קבוצת העידכונים

בשעת רצון עניתיך

הזוהר היומי 51

נציב יום

קופות צדקה

IMG-20231218-WA0019

תמונה של WhatsApp‏ 2024-01-16 בשעה 14.23.41_5b64d33e

קאבר מבחן דף היומי 121

קאבר זמני היום לשבוע פרשת קרח התשפד

 

שנה גודל טקסט

חידוש סיפור והלכה קצרים שתוכלו לומר בשולחן החג


רבי יוסף שמואלי  |  יא' תשרי תשפ"ב  |  6.10.2022  |  12:15


חסה לחג

חידוש

"בסוכת תשבו שבעת ימים... למען ידעו דורותיכם כי בסכת הושבתי"
ידוע שלעם ישראל היו שלש מתנות א) מן בזכות משה רבנו. ב) ענני כבוד בזכות אהרון. ג) באר בזכות מרים. ונשאלת השאלה, מדוע אנחנו עושים זכר רק לענני כבוד?
ותירץ הגאון חיד"א ג' תירוצים: א) כאשר אנחנו עושים זכר לאיזה ענין לא עושים ממה שיש עליו קטרוג, כמו שנאמר אין קטגור נעשה סניגור, למשל, שופר אנחנו תוקעים בשל איל, זכר לעקדתו של יצחק, ולא בשל פרה כדי לא לזכור ח"ו מעשה העגל, ולכן גם כאן לא נעשה זכר למן, היות ועם ישראל קראו לו לחם הקלוקל, וכן זכר למים כדי לא להזכיר את מי מריבה אשר רבו בני ישראל, אבל בענני כבוד היתה שמחה גדולה לעם ישראל, ולא היה בהם שום מחלוקת, לכן עשים זכר לענני הכבוד. ב) בענני כבוד לא היה חלק אלא רק לעם ישראל בלבד, כידוע שהערב רב לא היו בתוך הענני כבוד, משא"כ המים והלחם שהיו לכולם. ג) כל אבא חייב לתן לבנו לחם ומים, אבל איננו חייב לעשות לו כבוד כזה גדול.

 

סיפור

כי יצפנני בסכה
מסופר בגמרא על יהודי אחד שלקח לו גויה, ורבא גזר עליו מלקות. כתוצאה מהמלקות, פרחה נשמתו של החוטא. נשמעו הדברים בבית שבור המלך והוא החליט להתנקם ברבא. נודע איפוא לאיפרא הורמיז, אמו של שבור המלך, שבנה מתכוון לעשות צרות לרבא, אמרה לו: הוד מלכותו, בני היקר, אל תפגע ביהודים, מסוכן להתחיל איתם, למה? כי הם רק מתפללים והאלוקים שלהם נותן להם את בקשתם, למשל? אם לא יורד גשם, הם מבקשים ממנו והוא מוריד גשם. אמר לה שבור מלכא: היהודים מבקשים גשם בחורף ואז יורד גשם, נראה אותם מקבלים גשם בקיץ! שלחה איפרא הורמיז לרבא שיתפלל עכשיו בתמוז שירד גשם כדי לעצור את הגזרות של בנה.
רבא התפלל ולא נענה אמר לפניו: ריבונו של עולם, "אלוקים, באוזנינו שמענו אבותינו ספרו לנו פעל פעלת בימיהם בימי קדם", לאבותינו פעלת מעל הטבע, ואנו בעינינו לא ראינו. התקבלה תפילתו וירד גשם כהוגן, עד שמהמרזבים של מחוזא זרמו מים לנהר החידקל.
בלילה בא אביו של רבא אליו בחלום והזהיר אותו: אתה הטרחת את הקב"ה להוריד גשם שלא בזמנו, שלא כדרך הטבע, יש עליך כעס, המזיקים רוצים לטפל בך! הלילה אל תישן במיטתך. בבוקר בא רבא וראה את מיטתו קרועה מהחרבות של השדים.
אומר רבי שלמה קלוגר: התחלנו את השנה עם הימים הנוראים - ראש השנה ויום כיפור. מי יודע אלו גזירות היו צריכות לבוא. ואנחנו, בימי התשובה, בכינו התחננו אל ה' שירחם עלינו, שיבטל את הגזרות הרעות וישנה את התוכנית לטובה, הטרחנו את הקב"ה לשנות את טבע העולם, לבטל את האמור להיות כפי מעשינו. כעת מי יודע איזו סכנה נשקפת לנו כתוצאה מכך. יש חשש גדול שהשדים כבר הגישו עתירה ובינתים מצחצחים חרבות.
אומר לנו הקב"ה: צאו מבתיכם, אל תשנו במיטה הקבועה, לכו הסתתרו בסכה, כי יצפנני בסכה ביום רעה יסתירנו בסתר אהלו, כאן תהיו מוגנים מהפגעים הרעים.
 

הלכה

הלכות שמחת החג
א. כתב הרמב''ם בהלכות יום טוב (פרק ו' הלכה יז-יח), חייב אדם להיות שמח וטוב לב הוא ובניו ואשתו וכל הנלוים אליו במועדי ישראל, שנאמר ושמחת בחגך, ואין שמחה אלא בבשר ויין, וכשהוא אוכל ושותה חייב להאכיל גם לגר ליתום ולאלמנה עם שאר העניים האומללים. אבל מי שנועל דלתות חצרו ואוכל ושותה הוא ואשתו ובניו, ואינו מאכיל ומשקה לעניים ולמרי נפש, אין זו שמחת מצוה של החג, אלא שמחת כריסו, ועל העושה כן נאמר (הושע ט, ד) זבחיהם כלחם אונים להם כל אוכליו יטמאו כי לחמם לנפשם, ושמחה זו קלון היא להם, שנאמר (מלאכי ב, ג), וזריתי פרש על פניכם פרש חגיכם. עכ''ל. (חזו''ע סוכות עמו' תסה).
ב. מצוה לשמוח בחג בבשר ויין, ואף על פי שעיקר המצוה בבשר בהמה, מי שאינו יכול לאכול בשר בהמה מטעמי בריאות או כשרות, יכול לקיים מצות שמחה בבשר עוף. (יחו''ד ח''ו סי' לג)
ג. מצוה לשמח את הנשים בראוי להם, דהיינו בבגדים ותכשיטים נאים, כאשר תשיג ידו. ואת הקטנים בראוי להם - בממתקים. (שם)
ד. מצות שמחה בחג נוהגת בין ביום טוב בין בחול המועד. וראוי לכבד את החג בבגדים יפים, גם בחול המועד.
ה. פשט המנהג בארץ ישראל לשמוח בכל לילה של חג סוכות, ממוצאי יום טוב הראשון, עד מוצאי יום טוב האחרון, ומנגנים בכלי זמר בחול המועד. וכן המנהג בארץ ישראל לעשות זכר לשמחת בית השואבה בשירים ותשבחות עם כלי זמר בלילי חול המועד סוכות, ועל זה נאמר: ''וגילו ברעדה'', במקום גילה שם תהא רעדה (ברכות ל:), לשמור על גדרי הצניעות ולא יתערבו אנשים ונשים יחדיו, (סוכה נב.). ויהיה מחנינו קדוש. ויהיו כל מעשינו לשם שמים. (ילקוט יוסף מועדים)

 
 

מוגש ע"י ראש כולל ישיבת המקובלים "נהר שלום" הרה"ג רבי יוסף שמואלי שליט"א
מתוך מאמרי מורנו ורבנו הגאון המקובל רבי בניהו שמואלי שליט"א על פרשת השבוע

בברכת שבת שלום ומבורך!

עוד מאמרים

פדיון נפש

פדיון נפש בישיבה הקדושה ישיבת המקובלים “נהר שלום” בירושלים אשר נערך על ידי מורנו ורבנו המקובל האלקי ר’ בניהו שמואלי שליט”א

פסח

מעלת ימי הפסח הקדושים

חסה לשבת פרשת צו (שבת הגדול)

חידוש סיפור והלכה קצרים שתוכלו לומר בשולחן שבת

קמחא דפסחא

חג הפסח, הוא ללא ספק גם "חג הנתינה", חג שבו אנו פותחים את דלת ביתנו ודלתות לבנו לכל מי שנזקק לכך, בלי זה, גם החג שלנו הוא לא חג!

חס"ה לשבת פרשת תרומה

חידוש סיפור והלכה קצרים שתוכלו לומר בשולחן שבת

מנהגי פרשת שירה

מנהגים לשבת בשלח המכונה פרשת שירה

פרשת ואתחנן - חס"ה לשבת

מה צריך לדעת גם אדם שמונח בעמקי הקליפות? הסופר ששכח לכוין בשמות הקודש, ומה כדאי לעשות מט"ו באב הקרוב? • חידוש סיפור והלכה לפרשת ואתחנן

פרשת עקב - חס"ה לשבת

איך מתנהג מחנך טוב? למה השודדים ברחו מפני השאגת אריה? ומה כדאי לעשות אחרי אכילת לחם? • חידוש סיפור והלכה לפרשת עקב

מה זה הצלם?

מהו הצלם, מה תפקידו, מה קורה כשאדם חוטא ואיך אפשר להחזיר אותו?

חס"ה לשבת פרשת נשא

חידוש סיפור והלכה קצרים שתוכלו לומר בשולחן שבת

שיתוף