מאמרי הזוהר הקדוש קבלת התורה

י"ד אייר תשפ"ה | 12/05/2025 | 21:20

סיבוב הקב"ה אצל אומות העולם קודם שבא לישראל

מסביר בהרחבה ביאור הפסוקים: ה' מסיני בא וכו' הופיע מהר פארן" ומבאר כיצד הקב"ה מבקש מס"מ שרו של עשו וכן מרה"ב שרו של ישמעאל ומכל השרים של אומות העולם שיקבלו את התורה והם מתחננים לפני הקב"ה שהם לא רוצים אותה, ואפי' חלק קטן ממנה אינם רוצים ומבקשים מהקב"ה שיתן את התורה לעם ישראל בני יעקב אבינו.

במדבר קצ"ב ע"א

תָּא חֲזֵי, כְּתִיב יְיָ בְּצֵאתְךָ מִשֵּׂעִיר בְּצַעְדְּךָ מִשְּׂדֵה אֱדוֹם אֶרֶץ רָעָשָׁה וְגוֹ'. בְּשַׁעֲתָא דְּבָעָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְמֵיהַב אוֹרַיְיתָא לְיִשְׂרָאֵל בא וראה, כתוב ה' בצאתך משעיר וכו' (שופטים ה ד) בשעה שרצה הקב"ה לתת את התורה לעם ישראל, אָזַל וְזָמִין לְהוּ לִבְנֵי עֵשָׂו, וְלָא קִבְּלוּהָ הלך והזמין את בני עשו ושאל אותם אם הם מוכנים לקבל את התורה הקדושה ולא הסכימו לקבל אותה, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר כמו שאתה אומר (דברים לג ב) יְיָ מִסִּינַי בָּא וְזָרַח מִשֵּׂעִיר לָמוֹ עם אור התורה בידו והלך לשעיר שזה הר עשו, וְלָא בָּעוּ לְקַבְּלָהּ ולא רצו לקבל את התורה. אָזַל לִבְנֵי יִשְׁמָעֵאל, וְלָא בָּעוּ לְקַבְּלָהּ הלך לבני ישמעאל ושאל אותם ג"כ אם הם רוצים לקבל את התורה ולא רצו לקבל את התורה, דִּכְתִיב כמ"ש שם הוֹפִיעַ מֵהַר פָּארָן שזה מקום ישמעאל. כֵּיוָן דְּלָא בָּעוּ כיון שלא רצו את התורה, אַהְדָּר לוֹן לְיִשְׂרָאֵל, הָכִי תָּנֵינָן החזיר לישראל את התורה והם קבלו אותה באהבה וברצון כמש"כ נעשה ונשמע, כך שנינו ולמדנו.

מבאר אצל מי הלך הקב"ה לשאול אם רוצים לקבל התוה"ק

הַשְׁתָּא אִית לְשָׁאֲלָא עתה יש לשאול: וְהָא תָּנֵינָן דְּלֵית חַטָאָה כַּד בַּר נָשׁ מְדַקְדֵּק דִּיּוּקִין דְּאוֹרַיְיתָא והרי למדנו שאין חטא כאשר אדם מדקדק דיוקים בתורה, וְיִשְׁאַל שְׁאֶלְתּוֹי לְאַנְהָרָא מִלּוֹי ויכול האדם לשאול שאלותיו להאיר את דברי התורה שלומד. הַאי קְרָא לָא אִתְיַישְּׁבָא וְאִית לְשָׁאֲלָא זה הפסוק לא מתיישב לנו, ויש לשאול בו: קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, כַּד אָזַל לְשֵׂעִיר, לְמַאן נְבִיאָה דִּלְהוֹן אִתְגַּלֵּי הקב"ה כאשר הלך לשעיר, לאיזה נביא שלהם נתגלה? וְכַד אָזַל לְפָארָן, לְמַאן נְבִיאָה דִּלְהוֹן אִתְגַּלֵּי וכאשר הלך לפארן לאיזה נביא שלהם נתגלה? אִי תֵּימָא דְּאִתְגַּלֵּי לְכֻלְּהוּ אם תאמר שנתגלה לכל העמים כולם בכללות, לָא אַשְׁכְּחָן דָּא לְעָלְמִין לא מצינו דבר זה מעולם, בַּר לְיִשְׂרָאֵל בִּלְחוֹדַיְיהוּ וְעַל יְדֵי דְּמֹשֶׁה חוץ מאשר שנתגלה לעם ישראל לבדם על הר סיני ועל ידי משה. וְהָא אִתְמַר דְּהָכִי מִבְעֵי קְרָא לְמֵימַר והרי למדנו שכך צריך הפסוק לאמר, יְיָ לְסִינַי בָּא ולא מסיני, וְזָרַח לְשֵׂעִיר לָמוֹ ולא משעיר, הוֹפִיעַ לְהַר פָּארָן. מַהוּ מִשֵּׂעִיר לָמוֹ למה אמר משעיר ולא לשעיר, וּמַהוּ מֵהַר פָּארָן ולא להר פארן. כֹּלָּא אִית לְמִנְדַּע וּלְאִסְתַּכְּלָא כל זה יש לדעת ולהתבונן בפסוקים אלו, וְהָא שָׁאִילְנָא וְלָא שָׁמַעְנָא וְלָא יָדַעְנָא וכבר שאלתי זה לחכמים ולא שמעתי ולא ידעתי בזה תשובה.

כַּד אָתָא רִבִּי שִׁמְעוֹן, אָתָא וְשָׁאִיל מִלָּה כְּמִלְּקָדְמִין כאשר בא רשב"י בא רבי יוסי ושאל הדבר כבתחילה. אָמַר לֵיהּ: הָא שְׁאִלְתָּא דָּא אִתְאָמָּרַת. אמר לו ר"ש הרי לשאלה הזו נאמר בה כבר תשובה. יְיָ מִסִּינַי בָּא: כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר כמ"ש (שמות יט ט) הִנֵּה אָנֹכִי בָּא אֵלֶיךָ בְּעַב הֶעָנָן, ואח"כ כתוב וירד ה' על הר סיני, וּמִסִּינַי בָּא וְאִתְגַּלֵּי עָלָיְיהוּ ומהר סיני בא ונגלה עליהם, שיצא לקראת ישראל כחתן היוצא לקראת כלה, וְזָרַח (דף קצ"ב ע"ב) מִשֵּׂעִיר לָמוֹ, פירוש מִמַּה דְּאָמְרוּ בְּנֵי שֵׂעִיר, דְּלָא בָּעָאן לְקַבְּלָא מהדברים שאמרו בני שעיר שלא רוצים לקבל התורה, מֵהַאי אַנְהַר לוֹן לְיִשְׂרָאֵל מאלו הדברים האיר להם הקב"ה לישראל, וְאוֹסִיף עָלַיְיהוּ נְהוֹרָא וְחָבִיבוּ סַגִּיא והוסיף עליהם הרבה מאד אור וחביבות. אוּף הָכִי, הוֹפִיעַ וְאַנְהַר לְיִשְׂרָאֵל מֵהַר פָּארָן, כך גם הופיע והאיר לעם ישראל מהר פארן,  פירוש מִמַּה דְּאָמְרוּ בְּנֵי פָּארָן, דְּלָא בָּעוּ לְקַבְּלָא ממה שאמרו בני פארן שלא רצו לקבל את התורה, מֵהַאי אוֹסִיפוּ יִשְׂרָאֵל חֲבִיבוּ וּנְהִירוּ יַתִּיר כִּדְקָא יָאוּת מזה הוסיפו ישראל חביבות והארה יתרים כמו שצריך.

וּמַה דְּשָׁאַלְתְּ עַל יְדָא דְּמַאן אִתְגַּלֵּי עָלַיְיהוּ ועוד אמר רשב"י לרבי יוסי ומה ששאלת על ידי מי נגלה הקב"ה על בני עשו ובני ישמעאל, רָזָא עִלָּאָה אִיהוּ סוד עליון הוא, וְאִתְגַּלֵּי מִלָּה עַל יְדָךְ ויתגלה עתה דבר זה על ידך, אוֹרַיְיתָא נָפְקַת מֵרָזָא עִלָּאָה דְּרֵישָׁא דְּמַלְכָּא סְתִימָא התורה יצאה והתגלתה מסוד העליון שהוא יסוד דאבא שמלובש בראש (ס"א קַדִּישָׁא) המלך שהוא ז"א, ויסוד דאבא סתום בדעת דז"א. כַּד מָטָא לְגַבֵּי דְּרוֹעָא שְׂמָאלָא וכאשר מגיע יסוד דאבא שהוא התורה אצל זרוע (ס"א יְמִינָא) שמאל לגבורה דז"א, חָמָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּהַהוּא דְּרוֹעָא ראה הקב"ה באותה זרוע שמאל, דָּמָא בִּישָׁא דְּהָווּ מִתְרַבֵּי מִתַּמָּן דם רע שהיה מתרבה משם, כי עשו עומד ויונק מהגבורה שבזרוע שמאל ולוקח שפע מהקדושה לקלי', אָמַר, אִצְטָרִיךְ לִי לְבָרְרָא וּלְלַבְּנָא דְּרוֹעָא דָּא אמר ה' יתברך צריך לברר וללבן את הזרוע הזאת שהיא בגבורה שמשם היניקה של הס"א, וְאִי לָא ואם לא אברר ואלבן את הזרוע שמאל, יַמְאִיךְ הַהוּא דָּמָא בִּישָׁא, וְיָפְגִּים כֹּלָּא ישפיל ויוריד אותו הדם הרע ויפגום בכל, כך שכל פעם יקח חלק מהקדושה, אֲבָל אִצְטָרִיךְ לְבָרְרָא מֵהָכָא כָּל פְּגִימוּ אבל צריך לברר מכאן כל פגם, ולכן לקמן יסביר הזוה"ק שסיבב הבורא יתברך שהם בעצמם ירצו ליתן חלק הקדושה התפוס אצלם ביד עם ישראל.

ס"מ מתחנן לקוב"ה שלא יתן לו התורה, שא"כ תתבטל כל ממשלתו

מָה עָבַד, קָרָא לְסמא"ל מה עשה הקב"ה, קרא לס"מ שרו של עשו, וְאָתָא קַמֵּיהּ, וְאָמַר לֵיהּ ובא לפניו ואמר לו: תִּבְעֵי אוֹרַיְיתָא דִּילִי התרצה לקבל עליך את התורה שלי?, אָמַר, מַה כְּתִיב בָּהּ מה כתוב בה?. אָמַר לֵיהּ, (שמות יג) לֹא תִרְצַח אמר לו הקב"ה, לא תרצח. דָּלִיג קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לַאֲתָר דְּאִצְטָרִיךְ ומסביר הרשב"י, שדילג הקב"ה למקום שצריך, וידע השי"ת שמצוה זו אינם יכולים לקיים כי נאמר עליהם על חרבך תחיה, כי כל הכח והממשלה שלהם מכח החרב. אָמַר הס"מ להשי"ת: חַס וְשָׁלוֹם שאני וזרעי נקבל את התורה, אוֹרַיְיתָא דָּא דִּילָךְ הִיא, וְדִילָךְ יְהֵא התורה הזאת שלך היא ושלך תהיה, לָא בָּעֵינָא אוֹרַיְיתָא דָּא לא רוצה בשום אופן את התורה הזאת. אָתִיב וְאִתְחַנָּן קַמֵּיהּ חזר הס"מ והתחנן לפני השי"ת. אָמַר: מָארֵיהּ דְּעָלְמָא אמר, רבונו של עולם, אִי אַתְּ יָהֲבָהּ לִי, כָּל שָׁלְטָנוּ דִּילִי אִתְעַבָּר אם אתה נותן לי את התורה, כל השלטון והממשלה שלי יעברו מן העולם, דְּהָא שָׁלְטָנוּ דִּילִי עַל קְטוּלָא אִיהוּ שהרי השלטון שלי על רציחה הוא, וּקְרָבִין לָא יֵהוֹן, וְשֻלְטָנוּ דִּילִי עַל כֹּכָבָא דְּמָאדִים וקרבות ומלחמות לא יהיו וכל השלטון שלי על כוכב מאדים שהוא ממונה על הרג ומלחמות, אִי הָכִי כֹּלָּא אִתְבַּטַּל מֵעָלְמָא ואם כן כל זה יתבטל מן העולם.

מבאר איך ס"מ מתחנן לקוב"ה שיתן לישראל התוה"ק ומודה על מכירת הבכורה

מָארֵיהּ דְּעָלְמָא רבונו של עולם, טוֹל אוֹרַיְיתָךְ, וְלָא יְהֵא חוּלָקָא וְאַחֲסָנָא לִי בָּהּ קח את התורה שלך ולא יהיה לי חלק וירושה בה. אֲבָל אִי נִיחָא קַמָּךְ אבל אם נח לפניך ונותן ס"מ עצה להקב"ה, הָא עַמָּא בְּנוֹי דְּיַעֲקֹב, לוֹן אִתְחַזֵּי הרי עם בני יעקב להם ראויה התורה הקדושה, וְאִיהוּ חָשִׁיב דְּהָא דִּלְטוֹרָא אָמַר עָלַיְיהוּ והס"מ חושב שזה מלשינות על עם ישראל שהם יקחו את התורה ולא ישלטו בעולם. וְדָא הוּא וזה שכתוב וְזָרַח מִשֵּׂעִיר לָמוֹ, מִשֵּׂעִיר מַמָּשׁ פי' משרו של עשו שהוא שעיר, נָפַק נְהוֹרָא לוֹן לְיִשְׂרָאֵל יצא אור של תורה ומצות לעם ישראל. אָמַר סמא"ל בלבו, וַדַּאי אִי בְּנוֹי דְּיַעֲקֹב יְקַבְּלוּן דָּא בודאי אם בניו של יעקב יקבלו את התורה, יִתְעַבְּרוּן מֵעָלְמָא יעברו ויתבטלו מן העולם, וְלָא יִשְׁלְטוּן לְעָלְמִין ולא ישלטו לעולם, כי לא יוכלו לקיימה ויעברו על מה שכתוב בתורה לא תרצח. אָתִיב לֵיהּ כַּמָּה זִמְנִין חזר והשיב לו השי"ת כמה פעמים, שיקח את התורה, וְאָמַר דָּא ואמר הס"מ שאינו רוצה, וְאָמַר לֵיהּ אַנְתְּ בּוּכְרָא ואמר לו הקב"ה, אתה בן בכור, והבכורה כמו ענין המלוכה, שהבן הבכור הוא היורש ונעשה מלך, ולכן אתה הבן הבכור, וְלָךְ אִתְחַזֵּי ולך ראויה התורה קודם. אָמַר לֵיהּ הָא לֵיהּ בְּכִירוּתָא דִּילִי אמר לו הס"מ הרי ליעקב הבכורה שלי, וְהָא אֶזְדַּבַּן לֵיהּ, וַאֲנָא אוֹדֵיתִי ועוד הרי נמכרה לו הבכורה ואני הודיתי והסכמתי על המכירה.

ס"מ נותן כביכול עצה לקוב"ה איך יתן לישראל התורה ובנוסף נותן מתנה לעמ"י

אָמַר לֵיהּ אמר לו הקב"ה לשרו של עשו: הוֹאִיל וְלָא בָּעִית לְמֶהֱוֵי לָךְ בָּהּ חוּלָקָא היות ולא רצית שיהיה לך חלק בתורה, אִתְעַבָּר מִנָּהּ בְּכֹלָּא תעבור ותסתלק מן התורה בכל חלקיה לגמרי, אפי' משבע מצות בני נח. אָמַר הס"מ: יָאוּת טוב הדבר ואני נותן הסכמתי. אָמַר לֵיהּ הוֹאִיל וְכַךְ, הַב לִי עֵיטָא, אֵיךְ אַעְבִּיד דִּיקַבְּלוּן לָהּ בְּנוֹי דְּיַעֲקֹב דְּאַתְּ אָמֵר אמר לו הקב"ה: תן לי עצה איך אעשה בחכמה שיקבלו את התורה בני יעקב שאתה אומר. אָמַר לֵיהּ מָארֵיהּ דְּעָלְמָא, אִצְטָרִיךְ לְשַׁחֲדָא לוֹן אמר לו הס"מ להקב"ה: רבונו של עולם צריך לשחד אותם, ואז יסכימו, וכיצד לעשות זאת טוֹל נְהוֹרָא מִנְּהִירוּ דְּחֵילֵי שְׁמַיָּא קח אור מהאור של צבאות השמים, מכל השרים של אומות העולם, חלק חיותם מצד הקדושה, וְהָב עָלַיְיהוּ ותן על ישראל, וּבְדָא יְקַבְּלוּן לָהּ ובזה יקבלו אותה, וְהָא דִּילִי יְהֵא בְּקַדְמִיתָא והרי חלקי שבקדושה יהיה בתחילה לעם ישראל. אַפְשִׁיט מִנֵּיהּ נְהִירוּ דְּחַפְיָא עָלֵיהּ פשט ממנו הס"מ האור שמכסה עליו מצד הקדושה, וְיָהַב לֵיהּ לְמֵיהַב לוֹן לְיִשְׂרָאֵל ונתן להקב"ה, לתת אותו לישראל, הֲדָא הוּא דִכְתִיב זהו שכתוב וְזָרַח מִשֵּׂעִיר לָמוֹ פירוש מִשֵּׂעִיר מַמָּשׁ, דָּא סמא"ל דִּכְתִיב (ויקרא טז כב) וְנָשָׂא הַשָּׂעִיר עָלָיו משעיר זה ס"מ כמ"ש ונשא השעיר עליו שרו של עשו, מהאור שלו ממש שהם הזיו וניצוצי הקדושה שהיו בשעיר זרח הי"ת ובא. לָמוֹ לְיִשְׂרָאֵל לתיתו לישראל.

קוב"ה הולך אצל שר ישמעאל ושואל אם רוצה לקבל התורה

כֵּיוָן דְּבֵיעֵר דָּא כיון שביער הי"ת את אחיזת הס"מ מן הקדושה, וְאַעְבַּר דָּמָא בִּישָׁא מִדְּרוֹעָא שְׂמָאלָא והעביר הדם הרע מזרוע השמאל, שהיא הגבורה דקדושה שמשם יניקת הס"מ, אַהְדָּר לִדְרוֹעָא יְמִינָא (ס"א שְׂמָאלָא) חזר לזרוע ימין בחסד ששם אחיזת בני ישמעאל [א]. חָמָא בֵּיהּ אוּף הָכִי, ראה בו ג"כ כך, כלומר דם עכור ואחיזה לישמעאל. אָמַר הי"ת: הָכִי נַמֵּי אִצְטָרִיךְ לְנַקָּיָיא מִדָּמָא בִּישָׁא דְּרוֹעָא דָּא צריך גם לנקות מהדם הרע מזרוע זו של החסד. קָרָא לְרַהַ"ב שרו של ישמעאל אָמַר לֵיהּ אמר לו הקב"ה: תִּבְעֵי אַתְּ אוֹרַיְיתָא דִּילִי רוצה אתה את התורה שלי?. אָמַר לֵיהּ אמר לו רה"ב: מַה כְּתִיב בָּהּ דָּלִיג לֵיהּ וְאָמַר לֹא תִּנְאַף מה כתוב בתורה דילג לו הקב"ה בכל התורה ואמר לרה"ב: "לא תנאף" כי הם חיים על הניאוף ומשם כוחם וממשלתם. אָמַר וַוי, אִי יְרוּתָא דָּא אמר רה"ב: אוי ואבוי אם ירושה זו שהיא התורה יַחֲסִין לִי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא ינחיל לי הקב"ה יְרוּתָא בִּישָׁא דְּיִתְעַבָּר בָּהּ כָּל שָלְטָנֵי ירושה רעה היא בשבילי, מפני שיתבטל על ידה השלטון שלי, דְּהָא בִּרְכָתָא דְּמַיָּא נָטִילְנָא שהרי ברכה של המים לקחתי, בִּרְכָתָא דְּנוּנֵי יַמָּא שהיא ברכה של דגי הים, דִּכְתִיב שכתוב (בראשית א כח) פְּרוּ וּרְבוּ וְגוֹ'. וּכְתִיב וכתוב (בראשית יז כ) וְהִפְרֵיתִי אוֹתוֹ וְהִרְבֵּיתִי אוֹתוֹ בִּמְאֹד מְאֹד שְׁנֵים עָשָׂר נְשִׂיאִם יוֹלִיד וּנְתַתִּיו לְגוֹי גָּדוֹל. וּכְתִיב וכתוב (בראשית טז יב) וְהוּא יִהְיֶה פֶּרֶא אָדָם לשון פרה ורבה.

שר ישמעאל מתחנן ג"כ שישראל יקבלו את התורה ולא הוא ונותן ג"כ מתנה

שָׁארֵי לְאִתְחַנְּנָא קַמֵּי מָארֵיהּ התחיל רה"ב להתחנן לפני הקב"ה. אָמַר לֵיהּ אמר לו רה"ב להשי"ת: מָארֵי דְּעָלְמָא, תְּרֵין בְּנִין נָפַקְנָא מֵאַבְרָהָם רבונו של עולם שני בנים יצאנו מאברהם, הָא בְּנוֹי דְּיִצְחָק הַב לוֹן, וְלוֹן אִתְחַזֵּי הרי בניו של יצחק תן להם התורה ולהם היא ראויה. אָמַר לֵיהּ לָא יָכִילְנָא, דְּאַנְתְּ בּוּכְרָא וְלָךְ אִתְחַזֵּי אמר לו הקב"ה: אינני יכול, שאתה הבכור ולך ראויה התורה. שָׁארֵי לְאִתְחַנְּנָא קַמֵּיהּ וְאָמַר: התחיל רה"ב להתחנן לפני הי"ת ואמר, מָארֵיהּ דְּעָלְמָא, בְּכִירוּתָא דִּילִי יְהֵא דִּילֵיהּ רבונו של עולם הבכורה שלי תהיה שלו, וְהַאי נְהוֹרָא דַּאֲנָא יָרִיתְנָא עַל דָּא ואותו האור שאני ירשתי על הבכורה, טוֹל וְהַב לוֹן קח ממני ותן להם. וְכַךְ עָבַד וכך עשה, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב, זהו שכתוב (דברים לג ב) הוֹפִיעַ מֵהַר פָּארָן האיר השי"ת לעם ישראל מן האור שקיבל מישמעאל בהר פארן.

מַאי שְׁנָא מדוע בְּסמא"ל כְּתִיב וְזָרַח מדוע בס"מ כתוב וזרח בפרסום גדול, וּבְרַהַ"ב כְּתִיב הוֹפִיעַ וברה"ב כתוב הופיע שלקח מעט. אֶלָּא, נָטַל בְּהַהוּא נְהִירוּ דְּאַפְשִׁיט מִנֵּיהּ סמא"ל אלא לקח הקב"ה מאותו אור שהפשיט ממנו הס"מ, חֶרֶב וְקָטוֹלָא, לְקָטְלָא בְּדִינָא את החרב והריגה להרוג בדין תורה, וּלְקָטְלָא כִּדְקָא יָאוּת וכן להרוג כמו שצריך במלחמה, כמ"ש לא תחיה כל נשמה, וזה וזרח משעיר בפרסום לעיני כל. הֲדָא הוּא דִּכְתִיב זהו שכתוב (דברים לג כט), וַאֲשֶׁר חֶרֶב גַּאֲוָתֶךָ פירוש אַף עַל גַּב דְּלָא הָוָה דִּילָךְ אע"ג שהחרב לא היתה שלך, ניתן לך החרב להשתמש בה לפעמים בשביל מצוות, וְנָטַל בְּהַהוּא בִּרְכָתָא דְּאַפְשִׁיט מִנֵּיהּ רַהַ"ב זְעֵיר ולקח הקב"ה מאותה הברכה שהפשיט ממנו רה"ב רק מעט, כְּמָאן דְּאוֹפַע זְעֵיר מִבִּרְכָתָא דִּלְהוֹן  כמו שהופיע להם הארה מועטת מהברכה של ישמעאל, לְמֶעֱבַּד פִּרְיָה וְרִבְיָה כדי לעשות מצות פריה ורביה שהיא עונת ת"ח מערב שבת לערב שבת. בְּגִין כַּךְ בשביל זה שינה בלשון הוֹפִיעַ מֵהַר פָּארָן שמראה על הארה מועטת, וְלָא כְּתִיב וְזָרַח ולא כתוב וזרח כי זרח זה בפרסום, ומצות עונה היא בצנעה בסתר.

כל שר ושר מאומות העולם נתנו ג"כ מתנות לישראל

כֵּיוָן דְּנָטַל מַתְּנָן אִלֵּין לְיִשְׂרָאֵל כיון שלקח הקב"ה מתנות אלו משרי האומות בשביל ישראל מֵאִנּוּן רַבְרְבָנִין שָׁלְטָנִין מאותם השרים הגדולים השולטים שהם ס"מ ורה"ב שהם השרש של כל שבעים שרים של אומות העולם, אָתָא וְקָרָא לְהוּ בא הקב"ה וקרא להם, לְכָל רִבְבוֹת קֹדֶשׁ שהם שרים של שבעים אומות העולם, דִּמְמָנָן עַל שְׁאַר עַמִּין שממונים על שאר אומות העולם. והציע לפניהם את התורה אם רוצים לקבל אותה, וְאָתִיבוּ לֵיהּ אוּף הָכִי והשיבו לו ג"כ כך, שאינם רוצים בה בשום אופן והם יתנו שוחד ומתנות וכו', וּמִכֻּלְּהוּ קַבִּיל וְנָטִיל מַתְּנָן ומכולם קיבל ולקח הקב"ה מתנות, שהם כל ניצוצי הקדושה שהיו אצלם שלא יהיה להם שום אחיזה ג"כ, לְמֵיהַב לוֹן לְיִשְׂרָאֵל לתת להם לישראל. ומביא ע"ז משל רשב"י.

מביא משל לכך המבאר את השוחד שנתנו השרים לישראל

לְאַסְיָא, דְּהָוָה לֵיהּ חַד מָאנָא מַלְיָא מִסַּמָּא דְּחַיֵּי לרופא שהיה לו כלי אחד מלא מסם החיים, וְנָטִיר לֵיהּ לִבְרֵיהּ ושמר אותו ליתן לבנו. והנה הגיע הזמן, בָּעָא לְמֵיהַב לֵיהּ לִבְרֵיהּ הַהוּא פְּלַיְיטוֹן דְּסַמָּא דְּחַיֵּי שרוצה ליתן לו לבנו את אותו כלי מיוחד שמן של סם חיים, אַסְיָא הָוָה חַכִּים הרופא היה חכם, אָמַר, עַבְדִין בִּישִׁין אִית בְּבֵיתִי אמר, עבדים רעים יש לי בביתי, אִי יִנְדְּעוּן דַּאֲנָא יָהִיב לִבְרִי נְבַזְבְּזָא דָּא אם ידעו שאני נותן לבני מתנה זו, יַבְאִישׁ בְּעֵינַיְיהוּ יהיה רע בעיניהם, וְיִבְעוּן לְקָטְלָא לֵיהּ וירצו להרוג אותו.

מָה עָבַד מה עשה הרופא, נָטַל זְעֵיר מִסַּמָּא דְּמוֹתָא, וְשַׁוֵּי אֲפִּתְחָא דְּמָאנָא לקח מעט מסם המות ושם על הפתח של הכלי, קָרָא לְעַבְדוֹי קרא לעבדיו, אָמַר לוֹן אמר להם: אַתּוּן מְהֵימְנָן קֳדָמַי, תִּבְעוּן לְהַהוּא סַמָּא אתם עבדים נאמנים לפני האם תרצו לזה הסם? אָמְרוּ, נֶחֱמֵי מַאי הוּא אמרו נראה מה זה הסם. נָטְלוּ לְמִטְעַם לקחו לטעום ממנו. עַד לָא אַרְחוּ עד שלא הספיקו להריח ממנו, בָּעוּ לְמֵימַת רצו למות. אָמְרוּ בְּלִבַּיְיהוּ אמרו בליבם, אִי הַאי סַמָּא יָהִיב לִבְרֵיהּ אם זה הסם יתן הרופא לבנו, וַדַּאי יָמוּת, וַאֲנָן נִירַת לְרִבּוֹנָנָא בודאי ימות ואנחנו נירש לאדון שלנו את כל רכושו. אָמְרוּ קַמֵּיהּ, מָרָנָא אמרו לפניו, אדוננו הנכבד, סַמָּא דָּא לָא אִתְחַזֵּי אֶלָּא לִבְרָךְ, וְהָא אַגְרָא דְּפוּלְחָנָנָא שָׁבַקְנָא גַּבָּךְ סם זה לא ראוי אלא לבנך והנה גם שכר של העבודה שלנו אנחנו משאירים אצלך, זִיל וְהַב לֵיהּ לְשׁוֹחֲדָא, דִּיקַבֵּל סַמָּא דָּא לך ותתן לו השוחד הזה לבנך שיקבל הסם הזה.

כַּךְ כך הנמשל, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, הוּא אַסְיָא חַכִּים, יָדַע דְּאִי יָהִיב אוֹרַיְיתָא לְיִשְׂרָאֵל, עַד לָא אוֹדַע לוֹן הקב"ה הוא רופא חכם, ידע שאם יתן התורה לעם ישראל עד שלא הודיע להם לשרי אומות העולם, בְּכָל יוֹמָא הָווּ רָדְפִין לוֹן לְיִשְׂרָאֵל עָלַהּ וְקָטְלִין לוֹן בכל יום היו רודפים את ישראל על התורה והורגים אותם, אֲבָל עָבַד דָּא אבל עשה הקב"ה דבר זה עם אומות העולם, ובקש מהם בתחילה ליקח התורה והם לא רצו, וְאִנּוּן יָהֲבוּ לֵיהּ מַתְּנָן וּנְבִזְבְּזָן בְּגִין דִּיקַבְּלוּן לָהּ והם ג"כ נתנו לו מתנות ודורונות בשביל עם ישראל שיקבלו את התורה. וְכֻלְּהוּ קַבִּיל לוֹן מֹשֶׁה, לְמֵיהַב לְהוּ לְיִשְׂרָאֵל ואת כולם קבל משה כדי לתת אותם לישראל, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, זהו מה שכתוב (תהלים סח יט) עָלִיתָ לַמָּרוֹם שָׁבִיתָ שֶּׁבִי לקחת מתנות באדם וְגוֹ'. וּבְגִין כַּךְ, יָרְתוּ יִשְׂרָאֵל אוֹרַיְיתָא בְּלָא עִרְעוּרָא ובשביל כך ירשו ישראל התורה בלי שום ערעור, וּבְלָא קִטְרוּגָא כְּלָל ובלי שום קטרוג. בְּרִיךְ הוּא, בְּרִיךְ שְׁמֵיהּ, לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא ברוך הוא הקב"ה וברוך שמו שהיא השכינה לעולם ולעולמי עולמים, שנתן לנו סם חיים שהיא התורה הקדושה, שאורך ימים בימינה ובשמאלה עושר וכבוד.

בקבלת התורה קבלו ישראל את המתנות, וכשחטאו בעגל נלקח עדים, ועתיד לחזור לעתיד לבא

תָּא חֲזֵי, עֶדְיָם דִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל בא וראה, תכשיטים של בני ישראל שקיבלו על הר סיני, אִלֵּין מַתְּנָן וּנְבִזְבְּזָן דְּקַבִּילוּ אלו הם המתנות והדורונות שקבלו מהשרים של שבעים האומות. וּבְגִין כָּךְ ובשביל כך, לאחר קבלת התורה, לָא הָוָה שָׁלִיט עָלַיְיהוּ מוֹתָא לא היה שולט עליהם המות, וְלָא סִטְרָא אַחֲרָא ולא הס"א, וְלָא דַּי לוֹן דִּי נָטְלוּ אוֹרַיְיתָא בְּלָא עִרְעוּרָא כְּלָל ולא מספיק להם במה שלקחו את התורה בלא ערעור כלל ועיקר, אֶלָּא דְּקַבִּילוּ נְבִזְבְּזָן וּמַתְּנָן מִכֻּלְּהוּ אלא שקבלו דורונות ומתנות מכל השרים של שבעים האומות. כֵּיוָן דְּחָטוּ כיון שחטאו עם ישראל, מַה כְּתִיב, ומה כתוב (שמות לג ו) וַיִּתְנַצְּלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת עֶדְיָם. אִנּוּן ומפרש מהו עֶדְיָם הם אותן המתנות שנאמר עליהן (תהלים סח יט) מַתָּנוֹת בָּאָדָם. שהם כל דרכי הגוף בעוה"ז בלא תאוה אלא לשם שמים מַה אִשְׁתָּאַר מִנְּהוֹן, הַהוּא שֶׁבִי מה נשאר מן המתנות שקבלו, רק אותו השב"י, שהוא פרד"ס התורה הקדושה, דִּכְתִיב עָלִיתָ לַמָּרוֹם שָׁבִיתָ שֶּׁבִי וְגוֹ', שכתוב עלית וכו', והעיקר היא תורת השב"י תורת הסוד, שב"י ר"ת שמעון בר יוחאי.

אוֹסִפוּ וְחָטוּ הוסיפו וחטאו לאחר שמת אהרן, מַה כְּתִיב מה כתוב (במדבר כא א) וַיִּשְׁמַע הַכְּנַעֲנִי מֶלֶךְ עֲרָד שהוא עמלק. וּכְתִיב וכתוב, וַיִּלָּחֶם בְּיִשְׂרָאֵל וַיִשְׁבְּ מִמֶּנּוּ שֶׁבִי, ושלט ג"כ בלומדי פרד"ס התורה, כלומר שאין לימוד בטהרה והראש חושב על הפרנסה ועניני העוה"ז (וְעִם כָּל דָּא) ועם כל זה, וְכָל זִמְנָא דְּיִשְׂרָאֵל תָּבִין לַאֲבוּהוֹן דְּבִשְׁמַיָּא ובכל זמן שעם ישראל שבים לאביהם שבשמים, אִנּוּן נְבִזְבְּזָן (וְכֹלָא) יִתְהַדַּר לְגַבַּיְיהוּ אותן המתנות והדורונות יחזרו אליהם וְאִתְחַפְיָין בֵּיהּ ועם ישראל יתלבשו באור הגדול של התורה. וּלְזִמְנָא דְּאָתֵי, כֹּלָּא יִתְהַדַּר ולעתיד לבא הכל יחזור לעם ישראל בחזרה, דִּכְתִּיב, (דברים ל ג) וְשָׁב ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְגוֹ' אמר הרשב"י לרבי יוסי: מִכָּאן וּלְהָלְאָה אֵימָא מִלָּךְ תאמר אתה את דבריך.

בשעת קבלת התורה רעשה הארץ מפחד שמא לא יקבלו ישראל התורה, ולאח"כ נחה ושקטה

אָמַר רִבִּי יוֹסֵי: (שופטים ה ד) יְיָ בְּצֵאתְךָ מִשֵּׂעִיר בְּצַעְדְּךָ מִשְּׂדֵה אֱדוֹם אֶרֶץ רָעָשָׁה פירוש, בְּשַׁעֲתָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא תָּב מִשֵּׂעִיר בשעה שהקב"ה חזר לשעיר שבקש מהם שיקבלו את התורה, דְּלָא קַבִּילוּ אוֹרַיְיתָא, וכשלא הסכימו לקבל את התורה. אֶרֶץ רָעָשָׁה וְגוֹ' מַאי טַעְמָא רָעָשָׁה מה הטעם שהארץ רעשה? בְּגִין דְּבָעָאת לְאָהַדְרָא לְתֹהוּ וָבֹהוּ לפי שרצתה לחזור כל הבריאה לתהו ובהו, דְּהָכִי אַתְנֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּעָלְמָא היות שכך התנה הקב"ה בעולם, אִי יְקַבְּלוּן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אוֹרַיְיתָא מוּטָב, אם יקבלו ישראל את התורה הרי טוב, וְאִם לָאו ואם לא יקבלו בני ישראל את התורה, אַהְדָּר עָלְמָא אחזיר את כל העולם כולו לְתֹהוּ וָבֹהוּ. כֵּיוָן דְּחָמָאת אַרְעָא כיון שראתה הארץ העליונה והתחתונה, דְּהָא אַזְמִין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְכָל עַמְמַיָּא שהרי הזמין הקב"ה את כל אומות העולם, כלומר לשרים שלהם למעלה, דִּיקַבְּלוּ אוֹרַיְיתָא שיקבלו את התורה, וְלָא קַבִּילוּ ולא הסכימו לקבלה וּמִכָּל עַמְמַיָּא לָא אִשְׁתָּאֲרוּ אֶלָּא יִשְׂרָאֵל בִּלְחוֹדַיְיהוּ ומכל העמים לא נשארו אלא עם ישראל לבדם שעדיין לא שאל אותם, חָשִׁיבַת אַרְעָא, דְּיִשְׂרָאֵל לָא יְקַבְּלוּן כְּוָותַיְיהוּ חשבה הארץ שגם עם ישראל לא יקבלו את התורה כמותם, וּבְגִין כָּךְ אֶרֶץ רָעָשָׁה ומשום כך הארץ רעדה והיתה רעידת אדמה גדולה וחשבו אומות העולם שהם נבלעים באדמה. כֵּיוָן דְּאָמְרוּ כיון שאמרו עם ישראל נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע, מִיָּד שָׁקָטָה [ב], הֲדָא הוּא דִכְתִיב זהו שכתוב (תהלים עו ט) אֶרֶץ יָרְאָה וְשָׁקָטָה, יָרְאָה בְּקַדְמִיתָא פחדה בתחילה שמא ח"ו לא יקבלו ישראל את התורה, וּלְבַסּוֹף וְשָׁקָטָה נחה כאשר קבלו עם ישראל את התורה בחשק.

משעה שאמרו ישראל נעשה ונשמע אין שום כישופים ומזיקים יכולים לשלוט בהם

וְתָּא חֲזֵי, בְּגִין דְּיִשְׂרָאֵל אָמְרוּ נַעֲשֶׂה ובא וראה היות ועם ישראל הקדימו נעשה לנשמע, לָא דַּחֲלִין מִן כָּל עֲשִׂיָּה דְּיֵכְלוּן כָּל חֲרָשֵׁי דְּעָלְמָא לְמֶעֱבַד לא צריכים לפחד משום מעשה ופעולה שיכולים כל המכשפים והקוסמים שבעולם לעשות, כלומר לא שולט ולא ישלוט בעם ישראל, וְלָא מִכָּל קִסְמִין וְחַרְשִׁין דְּעָלְמָא ולא מכל הקוסמים והמכשפים שבעולם. מַאי טַעְמָא מה הטעם? חַד, בְּגִין דָּא אחד בשביל זה שהקדימו נעשה לנשמע. וְחַד, בְּגִין דְּכַד אַפִּיק לוֹן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מִמִּצְרַיִם ואחד בשביל שכאשר הוציא אותם הקב"ה ממצרים, תָּבַר קַמַּיְיהוּ כָּל זִינֵי חַרְשֵׁי וְקִסְמִין, דְּלָא יָכְלִין לְשָׁלְטָאָה עָלַיְיהוּ שבר מלפניהם כל מיני מכשפים וקוסמים שלא יוכלו לשלוט עליהם על עם ישראל. מכאן נלמד שמי שמקבל עליו עול תורה, אין לו לפחד משום פחד וענין בעולם, כי התורה שומרת את עם ישראל מכל צרה שלא תבא אמן.