הלכות תשעת הימים

י"ט תמוז תשפ"ה | 15/07/2025 | 08:26

א.

משנכנס אב ממעטים בשמחה א, ולכן ישראל שיש לו משפט עם נכרי ישתדל לדחות משפטו עד לאחר תשעה באב ב. וכן מי שצריך לעבור ניתוח, והוא ניתוח שאפשר לדחותו עד אחר תשעה באב, כדאי שידחה הניתוח ג.

ב.

משנכנס אב ממעטין במשא ומתן. ולכן אדם אמיד שעסקיו להרווחה יותר מכדי פרנסתו, ימנע ממשא ומתן בימים אלו. ומי שיכול שלא לפתוח חנותו בימים אלה עדיף ד.

ג.

בנין של ציור וכיור שנעשה לנוי או להרווחה בעלמא, אסור. על כן אסור לצבוע הדירה מראש חודש אב, ומכל מקום בתי כנסיות ובתי מדרשות ותלמודי תורה מותר, דהוי צורך מצוה ה.

ד.

יש להמנע מלקנות או להזמין ריהוט חדש או כלים חדשים וכיוצא בזה, אע"פ שיגיעו לביתו רק לאחר תשעה באב. אמנם דבר האבד, כגון מכירות בזול, שעלול להפסיד הרבה אם לא יקנה, מותר. ומטעם זה מותר ג"כ לחתום חוזה לקניית או שכירות דירה בימים אלה, לפי שאינו יודע אם יזדמן לו אח"כ ו.

ה.

אין נושאין נשים, ואין עושין סעודת אירוסין מראש חודש עד התענית. אבל ליארס בלא סעודה מותר, שמא יקדמנו אחר ז.

ו.

מראש חודש ועד התענית לא יקנו בגדים חדשים, ואפילו אם קונים על מנת ללובשן אח"כ. מיהו אם נקרעו בגדיו ואין לו אחרים. או כשיש עתה לקנות בזול מאד, ולאחר תשעה באב לא יהיה במחיר הזה מותר לקנות חדשים ח.

ז.

בגדים שאינם חשובים, ובכלל זה גרביים ונעלי בית וכדומה, מותר לקנותם. וכן מותר לחדש נעלי הגומי אף בתשעה באב עצמו ט.

ח.

אסור לתפור בגדים חדשים או לייצר נעלים, מראש חודש ועד התענית י.

ט.

המנהג לכבס הבגדים וללבוש בגדים מכובסים מראש חודש עד שבוע שחל בו תשעה באב, ובני אשכנז היוצאים ביד הרמ"א נהגו להחמיר יא.

י.

מנהג בני ספרד בארץ ישראל, שאין נמנעים מרחיצת הגוף בחמין ובסבון אלא בשבוע שחל בו יב.

יא.

נהגו שלא לאכול בשר ושלא לשתות יין מראש חודש, לפי שבטלו הנסכים והקרבנות בבית המקדש, ואסור לפרוץ גדר יג. ואין נמנעים אלא מב' אב ואילך, אבל בראש חודש עצמו אוכלים בשר וכן מנהג ירושלים יד.

יב.

גם בשר עוף בכלל האיסור, וכן תבשיל של בשר. אמנם במקום מיחוש וחולשה, יש להקל בתבשיל של בשר טו.

יג.

לנוהגים לטעום בערב שבת מהתבשילים שמבשלים לכבוד שבת, מותר לטעום מהם אף שיש בתבשילים בשר. שאין טעימה כאכילה, כי טעימת התבשיל בערב שבת יסודתה בהררי קודש וזה סוד "טועמיה חיים זכו" טז.

יד.

בשר שנשתייר משבת חזון, ורוצה לאכלו בשבוע זה, הנה הבשר עצמו אסור. אבל יכול להאכילו לתינוקות והתבשיל בלבד אם אין בו ממשות של בשר או של שומן, אם נתבשל לכבוד שבת מותר לאכלו יז.

טו.

אע"פ שאין לאכול משיורי שבת בשר ועופות, מ"מ בסעודה רביעית אם נוהג תמיד לאכול בשר מותר, ומצוה איכא יח.

טז.

מי שבירך על חתיכת בשר, ושוב נזכר שבימים אלו אין לאכול בשר, יטעם מעט מן הבשר, כדי שלא תהיה ברכתו לבטלה. שאין בטעימה כזאת לא משום שמחה ולא משום ביטול המנהג יט.

יז.

מותר לאכול בימים אלה מאכלים מחומרים טבעיים הנראים כמאכלי בשר, כגון בשר ונקניק סינטטיים וכדומה. ואף בסעודה מפסקת אפשר לאכול מאכלים אלה, אלא שאז לא יאכלם אלא בצנעא. וכן מותר לאכול דגים בימים אלה, מלבד בסעודה מפסקת שאין לאכול בה דגים כ.

יח.

יולדת בתוך שלשים אחר לידתה, מותרת באכילת בשר בימים אלה. וכן יש להתיר לכל חולה שאין בו סכנה כא.

יט.

בסעודת מצוה שאחר ראש חודש אב, כגון בסעודת ברית מילה, מותר לאכול בשר. וכל הקרובים של בעל הברית ריעיו ואוהביו הקרואים לסעודה רשאים לאכול שם בשר. אבל סתם בני אדם שהולכים שם אך ורק למטרה זו של אכילת בשר למלאת תאותם, הרי הם עושים מצוה הבאה בעבירה כב.

יום ה' באב

א.

יום ה' באב, הוא יום פטירת רבנו האריז"ל זיע"א וצריך שילמד ביום זה דברי רבנו האר"י ז"ל בעץ חיים ושמונה שערים ביראה ואהבה ובחשק גדול. ואם יכול, ידחוק עצמו להתפלל ג' תפילות בסידור האר"י והרש"ש זיע"א. ומה טוב בליל ה' באב ללמוד הלימוד שסידר רבנו יוסף חיים זיע"א א.

ב.

נוהגים ביום זה לעלות על ציונו ולעורר רחמי שמים וכן היה מנהג מו"ר המקובל האלקי כמוה"ר יצחק כדורי זצוק"ל. וכן נוהגים בישיבתנו הקדושה שהולכים לצפת לאחד הבתי כנסיות בעיר העתיקה ולומדים שם דברי רבנו האר"י ומתפללים תפילת מנחה בכוונות ואח"כ עושים סעודה לכבוד הצדיק.