכם ראוי לקבל האורות המגולים הללו.
ב. אין מניחים אב ובנו לעלות לתורה זה אחר זה, וכן ב' אחים זה אחר זה משום עין הרע. ואם כבר עלה לא ירד. אבל כשקוראין במפטיר בספר תורה אחר כגון בשמחת תורה בחתן תורה וחתן בראשית אין מקפידין.
ג. הנקרא לעלות לתורה ילך בזריזות לבימה, אבל לא ירוץ משום כבוד ביהכ"נ וכבוד הציבור, וילך בדרך הקצרה משום כבוד הציבור שלא ימתינו עליו. וכשיורד מהבימה לאחר הקריאה, ירד בדרך שהיא ארוכה לו עד מקומו, שלא תהא נראה כמשאוי עליו. ואם שתי דרכים שוות, עולה בדרך שהיא לו ימין, ויורד בצד שכנגדו.
ד. העולה לס"ת יראה תחלה מקום הקריאה, ויסתכל בפסוק הראשון שעתיד לקרות, וטוב להעביר טליתו, ולנשק מקום הקריאה. ואח"כ יכסה הכתב ע"י מפה, ויברך ברכת התורה, ויסיר המפה ויקרא. ואחר שגמר, יחזור ויכסה הכתב במפה ויברך ברכה אחרונה.
ה. יזהרו הן הקורא בתורה והן העולה שלא ליגע בידיהם בגוילי הספר תורה אלא באמצעות מטפחת.
ו. העולה לתורה יקרא עם הקורא בלחש מלה במלה, כדי שלא תהא ברכתו לבטלה, אלא שצריך לקרות בנחת שלא ישמיע לאוזנו.
ז. אסור לדבר בשעת קריאת התורה שהוא בזיון התורה, שמסיר אזנו מלשמוע דבר ה', וגדול עונו מנשוא, ואשרי מי שנותן כבוד לתורה[לה], ואיסור זה הוא משעה שנפתח הס"ת לקרות בו.
ח. ישתדל כל אדם לעלות לתורה לפחות פעם אחת בחודש ויועיל מאד לנשמתו ולהשגה בתורה.
מוגש ע"י ראש כולל ישיבת המקובלים "נהר שלום" הרה"ג רבי יוסף שמואלי שליט"א
מתוך מאמרי מורנו ורבנו הגאון המקובל רבי בניהו שמואלי שליט"א על פרשת השבוע
בברכת שבת שלום ומבורך!