אתגרי החינוך בדורנו
איך אפשר לחנך בלי לומר דבר? מה חשוב לבדוק לפני בחירת מסגרת חינוכית? ומדוע חשוב לעורר את הסביבה שלנו לחינוך ערכי?
יום ראשון י"א שבט התשפ"ד | 21.01.2024 | 15:20
חינוך – דוגמא אישית של ההורים
החינוך הכי גדול הוא ההתנהגות של ההורים, אם רואה הבן איך אבא שלו קם בזריזות, איך הוא שמח בעבודת ה', רואה את אבא שלו כל דבר שהוא אוכל הוא מברך ברכה ראשונה וברכה אחרונה, בודק כל דבר שהוא מביא לבית שיהיה בהכשר טוב, זה משפיע על הילדים. כשילדים רואים שהוריהם מתנהגים בכבוד אחד לשני, גם הם מכבדים אחד את השני ומתנהגים כראוי לחבריהם.
לכוון את הילד לדרך הנכונה מתחילת ילדותו
צריך לדעת שחינוך זו עבודה לא פשוטה, שהרי נמשלו הילדים לשתילי זיתים, "בניך כשתילי זיתים סביב לשולחנך, רצית שמן אתה צריך לכתוש את הזיתים, צריך עבודה זה לא פשוט, "כחיצים ביד גיבור כן בני הנעורים", כל זמן שלא הוצאת אותו מהיד אתה יכול לכוון אותו למטרה, אבל אחרי שהוצאת את החץ אי אפשר לשלוט בו ולכוין אותו. ככה זה הילד, כחיצים ביד גיבור כן בני הנעורים, אם אתה מהתחלה כיוונת אותו לדרך הנכונה אז הוא רץ בדרך הנכונה, ואם לא ה' ירחם.
אח"כ ההורים מתחרטים על מה שעשו
היה בירושלים מגיד גדול, רבי שבתי יודלביץ זצ"ל, שמעתי ממנו סיפור, שהיה לו בשיעור יהודי, יום אחד ניגש אליו ומזמין אותו לביתו שאל אותו הב מה יש היום אומר לו האבא מגיע לי מזל טוב, על מה? אני מכניס את הבן לגמינסיה, אמר לו הרב איזה מזל טוב זה בר מינן, אתה שולח אותו שמה זה לא טוב, יא איבני, אתה עושה טעות. אמר, לא, איך אתה מדבר?
אחרי שנתיים רבי שבתי ראה אותו בוכה. מה יש לך? מה אגיד לך, הבן שלי לא רוצה להניח תפילין, אומר לא צריך, אין תפילין, לאט לאט הדרדר, לא הלך לביהכ"נ עכשיו קם בבוקר, אני מבקש ממנו שיניח תפילין אומר לי לא רוצה להניח תפילין, לא יודע מה לעשות, וגם אתה צדקת שאמרת לי שאני לא חינכתי אותו, לא טיפלתי טוב, עכשיו הוא רוצה ליסוע לחו"ל למסיבה עם ילדים לאיזה חודשיים, אשלח אותו, אבל לא יודע מה לעשות עם התפילין כל יום אני צריך לשבת על ידו שיניח תפילין, אני מפחד עליו, איך יניח תפילין. אמר לו הרב אני אתן לך עצה, כמה כסף הוא רוצה ליטול? 1000 דולר. תאמר לו אתן לך 200-300 דולר ואת השאר תאמר שמיד אתה שולח. תקח את הכסף שים את זה בתפילין, והיה אם יניח תפילין פעם אחת, ימצא את הכסף. אם לא יניח תפילין – אין.
אומר לו האבא, נתת לי עצה טובה, כך עשה. שם החבילה בתוך התפילין אחרי יומיים, נו אבא, מה קורה? שלחת לי? האבא אומר אל תדאג זה יגיע אליך, תניח תפילין, מה? כל היום תניח תפילין? אתה פרימיטיבי, תביא את הכסף. עונה לו האבא אני הלכתי לטיול אני רוצה לשמוח עם החברים שלי הם הולכים לכל מקום, אני לא יכול, תביא לי את הכסף. אבל אמרתי לך תניח תפילין. אחרי איזה יום עוד הפעם, מתקשר אליו, אבא שלחת? כן אני מביא לך את זה אבל תניח תפילין. זה כל יום מתקשר אליו, אומר תניח תפילין. הבן אומר איזה אבא זה, אני לא מבין אותו, בסוף התייאש מהכל וחזר לארץ, מה אתה לא נתת לי את הכסף, לקחתי כרטיס חזור, חזרתי, איזה אבא אתה? אומר לו תגיד אתה הנחת תפילין? אומר לו כן. תפתח. כל האוצר פה, אם היית מניח פעם אחת תפילין היית מקבל את כל הכסף. אתה אומר לי אני מניח תפילין?!
זהו זה, אם אדם לא דואג על הילדים שלו אח"כ מה יהיה איתו, הוא הולך הכל לאבדון. לכן צריך מאד מאד שאדם ישתדל על הילדים שלו לא ילך לאיבוד ח"ו מה נעשה אח"כ? מה יהיה עם הילדים שלנו?
סכנת הגנים והבי"ס החופשיים
היום יש בעיה גדולה, היום הגנים שאדם שם את הילד שלו, לא אומרים לילד אפילו שמע ישראל, לא נותנים להם להגיד נטילת ידיים, לא אומרים איתם מודה אני לפניך מלך חי וקיים, ממש ככה, כמו שאני אומר לכם.
לכן צריך כל אחד ידאג לילדים שלו, ולא רק זה, כל אחד ילך ידאג לעוד ילד, לא צריך הרבה, תלך לשכן שלך, לאהוב שלך, תגיד שמע אני רוצה להציל אותך קח את הילד שלך כמה זה טוב שים את הילד שלך במקום חשוב במקום טוב שילמדו אותו תורה שידע לבוא לספר לך, מה סיפרו לו פרשת שבוע, מה זה אברהם יצחק ויעקב, מה זה הקב"ה, "שמע ישראל". לא יודעים. לא מלמדים אותם.
היום בא אצלי איזה ילד אחד עשה "בר מצוה" אמרתי לו אתה רוצה להתפלל איתי מנחה להכיר את הקב"ה, הילד אומר לי אומר אף פעם בחיים שלי לא התפללתי לא יודע מה זה להתפלל. לא יודע מה זה להתפלל! והוא לא אשם, הדור קשה, אין אנחנו יודעים כמה המצב קשה של הנוער. כי איך אעלה אל אבי והנער איננו איתי.
להשתדל עבור כל ילד
זה לא רק ההורים זה אנחנו, אנחנו צריכים לבכות, מורנו חכם עובדיה יוסף ע"ה היה בוכה ביום הכיפורים נחלי דמעה, אמרו לו מה כבודו יש לו עוונות, מה אתה, כל יום כיפור, איזה בכיות, איזה בכיות. אומר אני בוכה כי אני לא יודע כמה עשיתי בשביל להכניס את ילדי ישראל למקומות טובים. ראיתי בחלומי את המשיח, הוא אמר לי, איך אתה יושב כשיש מיליון ילדים שלא יודעים מה זה "שמע ישראל". לכן אני בוכה מי יודע אולי אני לא בסדר, ולא חינכתי אותם כראוי. לכן אני בוכה כי אני מעורב בעוונות שלהם. צריך לדעת כל אדם יש לו אחריות, לא רק אחריות שלו של המשפחה שלו, גם אחריות של אחרים, שהרי יכול להוכיח, יכול לדבר עם הקרוב עם השכן, חס ושלום היינו רואים את הילד של השכן עומד במקום מסוכן שיכול ליפול, האם נאמר אני לא מתערב, לא מכתיב לו מה לעשות? לא, היינו רצים להזהיר את השכן. גם כאן זה סכנה עצומה שאותו ילד יגדל כגוי חס ושלום, לכן יזדרז לדבר, כמובן ידבר בנועם, יסביר להם מה החשיבות שישמרו מסורת ישראל, ושבחינוך תורני יש להם ידע במקצועות לא פחות ממקומות אחרים, איזה דרך ארץ, כבוד להורים, ויהי רצון שנזכה לחנך את בנינו ובנותינו בדרכי אבותינו הקדושים ונרווה מכולם נחת אמן.