פרשת וישלח - חס"ה לשבת
מה יעשה בעל חנות פיקח אל מול חבורת גנבים? מה ענה החפץ חיים כשנשאל על עתיד עם ישראל בזמן השואה? והיכן כדאי לדר בקומה גבוהה להדליק את נרות החנוכה? • חידוש סיפור והלכה לפרשת וישלח
רבי יוסף שמואלי | יום רביעי י"ז כסלו התשפ"ד | 30.11.2023 | 14:20
חידוש
"וַיֹּאמֶר אִם יָבוֹא עֵשָׂו אֶל הַמַּחֲנֶה הָאַחַת וְהִכָּהוּ וְהָיָה הַמַּחֲנֶה הַנִּשְׁאָר לִפְלֵיטָה" (לב, ט)
הרה"ק ה'דברי ישראל' זי"ע המשיל את ה'יצר הרע' לגנבים שהיו בימים ההם, היו עומדים כל ה'חברה-גנבים' ואורבים מחוץ לחנות, ואחד מהם היה נכנס אל החנות, חוטף חפץ אחד ובורח, וכוונתם, כדי שהסוחר ירדוף אחריו ובין כך יכנסו כל ה'חברה-גנבים' אל החנות ויבוזו כל אשר לו. מה יעשה סוחר פיקח, הרי הוא אומר בלבו 'יחזיק לו מה שכבר חטף' ולא יתפתה לרדוף אחריו ולהפסיד את כל רכושו, אלא ישמור את החנות מכאן ולהבא ועל ידי זה ירוויח ויתמלא ההיזק בכפלי כפליים, עכ"ל.
כך היא גם דרכו של היצר הרע, עיקר מטרתו לבלבל את האדם - להורידו מדרך הישר. מה עושה היצר? מכשיל את האדם בחטא קטן, ומפתהו שכבר 'חוטא' הוא, ומשם דרכו מזומנת עד שאול תחתית. ובזה מבאר את הכתוב בפרשתנו 'אם יבוא עשו אל המחנה האחת והכהו', כי זוהי מטרתו, להכות את היהודי, אבל עבודת היהודי 'והיה המחנה הנשאר לפליטה' - ישמור עצמו שלא להיאבד לגמרי.
סיפור
"וְהָיָה הַמַּחֲנֶה הַנִּשְׁאָר לִפְלֵיטָה" (לב, ט)
כשעלה היטלר יש"ו צורר היהודים לשלטון בגרמניה (בשנת תרצ"ג 1933), פנה אחד מראשי הישיבה בראדין אל ה"חפץ חיים" בשאלה: מה יהיה עתה גורל אחינו בני ישראל, נוכח כוונת הצורר הגרמני להכחיד חס ושלום, את עם ישראל.
השיב ה"חפץ חיים" בקול רם ורועם: מטרה נפשעת זו לא תוגשם לעולם, צוררים רבים קמו עלינו לכלותינו, אך מעולם לא עלה בידיהם לגזור כליה על עמנו בארצות פזורינו, וכבר מרומז על כך בתורה: "והיה המחנה הנשאר לפליטה".
הבין השואל מתשובת ה"חפץ חיים" שאמנם קרובה הסכנה המרחפת על קהילות ישראל באירופה, והוסיף לשאול: רבנו, באיזה קיבוץ יהודי יקוים בימינו "והיה המחנה הנשאר לפליטה".
ה"חפץ חיים" הרהר מעט בעיניים עצומות, ואחר כך אמר אף זאת מפורש בהפטרה לפרשת וישלח "ובהר ציון תהיה הפליטה... והיה בית יעקב אש ובית יוסף להבה ובית עשו לקש ודלקו בהם ואכלום (וישרפו את בית עשו) ולא יהיה שריד לבית עשו" (עובדיה א יז, יח).
הלכה
הדלקת נר חנוכה
א. מצות נר חנוכה מצוה חביבה היא עד מאד, וצריך האדם להזהר בה כדי להודיע הנס ולהוסיף בשבח האל. ויזהר מאד בהדלקת נרות חנוכה, שמי שזהיר בזה יהיו לו בנים תלמידי חכמים.
ב. זמן הדלקת הנרות הוא בצאת הכוכבים, כעשרים דקות לאחר שקיעת החמה. ונוהגים העולם להתפלל תפילת ערבית ואחר כך להדליק נרות חנוכה. ומי שלא התפלל קודם, יכול להדליק ואח"כ להתפלל ערבית. ונמשך זמנה עד שתכלה רגל מן השוק, דהיינו כחצי שעה אחר צאת הכוכבים. ומכל מקום אם לא הדליק בתחילת הלילה, יכול להדליק כל הלילה כל עוד בני הבית נעורים, ומספיק בשנים שיהיו נעורים. אבל אם בני הבית ישנים, ידליק בלא ברכה.
ג. הגר בקומה גבוהה, מצוה שיניח את החנוכיה בחלון או במרפסת הפונה לרשות הרבים כדי לקיים מצות פרסומי ניסא. אמנם אם הוא גר בקומה שהחלון גבוה מרשות הרבים עשרים אמה (9.60 מטר), יניח החנוכיה בפתח הדירה מבפנים, היות ואין בזה כל כך היכר לרשות הרבים, אלא א"כ יש בנינים גבוהים כנגד החלונות של ביתו שעל ידם יכול להיות פרסום הנס.
ד. בערב שבת צריכים להיזהר, להתפלל מנחה קודם ורק אח"כ להדליק נרות חנוכה. וכן צריך להוסיף שמן בנרות יותר מכל יום שיעור שידלקו עד חצי שעה לאחר צאת הכוכבים.
ה. אסור להשתמש לאור נרות החנוכה, אפילו תשמיש עראי כמו לבדוק מטבעות.
ו. הדלקה עושה מצוה, ואין לו לסלק ידו אחר הברכה עד אשר ידליק רוב הפתילה היוצאת מן השמן. וכן צריך להדליק את החנוכיה במקום הנחתה (ולא ידליק במקום אחד ויעביר אותה למקום אחר).
ז. טוב לתת לאחד מבניו הקטנים להדליק את השמש כדי לחנכם במצוות, אבל לא יתן להם להדליק את נרות החיוב.
מוגש ע"י ראש כולל ישיבת המקובלים "נהר שלום" הרה"ג רבי יוסף שמואלי שליט"א
מתוך מאמרי מורנו ורבנו הגאון המקובל רבי בניהו שמואלי שליט"א על פרשת השבוע
בברכת שבת שלום ומבורך!