פרשת תצוה - חס"ה לשבת

"וְחֵשֶׁב אֲפֻדָּתוֹ אֲשֶׁר עָלָיו כְּמַעֲשֵׂהוּ מִמֶּנּוּ יִהְיֶה" (כח, ח)

האדם בעוה"ז צריך להכין את הבגדים הרוחניים לנשמתו בעולם הבא, וזהו "וחשב אפודתו אשר עליו" - שצריך האדם להכין, "כמעשהו ממנו יהיה" - לפי מעשיו של האדם כך הוא מתקן את הלבוש הרוחני, אם המעשה שלו לשמה בלי תערובת אז גם הבגדים שלו יהיו מושלמים ויקרים, אבל אם לא עושה את המצוה בשלמותה כגון שעושה אותה בעצלות או בשביל כבוד אז גם הבגדים שלו יהיו אותו דבר, וזהו "כמעשהו ממנו יהיה" - לפי המעשה שלו יהיו ג"כ בגדיו, ולכן יתכן שיהיו שני אנשים שיעשו את אותה המצוה אבל לאחד מהם יהיה יותר שכר מהשני – כי לפי המעשה המחשבה וההשתדלות כך יהיה השכר.

"ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור להעלֹת נר תמיד" (כז, כ)

מעשה ברבי מתיא בן חרש שהיה יושב בבית המדרש ועוסק בתורה והיה זיו פניו דומה לחמה וקלסתר פניו דומה למלאכי השרת שמימיו לא נשא עיניו לאשה בעולם, פעם אחת עבר שטן ונתקנא בו אמר אפשר אדם כמו זה לא חטא, אמר לפני הקב"ה: רבש"ע רבי מתיא בן חרש מהו לפניך, אמר לו צדיק גמור הוא, אמר לפניו תן לי רשות ואסיתנו, אמר לו אין את יכול לו, אעפ"כ, אמר לו לך, נדמה לו כאשה יפה שלא היתה כדמותה מעולם מימות נעמה אחות תובל קין שטעו בה מלאכי השרת שנאמר (בראשית ו, ב) "ויראו בני האלהים את בנות האדם" עמד לפניו, כיון שראה אותו הפך פניו לאחוריו, שוב בא לפניו ועמד לו על צד שמאלו הפך פניו לצד ימין, והיה מתהפך לו מכל צד, אמר: מתיירא אני שמא יתגבר עלי יצה"ר ויחטיאני. מה עשה אותו צדיק קרא לאותו תלמיד שהיה משרת לפניו ואמר לו לך והבא לי אש ומסמר, הביא לו מסמרין ונתנם בעיניו, כיון שראה השטן כך נזדעזע ונפל לאחוריו.

באותה שעה קרא הקב"ה לרפאל המלאך אמר לו לך ורפא את רבי מתיא בן חרש, בא ועמד לפניו אמר לו מי אתה, אמר לו אני הוא רפאל המלאך ששלחני הקב"ה לרפאות את עיניך, אמר לו הניחני מה שהיה היה, חזר לפני הקב"ה ואמר לו, רבש"ע כך וכך אמר לי מתיא, אמר לו, לך ואמור לו אני ערב שלא ישלוט בו יצר הרע, מיד ריפא אותו, מכאן אמרו חכמים כל מי שאינו מסתכל בנשים, ועל אחת כמה וכמה באשת חבירו, אין יצר הרע שולט בו עכ"ד המדרש.

ולפי"ז יש לפרש דברי הכתוב "ויקחו אליך שמן זית זך" - שתצוה אותם לעשות מצוה מן המובחר בהידור, וא"ת שהשטן יתקנא בהם להחטיאם, ע"ז אמר "כתית" - שיכתת עצמו כמו רבי מתיא בן חרש שעשה כן ולא יחשוש על מאור עיניו שהקב"ה יביא את המלאך רפאל שירפא אותם שוב, וא"ת לאו כל שעתא מתרחיש ניסא, ע"ז אמר "להעלות נר תמיד" - שאני ערב שיהיה לכם מאור תמיד, וכפי שהובטח לרבי מתיא ששוב לא ישלוט בו יצה"ר.