דרוש לשבת נחמו

ג אב תשפ"ה | 28/07/2025 | 09:32

יום ט"ו באב קמים מאבלות דתשעה באב

לאחר יום תשעה באב אנחנו מקבלים תנחומים ויום ט"ו באב הוא יום השביעי של יום תשעה באב שהוא יום השביעי של תשלום ימי האבילות ואז אנו קמים, ולכן הוא יום טוב, ומאז מתחיל בחינת התיקון של השנה ההיא, ולכן אמרו חז"ל מיום ט"ו באב דלא מוסיף יסיף כי מאז אנו מתחילים להקים את המלכות מהעפר ולהעלותה אל דודה בחדש אלול כמו שדרשו דורשי רשומות אני לדודי ודודי לי ר"ת אלול.

ונהגו לעשות שבת זו אחר ט' באב הנקראת שבת נחמו כיום טוב שהוא יום נחמה, ואף על פי שאינו יום טוב עשו אותו יום מקודש לכבוד השבת כיום טוב, וכל השמח בו זוכה בנחמת בית המקדש, כמו שנאמר צאנה וראנה בנות ציון במלך שלמה בעטרה שעטרה לו אמו ביום חתונתו וביום שמחת לבו, ביום חתונתו זה מתן תורה וביום שמחת לבו זה בנין בית המקדש שיבנה במהרה בימינו.

"נחמו נחמו עמי יאמר אלהיכם" (ישעיה מ, א)

התנחמו במה שאתם עַמִי

אומר מרן החיד"א זצ"ל שכך אמר הקדוש ברוך הוא "נחמו עמי" התנחמו במה שאתם עַמִי שהרי מבואר בזוהר הקדוש שאומות העולם הם תחת השרים שבשמים וכשנפל השר גם האומה נפלה, אבל ישראל הם תחת ממשלתו יתברך, וכשם שהוא חי וקיים כך ישראל חיים וקיימים.

וזה שאמר "נחמו נחמו" במה שאתם "עמי" תחת ממשלתי, שודאי יש לכם קיום לעולם וזו נחמה גדולה, וחז"ל אמרו כי בשעה שאמר ישעיה הנביא לעם ישראל "נחמו נחמו עמי" בקשו להרגו, אמר להם לא מדעתי אני אומר לכם אלא "יאמר אלהיכם". כלומר בתחילה היו סבורים העם שאלו הם דברי הנביא משום שהתבטא בלשון "עמי" השיב להם הנביא "יאמר אלהיכם" ה' יתברך הוא שאומר לכם כל זאת ואז שמחו.

לקתה מיד ה' כפלים בכל חטאתיה ומתנחמים בכפלים

ועוד יש לבאר את כפל הלשון "נחמו נחמו" על פי מה שאמרו חז"ל (ילקוט שמעוני ישעיה תמ"ה) חטאה בכפלים, לקתה בכפלים, כי לקתה מיד ה' כפלים בכל חטאתיה ומתנחמים בכפלים. והכונה היא שחטאה בכפלים בעבירות שבין אדם לחבירו, ועבירות שבין אדם למקום... ועל כן "נחמו נחמו" בכפלים כי אין דבר העומד בפני התשובה (צוארי שלל).

התנחמו - שהקדוש ברוך הוא קורא לכם עמי

ויש מפרשים שכך אמר הנביא לעם ישראל, "נחמו נחמו עמי יאמר אלהיכם", התנחמו - שהקדוש ברוך הוא קורא לכם עמי, שהרי זה כבן מלך שסרח ובכל זאת אומר לו אביו אני מחזיק בך, הרי אין לך נחמה גדולה מזו (בני יששכר).

המגיד מדובנא ז"ל הסביר זאת על פי משל, למה הדבר דומה, לראובן ושמעון שעזבו את נשותיהם והלכו לחוץ לארץ. ראובן שהיה עני מרוד, נסיעתו היתה כדי להביא טרף לביתו, ואילו שמעון שהיה עשיר מופלג נסע לחו"ל כדי להנפש מאשתו, משום שהיתה רעת לב ומרשעת.

עברו שנים ולנשים לא הגיע מידע מבעליהם, והנה יום אחד בא מאותה ארץ סוחר שידע מה עם בעליהם ואף הביא עמו מכתבים עבורן, אולם ביקש שימתינו יום אחד עד שינוח מן הדרך המפרכת ולאחר שיפרק את מטענו אז ימסור להם המכתבים. כששמעה אשתו של שמעון העשיר את השמועה הזו הסתפקה ואמנם הלכה לביתה בשמחה. לעומת זו אשתו של ראובן העני לא עזבה את הסוחר אלא הפצירה בו מאוד שיתן לה לאלתר את מכתבו של בעלה. שאל הסוחר: מדוע את מפצירה בי יותר מאשתו של שמעון, השיבה לו, האשה הזו אינה חסרה מאומה, יש לה עושר רב, כל הדאגה שלה שמא בעלה נטש אותה לחלוטין וניתק קשריו עמה, לכן כששמעה שבעלה דורש בשלומה ואף שיגר לה מכתב, השביע הדבר את רצונה ושוב לא היתה להוטה לדעת מה כתב לה במכתב, אבל אני ששלחתי את בעלי לחו"ל עקב העוני הנורא שיש בביתנו, הבית ריק מאוכל ובני ביתי לובשים בגדים בלויים לכן אני משתוקקת מאוד לדעת מה כתב בעלי במכתב, והאם מצא לו מקור פרנסה.

והנמשל הוא שעם ישראל נכספים לדעת מה עם כבוד השכינה שנטשה אותם מאז חרבן בית המקדש ומאז לא ראו שום התגלות, וכל הפחד שלהם הוא שמא הקדוש ברוך הוא נטש אותם לחלוטין, וכשאומר הנביא, "נחמו נחמו עמי יאמר אלהיכם", ה' יתברך שולח לכם דברי נחמה ועידוד שמכריז כי אלהיכם הוא ולא נטש אתכם, זוהי הנחמה הגדולה ביותר בגלות שבה אנו נמצאים (כוכב מיעקב).

על כן בכל שנה ושנה אנו קוראים בנביא ישעיה "נחמו נחמו עמי יאמר אלהיכם", מילים המחזקות את הלב שהקדוש ברוך הוא בכבודו ובעצמו מנחם אותנו, כמו שאומר המדרש על הפסוק "והמכתב מכתב אלהים", משל לאדם שהשתדך עם נערה, ונצרך ללכת למדינת הים, והשאיר בידה מכתב אשר כתוב בו שבסופו של דבר הוא יחזור אליה. עברו שנים רבות ולא חזר. הציעו לה להתחתן עם אחר, ולא הסכימה, עד שלבסוף חזר הארוס ממדינת הים.

שמח שמחה גדולה על סבלנותה של ארוסתו לחכות לו זמן כה רב ואמר לה, איך זה הצלחת לחכות זמן רב ולא נישאת לאדם אחר אמרה לו: דע שבכל פעם שהיו לי הצעות להינשא הייתי מסתכלת במכתב שהשארת בידי שאתה עתיד לחזור אלי, ומזה התחזקתי ולכן המתנתי לך עד שתבוא. כך עם ישראל מתחזקים ומתעוררים כמידי שנה בשנה כשקוראים "נחמו נחמו עמי יאמר אלהיכם".

"נחמו נחמו" בגימטריא יצחק

"נחמו נחמו עמי יאמר אלהיכם" "נחמו נחמו" בגימטריא מאתים ושמונה, גימטריא יצחק, וזה שאמר "יאמר אלהיכם" אלקים מידת הדין בחי' יצחק, והוא שאמרו חז"ל (שבת דף פ"ט:) כי לעתיד לבוא אמר הקב"ה לאברהם "בניך חטאו" ואברהם יגיד 'ימחו על קדושת שמך', ויעקב ג"כ יאמר 'ימחו על קדושת שמך', והקב"ה אומר 'לא בסבי טעמא – אברהם אבינו, ולא בדרדקי עצה' – יעקב אבינו, ופונה אל יצחק ואומר בני ולא בניך ועושה אתו חשבון: עד גיל עשרים שנה האדם לא נענש, ו"ימי שנותינו בהם שבעים שנה" (תהלים צ' י'), נשאר חמישים, חצי זה לילה - נשאר עשרים וחמש, ובהם יורד חצי על הזמן שאוכל ושותה ומתפלל ונשאר שתים עשרה וחצי, ואם אתה רוצה חצי עלי וחצי עליך, ואם לא הכל עלי, מיד ישראל שמחים ואומרים "כי אתה אבינו כי אברהם לא ידענו וישראל לא יכירנו אתה ה' אבינו גואלינו מעולם שמך" (ישעיה ס"ג ט"ז).

והענין הוא כי אברהם אבינו היה לו רשע בבית והוא ישמעאל וסילק אותו מן הבית כי פחדו על יצחק שלא ילמד ממעשיו, יעקב אבינו הייתה אצלו בבית אסנת ביתה של דינה ושלח אותה מביתו עם קמיע לשמירה ואז לקח אותה יוסף לאשה, ולכן אברהם אבינו לא יכול להתווכח עם הקב"ה ואמר לו הקב"ה אתה בן אחד גירשתה מן הבית ואין לך פתחון פה וכן יעקב אבינו מה יענה ומה יאמר שלח את אסנת מביתו גם הוא לא יכול לומר לקב"ה תסבול אותם הרי אתה לא סבלת את הנכדה שלך, אבל יצחק אבינו גידל את עשו אצלו בבית וסבל אותו ואת נשיו והיו מקטרות והיה העשן עולה לעינים שלו וגרם לעוורון ולא סילק אותם ולכן רק יצחק יכול להתווכח עם הקב"ה ואמר לו בני ולא בניך גם אני סבלתי את בני גם אתה תסבול את בניך ותמחול להם ולכן אמר "נחמו נחמו" גי' יצחק שהרי הוא יכול לדבר קשות בחי' גבורה וז"ש "יאמר אלהיכם" בחי' דין וגבורה ועוד בגאולת מצרים היה בזכות יצחק שהרי נאמר המדרש שבאו האבות אצל הקב"ה ואמרו לו תראה הצער הגדול של בנינו איך משעבדים אותו בעבודת פרך וכו' אומר הקב"ה לאברהם תביא אות משמך וכנגד זה אני יוריד להם מהשנים של הגלות אברהם אין לו או ליתן, הולך אצל יעקב אומר אין לי אות, בא אצל יצחק אומר לו קוראים לי ישחק אני יחליף האות ש' לאות צ' ויקראו לי יצחק וע"כ נשאר מאתים ועשר שנים ולכן נשתעבדו רק מאתים ועשר שנים בזכות יצחק.

וז''א "נחמו נחמו עמי" גימטריא 'יצחק' - שבזכותו יסלח להם ויגאלו.

אחרי שהתאבלנו והצטערנו בתשעה באב על החורבן ועל הגלות והתעוררנו לתשובה, עכשיו יש לנו תקוה ע"י שנקבל עלינו להטיב את מעשינו

הרב יד יוסף צרפתי אומר שרבותינו תקנו לקרוא את הפטרת "נחמו" מיד אחרי תשעה באב כדי ללמד אותנו על התשובה - שהרי כל הצרות והרעות שבאו עלינו הכל הוא בגלל שעזבנו את ה' וחטאנו לו, ואם אנחנו רוצים בחזרה לקבל את הטובה והנחמה אנחנו צריכים לחזור בתשובה, וע"י שנעשה מצוות ומעשים טובים נזכה שוב לקבל את הטובות, אבל כל זמן שאנחנו לא מכירים בחטא לא נוכל לחזור בתשובה ולהתקרב בחזרה אל ה', ולכן אחרי שהתאבלנו והצטערנו בתשעה באב על החורבן ועל הגלות והתעוררנו לתשובה, עכשיו יש לנו תקוה ע"י שנקבל עלינו מעכשיו להטיב את מעשינו שע"י התשובה הזאת נהפוך את מדת הדין למדת הרחמים ונזכה בחזרה לבנין בית המקדש ולקרבת ה'.