מעלת לימוד המשנה

כ"ט חשון תשפ"ו | 20/11/2025 | 18:12

שנינו במדרש (בראשית רבה פרשה ס"ט סי' ז') ויקץ יעקב משנתו, ר' יוחנן אמר, אל תיקרי משנתו אלא ממשנתו. עד כאן. וכאשר נתבאר לעיל שיעקב אבינו עסק בלימוד המשניות.

ידוע כי משנה הם אותיות נשמה, לפי שהלימוד במשניות מסוגל לטהר את נשמתו של האדם, ויכול לזכות להגיע להשגות נשגבות על ידי הלימוד בהן. וכפי שמובא בספר "מגיד מישרים" למרן רבי יוסף קארו זצ"ל, שאמר לו המגיד כמה וכמה פעמים (מהדו"ק כ"ח כסלו, ושבת ד' לשבט ובשבת ה' לניסן ועוד), להחזיק בלימוד המשניות ולגרוס בהן תדיר, ושעל ידן זוכה להגיע לדרגות נשגבות.

הרב חיד"א בספרו נחל קדומים (ויצא אות ט"ז) מביא, שמה שראה יעקב את המלאכים במקום המקדש עולים ויורדים בו, זהו רמז לגלות, כמו שכתוב במדרש שיר השירים (רבה, פרשה ה' אות א' השניה) אני ישנה מן הקץ. והוסיף עוד שכתוב במדרש בראשית רבה (פרשה ס"ט סי' ז' הנ"ל) ויקץ יעקב משנתו אל תקרי משנתו אלא ממשנתו, היינו שלימוד המשנה מזרז את הקץ. ורמז לדבר, "ויקץ יעקב", "ויקץ" מלשון קץ, "יעקב", רמז לעם ישראל בגלות שהם בשם יעקב, כיצד יזכו לגאולה? על ידי "משנתו", על ידי לימוד המשנה. עד כאן.

עוד דרשו רבותינו בויקרא רבה (פרשה ז' סי' ג') שאין כל הגלויות מתכנסות אלא בזכות לימוד המשניות, וכתב המהר"ל (דרשות מהר"ל דרשה לשבת הגדול עמ' ק"ג), כי כנראה זה הטעם שלא שמים לב עתה אל המשניות, כי היצר הרע מטעה את האדם, כיון שבזה תלוי יום התשועה והגאולה. ע"ש.

ונרמז הדבר בפרשתנו, לפי שיעקב אבינו הוא שורש נשמות כל ישראל, והוא כללות ישראל, ונאמר, ויקץ יעקב משנתו, היינו שהתעורר מהלילה הרומזת לחשכת הגלות שהיא כלילה, בזכות מה, ב"משנתו", בזכות לימוד "משנת-ו'" היינו המשנה שלה ו' סדרים.

ויעלו הדברים יחד עם הכתוב בליקוטי מהרי"ח (בסדר תיקון חצות ד"ה ואיתא בכתבי) בשם הספרים הקדושים (וכ"כ הרחיד"א בצוארי שלל אמור אות ד', ובברית עולם שעל ס' חסידים סי' תתקכח), שכל פרקי המשניות שבששה סדרים הם כמנין תכ"ד כמספר "משיח בן דוד".

בלימוד המשנה יתגלו נ' שערי בינה ותבא הגאולה

מורנו ורבנו החיד"א בספרו דבש לפי (מערכת משנה אות ו') כתב וזה לשונו, גם בתיבת "משנה" רמוז, כי על ידי לימוד המשנה, יתעורר זכות משה רבנו ע"ה, דאמר בזוהר חדש דהגאולה העתידה במהרה בימינו, היא בזכות משה רבנו עליו השלום, ויתגלו נ' שערי בינה, ובזה תהיה הגאולה, כי "הגאולה" גימטריא נ', וכמו שאמר הכתוב (מיכה ז, טו) כימי צאתך מארץ מצרים אראנו "נפלאות", נ' פלאות. וכל זה רמוז בתיבת "משנה"-"משה-נ'", שבלימוד המשנה יאיר אור זכות משה רבנו ע"ה ויתגלו נ' שערי בינה, ובא לציון גואל במהרה בימינו אמן.

לימוד המשנה הוא מפתח לגאולה

כיוצא בזה עולה מדברי הבני יששכר (על חודש תמוז) שכתב שבימי בין המצרים יש כ"ב ימים, י"ג של חודש תמוז וט' של חודש אב, הרי בסך הכל כ"ב ימים, ובהם יש תקכ"ח שעות, כיון שכ"ב כפול כ"ד יוצא תקכ"ח, כמנין "מפתח", לפי שבימים אלו נמצא "מפתח" הגאולה. והנה גם במשניות ישנם תקכ"ח פרקים (ואמנם מניינם עולה בדיוק תקכ"ג, אך ישנם עוד חמשה פרקים הנמצאים בתוספתא, כפרק ו' דאבות ופרק ד' דביכורים ועוד) והרי לפנינו שהגאולה תלויה בלימוד המשנה, שהיא "מפתח" הגאולה.

אף הזכרת שמות התנאים במשנה פועלת

ובקונטרס אמרי נועם (דף כ"ו ע"ב והלאה, נדפס תק"ץ) כתב שלא לחינם אמרו רבותינו (אבות פ"ו מ"א) ברוך שבחר בהם ובמשנתם, והיינו שהקדוש ברוך הוא שמח בתורה שמחדשים בניו ומפלפלים בה, ואף שמח בעצם הזכרת שמות התנאים במשנה, שכבר בזה עושה רושם גדול בעולמות העליונים, קל וחומר שלימוד המשנה עושה רושם גדול, וזה שאמרו ברוך שבחר "בהם" בתנאים, כי די בזה שמזכירים את שמם וכבר זה פועל ישועות, וגם "במשנתם" היינו בעצם המשנה שמעלתה גדולה מאד.

וכתב הרמ"ע מפאנו בספרו שפת אמת (סוף ערך משנה דף ל"א טו"א), שלימוד המשניות בקביעות גורם לאדם יראת שמים טהורה, וסימניך "משנה" ראשי תיבות מפני שמי נחת הוא.

ע"י לימוד המשנה זוכים לעשות ניסים

מרן הבית יוסף בספרו מגיד מישרים (מהדו"ק שבת כ"ו לטבת) בענין הנסים הנעשים לחכמים כתב שאמר לו המלאך המגיד למרן בזה הלשון, רק כי תדבק בי וביראתי ובמשניותי תתעלה ותזכה לעשות נסים על ידך, וכמו בימי חכמי התלמוד, ויתקדש שם שמים על ידך, כך ידעו כי יש אלהים בישראל. כי סוד הנסים הנעשים לחכמים, הוא על ידי שמחשבותם תמיד בכנסת ישראל דבוקה, על ידי שתמיד מהרהרים בתורה וביראת שמים בלי שום הפסק. כשכנסת ישראל מתעלה, כל הדבקים עמה עולים עמה, נמצאת נפש המהרהרים תמיד בה עולה, וכיון שנפשם דבוקה שם, יש להם כח להוריד משם כל מה שחפצים.

הלומד משניות אשר בן יעקב מוציאו מגיהנם ושמו בגן עדן

נודעים דברי הגאון חיד"א (מדבר קדמות מערכת א' סי' נ"א) משם מדרש תלפיות, שלימוד המשנה מרומם מאד, שבזכות זה מעלים את האדם מגיהנם לגן עדן, שאשר בן יעקב אבינו, יושב בפתח גיהנם, וכל מי שלמד משניות מוציא אותו משם ומעלה אותו לגן עדן. וזה שאמר הפסוק (בראשית מט, כ) מאשר "שמנה" לחמו, "שמנה" אותיות "משנה", שאם אדם "לחם" חוקו הם המשניות, אז "אשר" מוציאו מגיהנם ומכניס אותו לגן עדן, וזהו שכתוב בהמשך הפסוק, והוא יתן מעדני מלך, היינו שיוליך אותו אל גן עדן.

מדוע פתח רבי את המשנה ב"מאימתי" וסיים "בשלום"

רבנו הקדוש פתח את המשניות (ברכות פ"א מ"א) באות מ' פתוחה "מאימתי", וסיים (עוקצין פ"ג מי"ב) באות מ' סתומה "בשלום", וזה כדי לחתום את התורה שלא תשתכח מאתנו לעד ולעולמי עולמים.

וכמו"כ פתח (בברכות שם) בכהנים ("משעה שהכהנים") שהם מברכים את ישראל בשלום, וחתם בשלום, כי כאשר יבא מלך המשיח אז הוא פותח בשלום, כנאמר (ישעיה נב, ז) מה נאוו... על ההרים רגלי מבשר משמיע "שלום".

ובתוספות יו"ט (עוקצין שם) כתב דמה שסיים במילת שלום, בא ללמדך כי אף על פי שבמשניות יש מחלוקות רבות בין התנאים, דע לך שאין זה מצה ומריבה חס ושלום, אלא זהו כמו שאמרו רבותינו (קידושין ל:) על הפסוק (תהלים קכז, ה) כי ידברו את אויבים בשער, שדרשו זאת על לומדי התורה שנראים כאויבים ונעשים אהובים זה לזה, ותורתם לשמה, למיימינים בה סמא דחיי.

מעלת המשנה לפי סודם של דברים

כידוע מה שאמר רשב"י בס' הזוהר הקדוש (ח"ב דף קס"א ע"א) שכאשר הקדוש ברוך הוא ברא את העולם הסתכל בתורה וברא את העולם, וכותב הילקוט ראובני (פרשת בראשית), שהקדוש ברוך הוא הסתכל ונתייעץ בששה סדרי משנה, וברא את העולם שהם ששה קצוות כנגד ששה סדרי משנה.

עיקר המלכות והשלטון בעולם הזה הוא על ידי התורה שבעל פה, שהיא המשנה, כמו שכתוב בפתח אליהו (הקדמת תיקוני הזוהר דף י"ז ע"א) מלכות פה תורה שבעל פה, שהיא לימוד המשנה. (מעשה רוקח בסוף פתיחתו לששה סדרים) כי המשנה היא במלכות, בסוד משנה למלך שהוא ז"א, ולכן "משנה" בגימטריא "דוד בן ישי" יחד עם ח' האותיות והכולל, שהוא סוד המלכות שנקרא דוד.

עוד (בעל התניא בשער היחוד והאמונה פרק י"ז) המשנה סודה בעולם היצירה שהיא בחינת מטטרו"ן, שהוא כלול מטוב ורע, והוא בחינת עץ הדעת הכלול מטוב ורע, על כן יש בו ששה סדרים, וסימנם זמ"ן נק"ט [בראשי תיבות שמות הסדרים, זרעים, מועד, נשים, נזיקין, קדשים וטהרות.] והם נגד טהור טמא, כשר פסול, אסור מותר, כנגד שש אותיות שבמלאך מטטרו"ן שביצירה.

ע"י לימוד המשנה מכניע הקליפות ומברר ניצוצי הקדושה

והנה על ידי המשנה שהיא בחינת מלכות נוקבא קדישא, אנחנו מכניעים את הקליפות, והורגים את הנוקבא דסטרא אחרא, כי על ידי המשנה (הרב חיד"א בדבש לפי מערכת משנה אות ו') מוריד נ' שערי בינה מאימא, כי המילה "משנה" בה אותיות "משה-נ", ועל ידי זה מעורר את הנשמה שלו שהיא בחינת "בינה", ועל ידי האור הגדול מהבינה משפיל ומכניע את הסטרא אחרא, ולכן "משנה" בראשי תיבות מוריד נ' שערי הבינה, וכן ראשי תיבות "משנה" משפיל שלמות נוק' הטמאה, באופן כי המשנה היא ממטטרו"ן שהוא כולל עץ הדעת טוב ורע, ועל ידי הלימוד יום יום במשנה, גורם להגביר את חלק הטוב על הרע ולהכניע את הקליפות ולברר ניצוצי הקדושה.

כל המשניות שמות הקודש הם ויש בכולם סוד בנוסף לפשט

כתב בספר לקוטי שמשון (ליקוטים מרבי שמשון מאוסטרופולי הי"ד עמ' קיב) בזה הלשון [עם קצת הוספה לביאור]: (שיר השירים ז, ב) חמוקי ירכיך כמו חלאים מעשה ידי אמן. "חמוקי", ראשי תיבות חסורי מחסרא והכי קתני. "ירכיך", כמנין יר"ך נזכרים בגמרא [רצונו לומר, "ירך" במספר קטן עולה נ', ובגמרא מופיע נ' פעמים המושג "חסורי מחסרא"], והוא סוד נפלא.

לאו למימרא שנחסר המתניתין וצריך ללמוד כך במתניתין, דהיינו להוסיף מה שנחסר [אל תסבור שפירוש "חסורי" וכו', היינו כפשוטו שחסר במשנה וכך פירושה...] זה אינו, דאם כן מאי קסבר רבי שלא סידר המשנה בזה ההוספה, והרי לא בא רבי לסתום אלא לפרש? וכן מה דמתרץ ברוב מקומות "הך תנא ברישא וחזר בו, ומשנה לא זזה ממקומה", וכי לחנם כתבוה?

והענין, שכל המשניות שמות הקדש הם, ולא היה אפשר לסדר בענין אחר, כי כן יוצאים צירופי השמות ודקדוקים, כענין המשנה במסכת שבת (דף קו:) ישב השני ומלאהו השני חייב, הרי גלוי לעיניים השם הקדוש בראשי תיבות. ועל כן אף על פי שנחסרה המתניתין, הוזקק רבי לסדר כך, כי כן סדר השמות סוד ה' ליראיו.

ולכן קאמר "והמשנה לא זזה ממקומה", כי הוכרחה לעמוד בשביל הצירוף. והכי קאמר "חסורי מחסרא" אף על פי שנחסרה ה"מתניתין", מכל מקום "הכי קתני" כמו שהיא לפניך מטעם הנ"ל. [דהיינו פירוש "חסורי מחסרא" הוא, שבכוונה החסיר רבי את המילים, אף שהדבר גרם לקושי בהבנת פשט המשנה, מפני ד"הכי קתני", שהוצרך לכתוב את המשניות בשמות הקודש.]

ובזה יש לפרש הגמרא (מועד קטן טז.) פעם אחת גזר רבי שלא ישנו לתלמידים בשוק [שלא ילמדו תורה בשוק], מאי דרש, (שיר השירים ז, ב) חמוקי ירכיך כמו חלאים, מה ירך בסתר, אף דברי תורה בסתר. [עד כאן. דהיינו שנמשלה התורה לירך, וכשם שאת הירך מצניעים, כך את לימוד התורה יש להצניע, ולפיכך גזר רבי שלא ילמדו את התלמידים תורה בשוק.] וקשה מה ענין דברי תורה לירך?

אמנם לפי מה שכתבו המפרשים שכל דברי המשניות אף שמדברים בנגלות התורה, יש להם פנים גם בנסתר, לפי זה נבאר [את מאמר זה על דרך הסוד], כי מה שלא יוכל להתפרש גם על דרך הנסתר לא כתב רבי, וסמך על החכמים שיבינו, ועל כן "גזר רבי שלא ישנו לתלמידים בשוק", פירוש לא רק על דרך הנגלה, אלא גם על דרך הנסתר. [דהיינו גזר רבי שלא ישנו לתלמידים בשוק, היינו גזר שלא ילמדו את התלמידים רק את הנגלה במשניות- "את השוק", אלא שילמדו גם את הנסתר שיש בתורה שבעל פה, שכאמור בכל המשניות מלבד שכתבם על דרך הפשט כתבם גם על דרך הסוד.]

"מאי דרש, חמוקי ירכיך", וחמוק"י ראשי תיבות חסורי מחסרא והכי קתני. וקשה למה החסיר? והתירוץ כי סידר את המשנה שתובן גם על דרך הנסתר כנ"ל, וזה שאמר להם "מה ירך בסתר", שהחסורי מחסרא כמנין יר"ך [המושג חסורי מחסרא נכתב בש"ס מספר פעמים כמנין "ירך" פעמים], הוא משום דברים שבסתר, "אף דברי תורה בסתר", מזה מוכח שצריכים ללמוד גם על דרך הנסתר, עד כאן דבריו הנפלאים.