חס"ה לשבת פרשת נח

 

סיפור

אילו נח היה טורח בתפילה לפני המבול - לא היה צריך לטרוח בתיבה
מסופר על יהודי אחד שלא היו לו ילדים וטרח אצל כל הרופאים אך ללא הועיל. אמרו לו שילך לתלמיד חכם ויהיה לו בנים על ידי תפילה. שאל אותו התלמיד חכם: אתה נותן מעשר? שאל אותו: מה זה מעשר? הסביר לו והסכים לתת מעשר, והתלמיד חכם התפלל עליו. בא לבית הכין קופה ועשה חסד עם האנשים כמו שאמר לו הת"ח ואכן זכה לילדים.
פעם אחת אמרה לו אשתו, עתה כבר יש לנו ילדים אין לי כח יותר לגמ"ח הזה, תעביר את זה מכאן, וכך עשה. לא עבר זמן רב והילדים התחילו להיות חולים. שוב הלך לתלמיד חכם ושמע אותו דורש שדוד המלך אמר "אך טוב וחסד ירדפוני", והקשה: הרי רואים שרק מס הכנסה רודף אחרי האדם ולא טוב וחסד? ותירץ, כי דוד המלך אומר, יותר טוב שירדוף אותי לעשות צדקות ומעשים טובים מאשר שאהיה רדוף מחלות ח"ו.
אומר האברבנאל, אם נֹח לא היה נָח לפני כן, אלא היה מתרוצץ והולך מזה לזה להחזירם בתשובה, ומקהיל קהילות ועושה תפילות, לא היו לו את הצרות של התיבה. אבל מכיון שלא התפלל ולא טרח לפני כן, לכן היה צריך לטרוח בתיבה. 

הלכה