פרשת האזינו (שובה) - חס"ה לשבת
האם אפשר כבר לנוח אחרי שעברנו את יום הדין? מה יעשה אדם שעשה תשובה כמה פעמים ושוב חטא? והאם יום כיפור מכפר למי שציער את חבירו ולא פייס אותו? • חידוש סיפור והלכה לפרשת האזינו
רבי יוסף שמואלי | ד' תשרי התשפ"ד | 19.09.2023 | 16:30
חידוש
לא עת לישון עכשיו
על אף שכבר תקענו בשופר בראש השנה ואמרנו סליחות בעשרת ימי תשובה, יום כיפור הוא יום גדול ונורא אשר כל ברואי עולם עוברים לפניו יתברך שמו לחתום את גזר דינם, וצריכים אנו להוסיף בתשובה ובכיה לפני השי"ת.
משל לספינה גדולה שבנאוה על היבשה בעבודה רבה, וכאשר נגמרה בנייתה התייגעו החובלים להוליכה אל הים כדי להשיקה במים ועמלו מאוד בעבודה קשה זו להוליך את הספינה לתוך הים. ואחר שהביאו את הספינה אל הים רצו החובלים לשכב ולנוח מגודל יגיעתם, ואמר להם רב החובל עורו ישנים מתרדמתכם, לא עת עכשיו לישון בשלוות נפש, כי עתה כאשר הספינה מתחילה לשוט בים הסכנה גדולה מאוד מגלי הים הסוערים, ואם לא תשגיחו על הספינה כראוי הרי היא עלולה לרדת למצולה, וכל יגיעתכם עד עכשיו היתה לריק.
וכמו כן אף שכבר עסקנו במצוות ובמעשים טובים החל מחודש אלול וראש השנה ועשרת ימי תשובה, אולם כל זה הוא רק הכנה ליום הקדוש הזה, כי ביום הקדוש הזה צריכים להתאמץ ביותר בתשובה, כי ביום צום כיפור יחתמון, והיום נקבע עתידו של אדם בכל השנה, ולכן עורו נא התעוררו נא חלו נא בעד נפש חנינה.
סיפור
בעל תשובה אחד התאונן מרה לפני הרה"ק רבי ישראל מרוז'ין זי"ע, על כי הרבה לפשוע נגד השם יתברך, וגם אחר שובו בתשובה חזר לפעמים על העבירות, ואיך תקובל עוד פעם תשובתו?
נחם אותו הרבי וכך אמר: בתפילת שמונה עשרה ביום הכיפורים אנו אומרים "כי אתה סלחן לישראל ומחלן לשבטי ישורון", והרי לפי כללי הדקדוק היה לנו לומר כי אתה "סולח" לישראל "ומוחל" לשבטי ישורון?
אלא המילים "סלחן ומחלן" מורות כי הקב"ה רגיל לסלוח ורגיל למחול, כמו שמצינו בגמרא (בבא מציעא דף לג) שדרשו על הפסוק (שמות כג, ה) "כי תראה חמור שונאך רובץ תחת משאו וחדלת מעזוב לו עזוב תעזוב עמו". ודרשו חז"ל דוקא אם היה החמור "רובץ" תחת משאו ולא "רבצן" כלומר, שרק במקרה חד פעמי שקרס החמור תחת משאו ישנה מצוה של "עזוב תעזוב עמו", אך במקרה שאותו חמור הוא "רבצן" מימים ימימה, כלומר, שרגיל בכך, אינו חייב להקימו.
ואם כן, במקרה שעשה אדם תשובה ונמחל לו, וחזר שוב וחטא, בכל זאת אם חוזר שוב בתשובה, סולח לו הקב"ה, כי הוא יתברך "סלחן ומחלן", אומנתו בכך, דרכו תמיד לסלוח ולמחול.
הלכה
ערב יום כיפור
א. מנהג כפרות: לוקחים תרנגול אחד לבן לכל אחד מבני הבית הזכרים, ותרנגולת אחת לבנה לכל אחת מבנות הבית הנקבות, ולאשה מעוברת ישחוט עליה מספק שנים, תרנגול אחד זכר אולי הוא זכר, ותרנגולת אחת נקבה אולי הולד נקבה, ועוד תרנגולת אחרת בשביל האשה עצמה, נמצא שהם ג' תרנגולים, ב' נקבות ואחד זכר לכל אשה מעוברת. [וחובה להזהר ולשחוט רק אצל שוחט ירא שמים ומומחה שזהיר היטב לבדוק את הסכין לפני השחיטה ואחריה, היות ורוב השוחטים ערים שעות רבות ומפני עייפותם קשה להם להרגיש בפגימת הסכין (חזון עובדיה ימים נוראים).]
ב. צריך כל אדם להקפיד בערב יום בכיפורים שירחץ ויטהר ויטבול במי מקוה, וגם מי שאין דרכו בכך כל השנה, עכ"פ ביום הנורא הזה, צריך לטבול ולהשליך מעליו כל הטומאות וכל המחשבות זרות שנתדבקו בו כל ימות השנה, ואם אמרו חז"ל כי בכל רגל ורגל חייב אדם לטהר עצמו, קל וחומר ביום הכיפורים שצריך האדם לחפש אחר הטהרה והקדושה להתייצב לפני אלהיו ית' מן הבא בידו, ולא יקדים לטבול עד שעה קודם חצות היום.
ג. נוהגים לעשות התרת נדרים בערב יום כיפור, ומנהג ירושלים לומר סדר התרת קללות.
ד. ישתדל ליתן כופר נפשו צדקה לעמלי תורה בעין יפה, ומצוה ליתן בפרהסיא דממנו יראו וכן יעשו שיתנו איש כמתנת ידו.
ה. עבירות שבין אדם לחבירו, כמו מי שקילל חבירו או גזלו וכיוצא בהן, אינו נמחל לו לעולם (גם ביום כיפור!) עד שיתן לחבירו מה שהוא חייב לו וירצהו, אף על פי שהחזיר לו ממון שהוא חייב לו צריך לרצותו ולשאול ממנו שימחול לו, אפילו לא הקניט את חבירו אלא בדברים צריך לפייסו ולפגע בו עד שימחול לו.
מוגש ע"י ראש כולל ישיבת המקובלים "נהר שלום" הרה"ג רבי יוסף שמואלי שליט"א
מתוך מאמרי מורנו ורבנו הגאון המקובל רבי בניהו שמואלי שליט"א על פרשת השבוע
בברכת שבת שלום ומבורך!