מדוע נותנים זכר למחצית השקל?
מקור המנהג לתת זכר למחצית השקל ולמי ראוי לתת?
יום ראשון כ"ג אדר א' התשפ"ד | 03.03.2024 | 14:50
התמונה באדיבות החברה הישראלית למדליות ולמטבעות בעמ
מקור מנהג זכר למחצית השקל
המקור הראשון המפורש למנהג זכר למחצית השקל, נזכר כנראה על ידי הרב שמשון בן צדוק, תלמיד המהר"ם מרוטנבורג, בספר תשב"ץ קטן: "ומה שנותנים ג' מחצאות בפורים, זהו רמז לשקל דכתיב בפרשת כי תשא ג' פעמים מחצית השקל". מנהג זה התפתח באשכנז, והוא נזכר אחר כך במספר מקורות וכך מובא ברמ"א.
בשלב מאוחר יותר חדר מנהג זה גם לספרד. נראה שמנהג זה בקהילות ספרד מופיע לראשונה בדברי הרב יוסף דוד: "צריך ליתן מחצית השקל הקבוע באותו מקום ובאותו זמן אם הוא עשרה גרה או יותר".
הרב יעקב חיים סופר כותב, שמנהג זכר למחצית השקל אמנם לא נזכר ברמב"ם, בטור ובשולחן ערוך, ומציין שבעניין זה המקור למנהג זה בקהילות ספרד הוא בדברי הרמ"א: "ומ"מ המנהג כדברי מור"ם ז"ל בהגה כדי לעשות זכר למחצית השקל שהיו ישראל נותנין באדר לעבודת ביהמ"ק... ועל כן מי שידו משגת יש לעשות זכר למחצית השקל".
רמז להנהגת זכר למחצית השקל, מביא בשו"ת בנין שלמה (סימן נד) בשם אחיו: בתורה נאמר במצוות מחצית השקל: "והיה לבני ישראל לזכרון לפני ה' לכפר על נפשותיכם" (שמות ל, טז).
לאן להעביר את תרומת זכר למחצית השקל?
מעות הללו שהם זכר למחצית השקל ינתנו לטובת מוסדות של תורה ולישיבות שמגדלים בהם תלמידי חכמים, שמיום שחרב בית המקדש אין להקב''ה בעולמו אלא ארבע אמות של הלכה (ברכות ח.). וכל המשתדל להיות עושה ומעשה להרים קרן התורה ולומדיה יזכה לראות בהרמת קרן ישראל (ילקוט יוסף).
זכות גדולה להעביר את מעות זכר למחצית השקל לישיבתנו הקדושה ‘נהר שלום’ עבור פעילות החסד והפצת התורה. שמות התורמים ובקשותיהם האישיות יעברו אל רבני ומקובלי הישיבה, ובראשם מו"ר ועט"ר רבי בניהו שמואלי שליט"א אשר יערכו עבורם תפילה מיוחדת ביום תענית אסתר בה יעתירו עבורכם לברכה וישועה.
קטע קצר מדבריו של מו"ר רבי בניהו שמואלי שליט"א בעניין זכר למחצית השקל
תרום עכשיו ושמך ושם קרוביך יכנסו לתפילה מיוחדת ביום תענית אסתר
לקריאת מאמרים נוספים לחץ כאן!