הלכות ומנהגי חג השבועות

כ"ב אייר תשפ"ה | 20/05/2025 | 08:44

סדר ליל שבועות

א.

אם אפשר, יאחרו להתפלל תפילת ערבית בערב חג השבועות ויתפללו בנעימה קדושה ובשמחה גדולה, ועל כל פנים צריך לקדש כשיהיה לילה ודאי, כדי שיהיו שבעה שבועות תמימות.

ב.

מנהגינו לומר הקידוש בליל יום טוב מעומד, ויברך שהחיינו בלב שמח, שזיכנו השי"ת ליום זהב.

ג.

לא יאריך בסעודת הלילה ויאכל מעט ולא ימלא כריסו כדי שיוכל לעשות סדר התיקון בלי לישון כלל, כי המאכל מביא את השינה ויאמר דברי תורה להלהיב הלבבות על השולחן. וילך לבית הכנסת מוקדם כדי שיהיה מעשרה ראשונים.

ד.

צריך האדם שלא לישן בליל שבועות כלל ולהיות כל הלילה נעורים ועוסקים בתורה כנז' בזוהר. ודע כי כל מי שלא ישן בלילה הזה כלל אפילו רגע אחד ויהיה עוסק בתורה כל הלילה, מובטח לו שישלים שנתו ולא יארע לו שום נזק בשנה ההיא כמו שכתב הרשב"י זיע"א. ודע כי בשאר ימות השנה שאדם ניעור לילה אחד ועוסק בתורה ניצל מכרת אחד, אמנם בליל שבועות מי שיזכה להמשיך כתר ז"א להכתיר אותו בוודאי שיזכה להינצל מכמה כריתות שחייב עליהם, וזה סוד כרת אותיות כתר להורות כי על ידי תיקון זה ינצל מפגע זה, ולא עוד אלא שמכתירים אותו בכתר תורה והבן זה.

ה.

סדר הלימוד בלילה: בתחילה יעסוק במקרא ויקרא ג' פסוקים ראשונים וג' אחרונים מכל פרשה בתורה וכן על זה הדרך בנביאים וכתובים, ואחר כך ילמד תרי"ג מצות, ואחר כך מדרש, ונהגו לקרוא מדרש יתרו העוסק בעניין מתן תורה. ואחר כך שאר הלילה יעסוק בסודות התורה ובספר הזוהר כפי השגת שכלך. ונהגו לקרא אדרא רבא.

ו.

יש אומרים שגם ספר "תרי עשר" קוראים מכל ספר וספר לקרא ג' פסוקים ראשונים וג' פסוקים אחרונים ואין מנהגינו כך אלא יש לקרוא שלשה פסוקים ראשונים מספר הושע (שהוא הראשון בתרי עשר), ושלשה פסוקים אחרונים מספר מלאכי בלבד (שהוא האחרון בתרי עשר). וביניהם קוראים בספר חבקוק מתרי עשר: "וה' בהיכל קדשו" וגו' עד סוף הספר (מפרק ב פסוק כ עד סוף פרק ג) מכיון שהוא הפטרת יום שני של שבועות לבני חו"ל.

ז.

אין ללמוד משניות בליל שבועות רק ביום.

ח.

יזהרו שלא לדבר שיחת חולין כל הלילה, וילמדו כל סדר הלימוד של זה הלילה בחשק גדול ובשמחה רבה ובהתלהבות הנפש.

ט.

כחצי שעה קודם חצות, יאמרו קריאת שמע שעל המיטה עם כל הפסוקים. ובחצות הלילה יאמרו ברכות השחר חוץ מברכת על נטילת ידיים וברכות התורה. ובהגיע עלות השחר יאמרו ברכות התורה.

י.

לא נהגו הנשים לקרוא סדר ליל שבועות כלל היות ולא שייכות בהם על פי סודן של דברים.

יא.

בליל שבועות, בהגיע אשמורת הבוקר מעט קודם עלות השחר, אז צריך לטבול במקוה, ועל ידי כך אנחנו ממשיכים תוספת קדושה מבחינת הכתר העליון הנקרא שער החמשים בסוד וזרקתי עליכם מים טהורים. ונוהגים לטבול טבילה זו מלבד הטבילה שטובלים בערב החג. ויאמר לשם יחוד וכו' ויטבול ה' טבילות, ויכוין בשם הוי"ה ב"ה בניקוד קמץ כזה יָהָוָהָ.

סדר תפילת יום שבועות

א.

תפילת שחרית ומוסף יתפללו בהתלהבות וזריזות כדי שלא תחטפנו שינה באמצע ויבוא לידי טעות. וידוע כי גמר הפרי של תיקון ספירת העומר ולימוד ליל חג השבועות יהיה בתפילת מוסף, לכן צריך להזהר בה הרבה כי הכל הולך אחר החתום, וביותר יזהר בקדושת כתר דמוסף שבה נמשך הכתר העליון.

ב.

ביום שבועות יקרא ג' פעמים י"ג מידות בעת פתיחת ההיכל ויאמר תפלה רבש"ע וכו' מרבנו האריז"ל כמסודר במחזורים, ואחר כך יאמר ואני תפילתי ג' פעמים וכן הוא מנהג בית אל, וכן הנהיג המקובל האלהי כמוהר"ר מרדכי שרעבי זצוק"ל בישיבת ק"ק "נהר שלום" תכב"ץ. ואחר שיאמר ואני תפילתי, טוב לכוין בכ"ד צרופים היוצאים מראשי תיבות וס"ת של תיבה שניה של פסוק אחרון דכל ספר וספר מהתנ"ך.

ג.

רימונים של הספר תורה יש בהם ענין גדול ונשגב על פי הסוד. ועל כן נהגו למכור מצוות הנחת הרימונים לספר תורה.

ד.

כל אדם ישתדל להסתכל באותיות הספר תורה מקרוב ממש, באופן שיוכל לקרותם היטב, כי על ידי זה נמשך אור גדול אל האדם. וטוב שיסתכל האדם בתיבה שאות ראשונה של התיבה כמו אות ראשונה שבשמו. וצריכין כולם להשתחוות לספר תורה כשהוא פתוח, אפילו הנשים והטף, ובעת שהכתב לפניו יכרע ויאמר וזאת התורה וכו' תורת ה' תמימה וכו' אל שדי אמת, משה אמת, ותורתו אמת.

ה.

מנהג בית אל, שלא להוסיף על הקרואים לספר תורה ביום טוב יותר על חמשה לפי שמנין העליות מכוון על דרך הסוד.

ו.

בקריאת התורה צריך להיות אזניו קשובות כאילו עתה עומד על יד הר סיני ושומע עשרת הדברות מפי הגבורה, כמו שכתב בזוהר הקדוש. וכפי הכנתו כך ירגיש הארה עצומה בנפשו לקבל התורה מחדש ביום הקדוש הזה.

ז.

יש נוהגים לעמוד בעשרת הדברות כמו בעת קבלת התורה שנאמר ויעמוד העם וגו' ומנהג קהילות קודש הספרדים ברוב המקומות שהקהל יושבים בקריאתם, כדי שלא יאמרו רק אלו מהקב"ה ויבואו לכפירה, ונהגו שהחכם עולה וקורה בפיו בקול רם עשרת הדיברות.

ח.

מנהג ק"ק בית אל שהשליח ציבור ביום טוב עולה משלים, ומפטירין במרכבה דיחזקאל, והטעם לפי שכל ישראל השיגו באותו יום מעין מעשה מרכבה דיחזקאל הנביא ע"ה, ועוד דנבואתו היתה בשבועות כמרומז בפסוקים.

דיני סעודת יום טוב

א.

יעשה סעודת יום טוב ביום שבועות ויזהר בה אשר היא מתקנת בחי' חיצוניות העולמות ויש סוד בדבר. ויזהר לאכול הסעודה קודם חצות היום ולכתחילה יסמיך הסעודה אחר התפילה מיד.

ב.

מנהג ישראל לאכול מאכלי חלב בחג השבועות ואחר כך מאכלי בשר לשמחת יום טוב. והטוב ביותר שלאחר התפילה יעשו קידוש ויטלו ידים ויברכו המוציא ויאכלו מאכלי חלב, ולא יאכל עוגות בלבד מפני שפעמים אוכלים כמה מיני עוגות חלביות ובאים לספק ברכת המזון, וגם נהגו לאכול מאכלי דבש בשבועות, וסימנך "דבש וחלב תחת לשונך". ואחר כך ינוח מעט ויקום קודם חצות היום ויעשה סעודת יום טוב בבשר ויין לשמחת יום טוב.

הלכות ומנהגי יום שבועות

א.

בחג השבועות שזכינו בו לכתר תורה יש חיוב יותר לשמוח, וכמו שאמרו דהכל מודים בעצרת דבעינן נמי לכם.

ב.

ישתדל מאד ללמוד גם ביום קבלת התורה, ואי לא אפשר מתוך כובד ראש בשינה, ינוח מעט ויקום ויחזור ללימודו כל היום כי גדול וקדוש היום שהוא יום קבלת התורה.

ג.

לימוד התהלים ביום חג השבועות הוא צורך גדול שבו נפטר דוד המלך עליו השלום ויעלה לרצון ביותר. ולכן, כל אחד יקרא התהלים כולו ביום חג השבועות, ויזהר לדלג לשון מחילה וסליחה של עוונות ופשעים האמור בבקשות המתוקנים לאמרם קודם תהלים ואחר תהלים כי יום טוב הוא. וכן יזהר שלא לומר "ונזכה ונחיה שבעים שנה וכו'" בבקשות הנ"ל אלא יאמר ונזכה ונחיה אורך ימים ושנות חיים בתורה ובמצות ובמעשים טובים.

ד.

נהגו לקרות מגילת רות בשבועות, ומגילה זו נכתבה על ידי שמואל הנביא. ומנהג בני ספרד שקוראים אותה בליל שבועות עם הכ"ד ספרים, בטעמי הכתובים, ובנוסף גם קוראים אותה ביום עם מפרשים כל אחד בביתו.

ה.

משה תיקן להם לישראל שיהו שואלין ודורשין בענינו של יום, הלכות פסח בפסח, הלכות עצרת בעצרת והלכות חג בחג, ועל כן יש חיוב ללמוד וכן לדרוש לציבור בהלכות יום טוב בחג השבועות.

ו.

כתב הטור (ס' תצ"ד) ונוהגין בכל המקומות לומר במוסף אחר חזרת התפלה אזהרות העשויות על מנין המצות וכל מקום ומקום לפי מנהגו. ונכון ללמוד ביום שבועות בדברי הימים א' סי' כ"ח וסי' כ"ט דדבר בעתו מה טוב.

ז.

הרמ"ק ז"ל כתב דביום שבועות היה עוסק בחכמת האמת והיה רואה סימן יפה במשנתו.

ח.

אם בר הכי הוא, ישתדל לחדש איזה חידוש בתורה, והוא סימן טוב להתחיל לחדש ביום מתן התורה לכל השנה, ואם לאו בר הכי הוא, ישתדל לידע חידוש בתורה אשר לא ידעו מקודם. וכל דבר חדש שלא למדו עד עתה חשיב כחידוש.

ט.

ישמח מאד בחג הקדוש הזה ויתעורר על אשר בחסדיו יתברך הגדולים נתן לנו את תורתו הקדושה. ואמרו רבותינו ז"ל, שכל המקבל על עצמו עול תורה מעלה הקב"ה עליו כאילו לא חטא מימיו. על כן יתחזק האדם בפרט ביום זה, ויקבל על עצמו בכל לבו ונפשו, ללמוד וללמד לשמור ולעשות ולקיים את כל דברי התורה הזאת ויזכה בזה לכפרת עוונותיו, לטוב לו בזה ובבא.

י.

נוהגים לעלות לרגל ביום חג השבועות זכר למקדש ועולים לכותל ומתפללים שם מוסף ושמחים שם ויש בזה מצוה דרבנן וכן נוהגים אנשי ירושלים להשתטח על קבר דוד המלך עליו השלום ביום שבועות ואומרים שם מזמורי תהילים ומברכים ברכות ושרים שירות ותשבחות להשי"ת ואם לא הספיק לעלות בחג יעלה אחר החג באסרו חג לכותל ולקבר דוד המלך עליו השלום ויכול לעלות ולהשלים עד י"ב סיון שהוא סוף ימי המילואים.

יא.

אם חל חג השבועות ביום שישי לא יקראו שנים מקרא ואחד תרגום ביום טוב של שבועות אלא ביום שבת לאחר תפילת מוסף לפני הקידוש.

יב.

זכות גדולה מאד למכניס ס"ת חדש לבית המדרש בחג השבועות ונחשב לו כאילו הקריב מנחה חדשה לה' בזמנה.

יג.

רבינו החפץ חיים זצוק"ל היה רגיל בכל חג השבועות לספר בפרוטרוט על גר הצדק הגרף פוטוצקי, שהיה בזמן רבינו הגר"א זיע"א, שמסר עצמו על קידוש ה' ונשרף חי לכבוד ה', ויש קבלה בשם החפץ חיים שאם היו מנין יהודים עונים אמן על ברכתו שברך אשר קדשנו במצותיו וצוונו לקדש שמו ברבים, היתה באה הגאולה.

יד.

יום אסרו חג קדוש מאד ויש לשמוח בו וישתדל לעשות סעודה נאה כי יש סוד בדבר, וגם על פי הפשט הוא מצוה. ויום אסרו חג דשבועות הוא גדול מכל ימי האסרו חג שהוא יום טבוח ויש בו קדושה גדולה.

טו.

עד י"ב בסיון אין אומרים תחנון היות והם ז' ימי מילואים דחג השבועות ובזמן בית המקדש היו מקריבים קרבנות כל ז' מי שלא הקריב בתחילה ואין מספידין ואין צידוק הדין.