הלכות הדלקת נרות בערב יום טוב

ט אייר תשפ"ה | 07/05/2025 | 20:47

א.
טוב ונכון לאשה, שקודם שתדליק הנרות, תכין עצמה לקבל קדושת היום, ותתפלל מנחה קודם, ותרחץ עצמה, ותלבש בגדים חשובים לכבוד היום הקדוש, ותרחץ בניקיון כפיה קודם הברכה, ואחר שתדליק הנרות תבקש מהשי"ת על בעלה ועל בניה שיהיו מאירים בתורה, כי התפלה יותר נשמעת בעת עשיית המצווה.

ב.
יש נוהגים להדליק נרות כמספר העולים לתורה ולכן ביום טוב ידליק חמשה, ומכל מקום אין פוחתים מב' נרות כנגד זכור ושמור.

ג.
זמן הדלקת הנרות גם ביום טוב הוא קודם חשיכה, כדי להוסיף מחול על הקודש ובשכר מה שמוסיף מחול על הקודש מקצר גבול הסט"א ומרחיב גבול הקדושה. ובהיותו קורא לה' בצרה מרחיב לו השי"ת גבול הקדושה, ומקצר וגובל הצרה, וזוכה לנחלה בלי מצרים.

ד.
האשה מברכת על הדלקת הנרות "להדליק נר של יום טוב".

ה.
גם אשה שבכל שבתות השנה מדלקת הנרות ואח"כ מברכת, מכל מקום ביום טוב תקדים לברך לפני הדלקת הנרות, ואם נהגה בטעות לברך גם ביום טוב אחר ההדלקה, תשנה מנהגה, וביום טוב תקדים הברכה להדלקה.

ו.
גם הנשים חייבות בברכת שהחיינו על עיצומו של יום ויוצאות ידי חובתן במה ששומעות ברכת שהחיינו בקידוש, וכן ראוי לנהוג.

ז.
הנוהגות לברך שהחיינו בהדלקת הנרות, מותרות להמשיך במנהגם, אמנם אע"פ שבשאר שבתות השנה יכולות להתנות שלא יקבלו שבת בהדלקה, אם מברכת שהחיינו לכו"ע אינה יכולה להתנות שלא לקבל יום טוב בהדלקה.