חידוש סיפור והלכה קצרים שתוכלו לומר בשולחן החג
חס"ה לחג השבועות
רבי יוסף שמואלי | ד' סיון תשפ"ג | 24.5.2023 | 11:45
חידוש
"ה' מִסִּינַי בָּא, וְזָרַח מִשֵּׂעִיר לָמוֹ, הוֹפִיעַ מֵהַר פָּארָן..." (דברים לג ב)
אמרו חז"ל (מדרש איכה פרשה ג): בשעת מתן תורה, הלך הקב"ה בתחילה להר שעיר אצל בני עשו, אמר להם מקבלים אתם את התורה? אמרו לו מה כתוב בה? אמר להם, לא תרצח. אמרו לו הלוא היא הברכה אשר ברך יצחק את אבינו עשו "ועל חרבך תחיה", אין אנו יכולים לחיות בלא הרציחה. הלך לו למדבר פארן אצל בני ישמעאל, אמר להם מקבלים אתם את התורה? אמרו לו מה כתוב בה? אמר להם, לא תגנוב. אמרו לו הלוא היא ירושה מאבינו "ידו בכל ויד כל בו", אין אנו יכולים לחיות בלי לגנוב. הלך אצל עמונים ומואבים, אמר להם מקבלים אתם את התורה? אמרו לו, מה כתוב בה? אמר להם לא תנאף, אמרו לו עיקר כל אומתנו מממזרות, שנאמר: "ותהרין שתי בנות לוט מאביהן", אין אנו יכולים לחיות בלא היא. בא לו אצל ישראל, אמר להם מקבלים אתם התורה, אמרו לו הן הן, כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע. ע"כ.
ויש להתבונן, כשאומות העולם שאלו מה כתוב בה, למה בחר הקב"ה דוקא את המצוות שלא ימצאו חן בעיניהם, לא תרצח, לא תנאף, לא תגנוב, למה לא יגיד להם מצות עונג שבת, לאכול חמין, להתענג על ה', מצות אכילת קרבן פסח צלי אש, וכיוצא? אלא משל לגנב רע מעללים, שודד את הבריות, אך למרבה הפלא היה לו בן, נעים הליכות ובעל מדות טובות. כשהגיע זמנו להינשא, הזהירוהו מוריו שלא ילמד ממעשי אביו, שלא יהיה גנב, שודד, ומלסטם את הבריות. אולם חתן ממשפחה טובה ומיוחסת, אין מזהירים אותו אל תהיה גנב, רוצח, אלא אדרבה משבחים את אבותיו, אבותיך צדיקים ויראי שמים, תהיה גם אתה כן. והנמשל: אומות העולם באו מעשו וישמעאל, לכן היה צריך לומר להם אם אתם רוצים את התורה, תזהרו אל תגנבו, אל תרצחו, כמו עשו וישמעאל אבותיכם, כיון שיש להם רקע עשיר ברציחות וגניבות ושאר מעשים רעים, לא כן עם ישראל בני אברהם יצחק ויעקב, אין צורך להזהירם שלא יהיו רוצחים וגנבים, ודי לחזקם ולעודדם שילמדו ממעשי אבותיהם הטובים. וכמו שאמר אליהו הנביא (אליהו רבה פרשה כג): כל אדם יאמר, מתי יגיעו מעשי למעשה אבותי אברהם יצחק ויעקב, שלא קנו העולם הזה והעולם הבא, אלא בשביל מעשיהם הטובים ותלמוד תורה (חג השבועות בהלכה ובאגדה).
סיפור
חג שבועות זמן מתן תורתינו
מתנה זו "התורה הקדושה" מצד אחד זכות עצומה עם שכר עד בלי די, אך מצד שני גם חובה שמוטלת על כל אחד לעסוק בה כמאמר הכתוב "והגית בו יומם ולילה".
מעשה באליהו הנביא שפגש בצייד המבלה ימיו בטוויית חבלים מפשתן, באריגת רשתות, חפירת שוחות והטמנת מלכודות, ואת הלילה במארבים והמתנה לחיות. איש פשוט, תם וישר, הנהנה מיגיע כפיו. פנה אליו בשאלה מפתיעה: מדוע אינך לומד תורה.
נשמע מוזר. כך חשב גם הצייד. הוא, ולימוד תורה, התורה ניתנה לרבנים, והוא אדם פשוט – מתפלל, מניח תפילין, שומר שבת, כשרות, טהרה. מה עוד רוצים ממנו. אבל אליהו הנביא אינו מרפה: מדוע אינך לומד תורה. "בינה לא ניתנה לי מן השמים", משיב האיש. ללמוד תורה זה להתפלפל, להקשות, לתרץ. אין לי ראש לזה. הוא לא צדק, כמובן. ללמוד תורה זה גם להשתתף בשיעורי תורה, לדעת עוד מדרש, עוד פסוק, עוד משנה. כל ידיעה היא אוצר, אבל כל זה בזמננו שיש שיעורי תורה לרוב, וספרים בכל רמה, וקלטות. בזמנם, התורה שבעל פה נלמדה ממש בעל פה, שיננוה והעמיקו בה. והוא לא בנוי לזה. כישרון – אין לו, זיכרון – גם לא.
שאל אותו אליהו הנביא: ומי לימד אותך לטוות חוטים ולארוג רשתות. מי לימד אותך את אורחות חייהם של החיות, מי לימד אותך לחפור שוחות ולהטמין מלכודות, מי לימד אותך להסוות אותן באומנות?
אה, זה... בינה ניתנה לי מן השמים. אמר לו אליהו הנביא: ישמעו אוזניך מה שפיך מדבר, לעסוק בצרכי הפרנסה נינתה לך דעה, אבל לעסוק בעסקי הנשמה לא ניתנה לך דעה, להשיג את צרכי העולם הזה, הבלים ונפסדים, עזרו לך, ולהשיג את נצחיות חיי העולם הבא – לא יעזרו לך?!
הלכה
חג שבועות
א. בחג שבועות נהגו ישראל להיות נעורים וללמוד כל הלילה ונאמר בזוהר שמי שעושה כך הקב"ה מברכו בשבעים ברכות, לא ימות בשנה ההיא ולא יארע לו שום נזק.
ב. בחג השבועות נפטר דוד המלך ע"ה, ולכן טוב שכל אחד ישתדל לסיים ביום זה את התהילים.
מוגש ע"י ראש כולל ישיבת המקובלים "נהר שלום" הרה"ג רבי יוסף שמואלי שליט"א
מתוך מאמרי מורנו ורבנו הגאון המקובל רבי בניהו שמואלי שליט"א על פרשת השבוע
בברכת שבת שלום ומבורך!