עוד עדכונים
-
שמחת בית השואבה
-
מעות אושפיזין
-
פדיון נפש ביום הושענא רבה
-
פדיון כפרות
-
תיקון נפטרים
סדר תיקון עבור נשמות הנפטרים שתיקן המקובל האלקי הרב יהודה פתיה זיע"א
-
סטים זוהר הקדוש מהדורת כיס
בשעה טובה חזר למלאי סטים של זוהר המחולק מהדורת כיס ב 3 פורמטים.
-
הקדשת יום לימוד בישיבת המקובלים
לימוד בפרד"ס התורה, קדישים, ברכות, תפילות בכוונות הרש"ש ,שיעורי תורה, סעודה ,כלל פעילות החסד בישיבה.
-
יין נהרות גן עדן
הבטחת מרן הרש"ש זיע"א: "אין חולי בעולם שאלו האותיות לא ירפאוהו אפילו לפקוד עקרות ולהסיר הקדחות כולם"
-
דף חשבון נפש לימי חודש אלול
-
סט תיקוני הזוהר מחולק לחודש אלול
-
תיקון ערב ראש חודש חשון
מעמד אדיר של קריאת מעל 100 ספרי תהילים עם תקיעות שופרות וחצוצרות והקפות מסביב לתיבה עם שבעה כורתי ברית
-
שלום איש חמודות
קוים קצרים לדמותו הסבא קדישא כמוהר"ר שלום אהרון שמואלי זצ"ל
-
מטבע ברכה ושמירה
במטבע זו נרשמו שמות הקודש המסוגלים ל - פרנסה | שמירה בדרכים | ולמציאת חן.
-
חברת המתמידים שלום בנייך
לעלוי נשמתו הטהורה של הסבא קדישא ר' שלום אהרון שמואלי זיע"א
-
מוקירים תודה ומחזיקים את ישיבתו
כל התורמים יוזכרו שמותיהם בתיקון מיוחד על קברו של הצדיק
-
הופיע: הזוהר היומי חלק 54
בשורה משמחת לרבבות הלומדים הופיע הכרך החדש ספר הזוהר הקדוש היומי המבואר חלק 54
-
תיקון לחולה על פי הבן איש חי
-
חוברת לזכרו של זקן המקובלים הסבא קדישא ר' שלום שמואלי זיע"א
-
הסכם יששכר וזבולון
-
מזל טוב ליום ההולדת
ההזדמנות שלך להקדיש יום לימוד ותפילות לזכותך ולהצלחתך ביום המסוגל יום ההולדת.
-
סט זוהר המחולק
-
סט הזוהר המחולק עם פירוש לשון הקודש
-
פדיון נפש לחיילי ישראל
-
התרת קללות
-
אמירת קדיש לעילוי הנשמה
-
הקדשות בספר הזוהר היומי
מבואר בפרושו של מו"ר המקובל רבי בניהו שמואלי שליט"א ומופץ חינם בחמשת אלפים עותקים לזיכוי הרבים.
-
סְעָדֵנִי וְאִוָּשֵעָה
-
בשעת רצון עניתיך: הזכות להיות שותף בלימוד ליל שישי בשעת חצות
-
גדולה צדקה שמקרבת את הגאולה
הלכות ומנהגי חג הסוכות
ו תשרי תשפ"ו | 28/09/2025 | 15:35
מצות עשה מן התורה לישב בסוכה שבעת ימים שנאמר (ויקרא כג, לד) "בחמשה עשר יום לחדש השביעי הזה חג הסכות שבעת ימים לה'", ונאמר (שם פסוק מב) "בסכת תשבו שבעת ימים כל האזרח בישראל ישבו בסכת" א.
א. חייב כל אחד ואחד מישראל לישב בסוכה שבעה ימים ושבעה לילות, וכמו שכתוב בתורה "בסוכות תשבו שבעת ימים" וכו', "כי בסוכות הושבתי את בני ישראל". והם ענני כבוד לסברת ר' אליעזר שהקיפו את בני ישראל לבל יכם שרב ושמש, ולסברת ר"ע עשו סוכות ממש ב.
ב. מצוה לתקן הסוכה מיד במוצאי יום הכפורים כמ"ש "ילכו מחיל אל חיל" ג, ויש חסידים שנוהגים לתקן איזה דבר מהסוכה קודם שיאכל, וכן למחרת ביום י"א בתשרי לאחר תפילת שחרית קודם אכילה, יקנה דבר מצוה לולב או אתרוג ד.
ג. הנכון ביותר, לעשות סוכתו בעצמו, על דרך שאמרו מצוה בו יותר מבשלוחו, ועל כן אם אפשר יש לאדם להניח כל הסכך בעצמו כי הוא עיקר המצוה ה.
ד. קודם שיתן הסכך על גג הסוכה יאמר לשם יחוד וכו' הריני בא לקיים מצות עשיית הסוכה וכו', וסדרה הרי"ח הטוב בספרו לשון חכמים עיי"ש ו.
ה. איתא בתקוני הזוהר ז מאן דעביד ליה סוכה, קודשא בריך הוא מסכך עליה בההוא עלמא, ואגין עליה מכל מלאכי חבלה כד נפיק מהאי עלמא ואזיל לההוא עלמא ע"כ ח.
ו. הזהיר במצות סוכה לעשותה כתיקונה מובטח לו שלא יהיה מריבה בתוך ביתו כל אותה שנה ט, ומובא בזוה"ק שהזהיר במצות סוכה מצילה ומכפרת לו במקום גלות וזוכה לחירות הוא ובניו י.
ז. צריך לישב באויר הסוכה, והישן תחת המטה בסוכה אם אין שם חלל עשרה טפחים שהוא 80 סנטימטר יצא ידי חובה, ובמיטת קומתיים, אין לישון במטה התחתונה אפילו אם אין הפרש עשרה טפחים מהמטה שעליה, גם צריך להזהר שלא יישן תחת שלחן הגבוה עשרה טפחים יא.
ח. כתיב "חג הסוכות תעשה לך... באספך מגרנך ומיקבך", ולכן אין מסככין אלא בדבר שיש בו שלשה תנאים אלו: א) צומח מן הארץ. ב) שהוא עכשיו כבר תלוש. ג) אינו מקבל טומאה. וכמו פסולת של גורן ויקב שיש בהם דברים אלו יב.
ט. דבר שאינו צומח מן הארץ אפי' שגידולו מן הארץ כמו מיני מתכות שאינם מקבלים טומאה, אין מסככים בהם, אלא צריך שהסכך יהיה מדבר הצומח מן הארץ, כגון ענפי אילן ונסרים של עץ וכו' ואין לסכך בעמודי ברזל ועורות בהמה יג.
י. יכול לסכך בתבן וכן בקש יד. וכן יש להתיר לסכך בסכך לנצח העשוי מנסרים דקים או מקנים שקושרים אותם בחוטים המיוחדים ממין העץ עצמו טו, אמנם הטוב ביותר לסכך בענפי אילן, כי אילן גי' סוכה, ומצוה מן המובחר לסכך בהם, וכאשר מסכך בענפי האילן יכוין כי אילן גי' הוי"ה אדנו"ת. וגם יכוין כי סוכה היא מבחינת אור מקיף הבא מאימא. ומה טוב שיסכך בענפי דקל טז.
יא. אין לסמוך את הסכך ולהעמידו בדבר המקבל טומאה, כגון הצינורות של ברזל שעושים מהם סוכה לנצח ובדיעבד הסוכה כשרה. ומי שיש לו הצינורות הללו יתן עליהם קורות של עץ מארבע רוחות הסוכה ועליהם יעמוד הסכך יז, שאז נחשבות הצינורות כמעמיד דמעמיד ואפשר להקל בזה יח. אמנם יש אומרים דאין להתיר בזה, אלא יעמיד קורות בלא שום מסמר ועליהם יסכך יט.
יב. הסוכה צריכה שתהא מחזקת ראשו ורובו ושולחנו, וכתב הרא"ש דהיינו שבעה טפחים על שבעה טפחים וכן פסק מרן, דהיינו חמשים ושבעה ס"מ על חמשים ושבעה ס"מ כ.
יג. גובה הסוכה צריך להיות לפחות מעשרה טפחים ומעלה ולכתחילה לא יעשה סוכה נמוכה שאין מן הכסא שיושב עליו עד הגג של הסוכה עשרה טפחים, מכיון שיש ספק אם אפשר לברך בכהאי גוונא לישב בסוכה, לכן ישתדל שלא לעשות סוכה כזו כא.
יד. דרך הסיכוך להיות קל, כדי שיראו ממנו הכוכבים הגדולים, אמנם אם היתה מעובה כמין בית, אף על פי שאין הכוכבים נראים מתוכה, כשרה כב.
טו. בתחילה צריך לעשות את דפנות הסוכה כהלכתם, ורק אח"כ להניח הסכך על הסוכה, אבל לא יסכך ואח"כ ישים הדפנות משום דהוי תעשה ולא מן העשוי כג.
טז. נהגו לקשט הסוכה בכל מיני קישוטים וציורים יפים ותמונות של גדולי ישראל, כמ"ש "זה אלי ואנוהו" התנאה לפניו במצות, סוכה נאה, ולולב נאה וכו' כד.
יז. מותר לתלות רמונים, ענבים, ושאר מיני מאכל, בסוכה ובסכך, לנוי או לסגולה ולרפואה, בתנאי שיהיה פחות מארבעה טפחים בינם לבין הסכך, שאז בטלים לגבי הסכך כה.
יח. פירות ושאר מיני אוכלים שתלו אותם בסוכה לנוי אסור ליהנות מהם עד מוצאי שמחת תורה, ואפילו אם נפלו מן הסוכה אסור ליהנות מהם, ובשבת וביו"ט אסורים בטלטול משום מוקצה כו, ויש מתירים ליהנות מן הפירות אם מתנה על נויי הסוכה קודם שקיעה של יו"ט ראשון לאכלם מתי שירצה כז, אמנם בגוף הסוכה לכ"ע לא מועיל שום תנאי ליהנות ממנה, ולכן אסור ליטול מהסוכה אפילו קיסם לחצוץ בו שיניו כח.
יט. ירדו גשמים בסוכה ורוצה להסיר הנוי סוכה שתלה שרי ואפי' אם לא התנה מעיו"ט, ודוקא בחולו של מועד, אבל ביו"ט ושבת אסור משום מוקצה כט.
כ. מצוה לרחוץ כל גופו בחמין ולטבול במקוה לכבוד יו"ט, כמו שאמרו חז"ל חייב אדם לטהר את עצמו ברגל ל.
כא. מהרח"ו זצ"ל היה מחלק קופה לעניים בערב סוכות ויש בזה טעם נכון לפי סודן של דברים. ולכן יש להרבות בצדקה בערב סוכות לא.