פרשת במדבר - חס"ה לשבת
מהם התנאים להצלחה בלימוד התורה? איך ניחם רבי מנחם מנדל מקוצק את אימו כשבית העץ שלהם נשרף? ומה מובטח למי שיעסוק בתורה ברצף בליל שבועות? • חידוש סיפור והלכה לפרשת במדבר
רבי יוסף שמואלי | יום רביעי כ"ח אייר התשפ"ד | 05.06.2024 | 11:25
חידוש
"וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה בְּמִדְבַּר סִינַי"...
במדרש תנחומא (פרק ד) נאמר: וידבר ה' אל משה במדבר סיני. ולמה במדבר סיני, מכאן שנו רבותינו, בשלשה דברים ניתנה התורה, באש במים ובמדבר, וכו'. ולמה ניתנה בשלשה דברים הללו, לומר לך ־ מה דברים הללו חינם לכל באי עולם, אף התורה חינם לכל באי עולם, וכו'. ולמה במדבר סיני, אלא כל מי שאינו עושה עצמו הפקר כמדבר, אינו יכול לקנות את התורה, לכך נאמר במדבר סיני'.
ופירש מו"ר מרן ראש הישיבה הגר"י צדקה זצוק"ל כי בשלושת הדברים הללו - אש, מים ומדבר, מרומזים לנו התנאים להצלחה בלימוד, ומבלעדיהם אין כמעט כל סיכוי שהלומד יראה חיל בלימודו.
האש - הוא הלימוד בחשק ובהתלהבות, המים - הם סמל הענווה, בהיותם זורמים תמיד לכיון מטה, אל המדרון. והמדבר - מסמל את רצונו של נותן התורה שיפקיר הלומד כליל את עצמו ואת רכושו, וכפי שאומר המדרש - כמדבר שהכל דשין בו, והיינו שלא יהיה אכפת לו על ממונו, טרחתו וכבודו, ויבין וידע שחיי המותרות הנם ההיפך הגמור מחיי התורה.
סיפור
ואתכם יהיו איש איש למטה איש ראש לבית אבותיו הוא" (א, ד)
בפסוק זה באה התורה ללמדנו שאין גדלות האדם נמדדת לפי זכות אבותיו ולא לפי יחוס משפחתו אלא צריך כל אדם לחוש בעצמו כי רק ממנו נמדדת חשיבותו וזה מה שאומר הכתוב "איש ראש לבית אבותיו הוא" כל אדם הוא ראשון לשלשלת יוחסין.
מסופר על הצדיק רבי מנחם מנדל מקוצק, שכאשר היה ילד רך בשנים, פרצה פעם דליקה בעיר מגוריו, באותו זמן היו הבתים עשוים עץ, ולכן כילתה האש במהירות בתים רבים של יהודים, וגם בית אביו של מנדלי (רבי יהודה ליבוש) עלה בלהבות. אמו של מנדלי חרפה נפשה והוציאה את הילדים מן הבית הבוער. אחר כך ניצבה במרחק מה מן השריפה ופרצה בבכי מר.
אמר לה מנדלי הקטן שהיה אז כבן עשר: כלום ראויים הם בית של עץ ורהיטים העשוים עץ, שתשפכי דמעות שליש עליהם? ליטפה האם ראשו של בנה הקטן והשיבה: בני יקירי, בשעה זו אינני בוכה על הבית העולה באש ולא על הרהיטים הנשרפים עמו, אולם אני מצרה על מגילת היוחסין היקרה שלנו שנותרה בבית ובשעה זו היה הולכת ונשרפת כליל. ניחם מנדלי את אמו הבוכיה ואמר לה: אל תבכי אמא! אני מבטיח לך, שכאשר אגדל בעזרת השם אכתוב לך מגילת יוחסין חדשה שתתחיל בי...
הלכה
חג שבועות
א. לא יאריך בסעודת הלילה ויאכל מעט ולא ימלא כריסו כדי שיוכל לעשות סדר התיקון בלי לישון כלל, כי המאכל מביא את השינה ויאמר דברי תורה להלהיב הלבבות על השלחן. וילך לבית הכנסת מוקדם כדי שיהיה מעשרה ראשונים.
ב. צריך האדם שלא לישן בליל שבועות כלל ולהיות כל הלילה נעורים ועוסקים בתורה כנז' בזוהר. ודע כי כל מי שלא ישן בלילה הזה כלל אפילו רגע אחד ויהיה עוסק בתורה כל הלילה, מובטח לו שישלים שנתו ולא יארע לו שום נזק בשנה ההיא כמ"ש הרשב"י זיע"א. ודע כי בשאר ימות השנה שאדם ניעור לילה אחד ועוסק בתורה ניצל מכרת אחד, אמנם בליל שבועות מי שיזכה להמשיך כתר ז"א להכתיר אותו בודאי שיזכה להינצל מכמה כריתות שחייב עליהם, וזה סוד כרת אותיות כתר להורות כי על ידי תיקון זה ינצל מפגע זה, ולא עוד אלא שמכתירים אותו בכתר תורה והבן זה.
ג. יזהרו שלא לדבר שיחת חולין כל הלילה, וילמדו כל סדר הלימוד של זה הלילה בחשק גדול ובשמחה רבה ובהתלהבות הנפש.
ד. כחצי שעה קודם חצות, יאמרו ק"ש שעל המיטה עם כל הפסוקים. ובחצות הלילה יאמרו ברכות השחר חוץ מברכת ענט"י וברכות התורה. ובהגיע עלות השחר יאמרו ברכות התורה.
ה. לא נהגו הנשים לקרוא סדר ליל שבועות כלל היות ולא שייכות בהם ע"פ סודן של דברים.
ו. בליל שבועות, בהגיע אשמורת הבוקר מעט קודם עלות השחר, אז צריך לטבול במקוה, ועי"כ אנחנו ממשיכים תוספת קדושה מבחינת הכתר העליון הנקרא שער החמשים בסוד וזרקתי עליכם מים טהורים. ונוהגים לטבול טבילה זו מלבד הטבילה שטובלים בערב החג. ויאמר לשם יחוד וכו' ויטבול ה' טבילות, ויכוין בשם הוי"ה ב"ה בניקוד קמץ כזה יָהָוָהָ.
ז. בקריאת התורה צריך להיות אזניו קשובות כאילו עתה עומד על יד הר סיני ושומע עשרת הדברות מפי הגבורה, כמ"ש בזוה"ק. וכפי הכנתו כך ירגיש הארה עצומה בנפשו לקבל התורה מחדש ביום הקדוש הזה.
ח. מנהג ישראל לאכול מאכלי חלב בחג השבועות ואח"כ מאכלי בשר לשמחת יו"ט. והטוב ביותר שלאחר התפילה יעשו קידוש ויטלו ידים ויברכו המוציא ויאכלו מאכלי חלב, ולא יאכל עוגות בלבד מפני שפעמים אוכלים כמה מיני עוגות חלביות ובאים לספק ברכת המזון, וגם נהגו לאכול מאכלי דבש בשבועות, וסימנך "דבש וחלב תחת לשונך". ואח"כ ינוח מעט ויקום קודם חצות היום ויעשה סעודת יו"ט בבשר ויין לשמחת יו"ט.
ט. ישתדל מאד ללמוד גם ביום קבלת התורה, ואי לא אפשר מתוך כובד ראש בשינה, ינוח מעט ויקום ויחזור ללימודו כל היום כי גדול וקדוש היום שהוא יום קבלת התורה.
י. לימוד התהלים ביום חג השבועות הוא צורך גדול שבו נפטר דוד המע"ה ויעלה לרצון ביותר. ולכן, כל אחד יקרא התהלים כולו ביום חג השבועות.
יא. ישמח מאד בחג הקדוש הזה ויתעורר על אשר בחסדיו יתברך הגדולים נתן לנו את תורתו הקדושה. ואמרו רבותינו ז"ל, שכל המקבל על עצמו עול תורה מעלה הקב"ה עליו כאילו לא חטא מימיו. על כן יתחזק האדם בפרט ביום זה, ויקבל על עצמו בכל לבו ונפשו, ללמוד וללמד לשמור ולעשות ולקיים את כל דברי התורה הזאת ויזכה בזה לכפרת עוונותיו, לטוב לו בזה ובבא.
מוגש ע"י ראש כולל ישיבת המקובלים "נהר שלום" הרה"ג רבי יוסף שמואלי שליט"א
מתוך מאמרי מורנו ורבנו הגאון המקובל רבי בניהו שמואלי שליט"א על פרשת השבוע
בברכת שבת שלום ומבורך!