חידוש סיפור והלכה קצרים שתוכלו לומר בשולחן שבת
פרשת בלק - חס"ה לשבת
רבי יוסף שמואלי | ג' תמוז תשפ"ג | 22.6.2023 | 13:30
חידוש
"אוֹי מִי יִחְיֶה מִשֻּׂמוֹ אֵל" (כד, כג)
איתא במדרש פליאה הדא הוא דכתיב וסלחת לעוני כי רב הוא (תהלים כה, יא), ונראה לי על פי מה שפירשתי וסלחת לעוני כי רב הוא, לכאורה נהפוך הוא אם החטא גדול בודאי אין כל כך טענה לבקש סליחה מהקב"ה, ומה להגדיל החטא. אבל נראה לי דהיא הנותנת, כי כבר אמרו בסוטה (ג ע"א) אין אדם חוטא אלא אם כן נכנסה בו רוח שטות, דאם היה האדם מעלה על לבו גדולתו ורוממותו של הקב"ה כי הוא רם על כל רמים, וגם מעלה על לבו גודל עונשה של עבירה בודאי לא במהרה הוא חוטא, אלא בודאי נכנסה בו רוח שטות, והנה אם אדם נכשל בחטא גדול, זה עצמו מראה שלא היה בישוב דעת ובודאי רוח שטות נכנסה בו, וכן הנסיון ילמדנו אם אדם עושה מעשה מכוער מאד, מעמידין אותו לבחינה בפני רופאי הנפש להתחקות אחריו לדעת אם שפוי הוא בדעתו אם לאו, כי אי אפשר לצייר שאדם בעל בינה יעשה מעשה כזה, וזה וסלחת לעוני כי רב הוא, יען שרב הוא לכן מזה הטעם עצמו אני מבקש סליחה כי זה אות שלא חטאתי נגדך במעל ובמרד.
כן כאן אמר אוי מי יחיה משומו אל, דהיינו כפרש"י מי יכול להחיות עצמו מגזירות שהושמו עליו מאת הקב"ה, על כן אם חוטא בודאי רוח שטות נכנסה בו, על כן וסלחת לעוני כי רב הוא.
סיפור
"הֶן עָם כְּלָבִיא יָקוּם וְכַאֲרִי יִתְנַשָּׂא" (כג, כד)
מעשה נורא שהיה עם הרב המקובל ר' יצחק לוי זצ"ל ידוע היה בין כל יהודי העיר העתיקה בירושלים, הוא היה מהמקובלים הידועים וכל לילה היה הולך לקרוא תיקון חצות בכותל המערבי, וכמה פעמים מחמת המצב ממשלת המנדט הטילה עוצר דרכים, אבל לגבי רבי יצחק העוצר לא פעל כלום. הוא היה קם בחצות והולך לכותל המערבי כהרגלו וכמה פעמים פגשוהו משמרות השוטרים ותפסוהו ושאלוהו איך אתה יוצא מביתך בעוצר, ואסור לצאת לרחוב, היה עונה להם אני הולך להתפלל לכותל המערבי אל תאבדו לי את הזמן, מה אתם רוצים ממני מה איכפת לי מהעוצר שלכם, חשבוהו כאינו שפוי בדעתו חלילה, עד שהתרגלו אליו היו רואים אותו ועזבוהו לנפשו, וכמה פעמים אשתו ובניו בקשו ממנו והתחננו לפניו לבל יסכן נפשו, ולצאת כך בלילות, והוא לא שעה אליהם.
בפעם האחרונה שהלך רבי יצחק לוי ז"ל לכותל בחצות, ויתחיל לקרוא תיקון חצות וישמע קול חבטה חזקה וישא עיניו לראות מה הרעש ויראה נחש גדול מאוד נפל מעל הכותל למטה, ומתקרב בכיון אליו, והוא לא זז ולא נד, המשיך בתפילתו ויאמר בלבבו אם מהשמים שלחו את השליח הזה לקחת את נשמתו, הנה הוא מוכן לכך ויתקרב הנחש קרוב אליו ויעמוד כמו עמוד מאובן וישאר על מקומו כל זמן שהיה רבי יצחק ממשיך בתפילתו, כשגמר את התיקון חצות, לקח ספרו ויצא, ובצאתו שמע קול רעש של זחילה שחזר הנחש והתחיל ללכת, ולא ראהו עוד, אבל מהפחד של הנחש יצא לו פצעים ברגליו, והרופאים באו לכלל דעה לקטוע לו את רגלו, אבל הרב בן ציון חזן ז"ל מראשי ישיבת פורת יוסף ועוד רבנים שהכירוהו מקרוב התנגדו שיקטעו לרבי יצחק את רגלו, ומאותו זמן נשאר צמוד למיטה עד הכניעה של העיר העתיקה בשנת תש"ח אז נפטר לבית עולמו.
הלכה
איסור 'בל תשקצו'
א. יזהר קודם כל תפלה לפנות גופו ולטהרו משום הכון לקראת אלהיך ישראל, כי מסלק בזה אחיזת החיצונים ונותן להם חלקם ולא יתאחזו בתפילתו.
ב. המשהה נקביו עובר משום בל תשקצו אמנם אם יכול להעמיד עצמו כדי שעור הילוך פרסה דהיינו שעה וחומש [72 דקות] אין בו משום בל תשקצו ולא משום סכנה בין בגדולים בין בקטנים. ובפרט אם היה עוסק בתורה או שהתחיל לשמוע קריאה התורה וכיוצא יסיים הענין שעוסק בו ואחר כך יצא לנקביו.
ג. לא ידבר שום דיבור בבית הכסא אפילו דברי חול ואפילו תיבה אחת, כי יתאחזו החיצונים באותיות הדיבור שלו שמדבר שם, אך מותר להשמיע קול כי אינו מוציא אותיות מפיו.
ד. יזהר לקנח היטב, כי צואה בפי הטבעת מעכבת התפלה, ועיקר הרחיצה במים כמו שכתוב במשלי (ל, יב) "ומצואתו לא רחץ".
מוגש ע"י ראש כולל ישיבת המקובלים "נהר שלום" הרה"ג רבי יוסף שמואלי שליט"א
מתוך מאמרי מורנו ורבנו הגאון המקובל רבי בניהו שמואלי שליט"א על פרשת השבוע
בברכת שבת שלום ומבורך!