חידוש סיפור והלכה קצרים שתוכלו לומר בשולחן שבת
רבי יוסף שמואלי | יב' סיון תשפ"ג | 1.6.2023 | 00:30
חידוש
"שְׁלַח לְךָ אֲנָשִׁים..." (יג, ב)
צריך להבין כיצד קרה שהמרגלים הוציאו דיבת הארץ, אנשים שהיו צדיקים ראשי אלפי ישראל וראו במו עיניהם את נסי ה' כיצד אמרו שלא יוכלו לעלות וכיצד חשבו שבנ"י יאמינו להם. ועוד יותר, כיצד העם האמינו ובכו בכיה לדורות. ועוד יותר תמוה על כלב שהיה במבוכה כ"כ עד שהלך להשתטח על קברי אבות שלא יכשל?
ונראה להסביר כי המרגלים ידעו כי כל הנסים והנפלאות הגלויים שהיו לישראל במדבר, ירידת המן, השלו והבאר וכו' לא יהיו יותר בארץ ישראל כי שם יהיו צריכים לעבוד בעצמם לחרוש, לזרוע, לקצור, ולעבוד, וכן המלחמות שהיו להם במדבר דרך נסים ונפלאות גלויים לא יהיו יותר בא"י, כי שם יהיו צריכים להלחם באופן טבעי, ולא ע"י שופרות וכד' אלא בנשק ממש, ומעתה כשידעו המרגלים כל זאת, לכאורה הם צודקים, כי כפי ההגיון לעשות מלחמה, חגבים נגד ענקים כפי הטבע לא בא בחשבון. הם שראו במו עיניהם את הענקים וכל אנשי מדות שהיו שם, וראו את עצמם כחגבים, עליהם להגיד את האמת שלפי הטבע לא יוכלו להלחם עם הענקים, כי מלחמות בשופרות כמו שהיה ביריחו טרם שנכנסו לארץ, לא תהיינה יותר, וא"כ בודאי שלא יוכלו לעמוד בזה, ועליהם להגיד מה שחושבים.
אמנם בדבר אחד הם טעו, הם לא ידעו שגם בטבע גנוז בו הנס, וכמו שהיה באמת, ולכן כלב פחד שמא גם הוא יטעה כמותם, שלפי ההגיון הם לא יוכלו להלחם והם צודקים, ועליו גם הוא להגיד את האמת, ולכן הלך להשתטח על קברי האבות שלא יכשל, ובזה נתיישב לנו הכל.
"יוֹם לַשָּׁנָה יוֹם לַשָּׁנָה תִּשְׂאוּ אֶת עֲוֹנֹתֵיכֶם" (יד, לד)
מרגלית נאה בפסוק זה הובאה על ידי הגאון רבי חיים כהן רפפורט בשם זקנו. לכאורה, יש מקום לתמוה על לשון הפסוק, שהרי הכוונה היתה שעל כל יום ששהו המרגלים בארץ יהיו בני ישראל שנה במדבר, ואם כן היה צריך להיות כתוב ההיפך: "שנה ליום שנה ליום"? אלא יש לפרש כך: "יום לשנה"? כלומר הפסוק תמה איך יצאה כזאת מלפניו יתברך, שעבור יום שחטאו יענשו בשנה שלמה, והלא הקב"ה מלא רחמים? והפסוק מתרץ: "יום לשנה תשאו את עונותיכם", כלומר, כלל זה שיום אחד יחשב לשנה שלימה, הרי הוא טובה גדולה עבורכם לדורי דורות, שכן כל השנה ישראל חוטאים לפני הקב"ה, ויום אחד בשנה - יום הכיפורים, שבו ישראל עושים תשובה, מכפר על כל השנה! יום אחד על שנה שלימה! (שו"ת מים חיים)
סיפור
"דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת..." (טו, לח)
מסופר על המגיד מקלם שנזדמן להיות במעון הקיץ בברלין הסמוכה לעיר ריגה, שם היו מתכנסים רבבות מכל רחבי רוסיה, ובפרט מעיר ריגה הסמוכה, והיו נהנים שם מן המעיינות והמרחצאות ועוד. בשבת הלך המגיד להתפלל בביהכנ"ס וראה שיש מבני ריגה שאין להם טלית בתפילה היות והתרשלו להביא הטלית עמהם.
עלה המגיד על הבימה ואמר רבותי! אספר לכם מעשה מזעזע, פעם אחת בימות הקיץ הייתי בריגה, נכנסתי לאיזה בית לראות את הבעלים וראיתי שאין איש בבית והבית ריק. נכנסתי ואני שומע בכיות תמרורים מאחד החדרים, נכנסתי לשם וראיתי שאין איש ורק שקית וטלית נמצאים בה, והטלית גועה בבכי. שאלתי אותה טלית טלית למה את בוכה, ואמרה איך לא אבכה בעל הבית לקח עמו את כל הכסף והזהב וחמודות שהיה לו, ורק אותי השאיר פה לבדי, ניחמתי אותה ואמרתי לה מספיק לבכות יבא יום ובעל הבית יצא לדרך רחוקה ויניח כל כסף וזהב וחמודות ויקח רק אותך עמו...
ומסופר על הגאון מוילנא שברגעים אחרונים לפני הסתלקותו, אחז בציציותיו ובכה ואמר: כמה קשה להפרד מן העולם הזה, אשר בשכר מצוה קלה זו שעולה בפרוטות אדם זוכה לקבל פני שכינה, ואילו בעולם האמת גם בכל כוחותיו לא יוכל לקיים מצוה זו.
הלכה
לא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם
א. אין לך דבר בכל התורה כולה שהוא קשה לרוב העם לפרוש, אלא מן העריות ואבזרייהו. לפיכך ראוי לו לאדם לכוף יצרו בדבר זה, ולהרגיל עצמו בקדושה יתירה ובמחשבה טהורה ובדעה נכונה, כדי להנצל מהן. ויזהר מן הייחוד, שהוא הגורם הגדול.
ב. אסור בשום אופן להתחבר לאינטרנט שאינו מסונן בסינון ראוי, כי כהרף עין יכול האדם להגיע למקומות המושחתים והגרועים ביותר. ולא יאמר האדם "אני שולט על עצמי", "אני מספיק חזק", שהרי "אין אפוטרופוס לעריות". והמוכרחים לכך לצורך עבודתם ופרנסת ביתם, ישתמשו באופן שהסכימו הרבנים, להתיר ע"י שחוסמים בחסימה חזקה כל האתרים הפרוצים, ובלבד שיתייעץ עם רבו שיבדוק א. שהוא מוכרח לכך לעבודתו. ב. שהחסימה מספקת. ג. שיקבל עליו לא להשתמש לדברים אחרים.
ג. צריך אדם להתרחק מהנשים מאד מאד. ואסור לרמוז בעיניו לאחת מהעריות. ואסור לשחוק עמה, להקל ראשו כנגדה או להביט ביופיה. ואפילו להריח בבשמים שעליה אסור.
ד. אסור להביא עצמו לידי הרהור, אלא אם יבוא לו הרהור יסיע לבו מדברי הבאי לדברי תורה, שהיא אילת אהבים ויעלת חן.
מוגש ע"י ראש כולל ישיבת המקובלים "נהר שלום" הרה"ג רבי יוסף שמואלי שליט"א
מתוך מאמרי מורנו ורבנו הגאון המקובל רבי בניהו שמואלי שליט"א על פרשת השבוע
בברכת שבת שלום ומבורך!