בית - פרשת-שבוע - חידוש סיפור והלכה לפרשת בלק

עוד עדכונים

פרשת בלק - חס"ה לשבת 

מה הגן על עם ישראל מהכשפים של בלעם? כיצד ידעה אשה בזמן השואה איזה עין של הנאצי היא מזכוכית? ומדוע אנחנו מתענים ביום שלישי הקרוב (י"ז תמוז)? • חידוש סיפור והלכה לפרשת בלק

רבי יוסף שמואלי  | יום חמישי י"ב תמוז התשפ"ד  |  18.07.2024  |  14:40

קאבר חסה לשבת פרשת בלק התשפד

חידוש

"הִנֵּה עַם יָצָא מִמִּצְרַיִם הִנֵּה כִסָּה אֶת עֵין הָאָרֶץ וְהוּא יֹשֵׁב מִמֻּלִי" (כב, ה)

ביאר רבי יהונתן אייבשיץ בספרו "תפארת יהונתן": בלעם היה משתדל בכל מיני כישוף להחזיר את ישראל למצרים, אבל כל פעולת הכישוף פועלת על ידי מהלך החמה, אבל כשהחמה מכוסה בעבים, אין הכישוף שולט, וע"י שהיו בנ"י מכוסים בענני כבוד לא היו הכשפים שולטים בישראל.

וזה היה כוונת בלק באומרו, "הנה עם יצא ממצרים", ולא תוכל להחזיר אותם ע"י כישוף, כי "הנה כיסה את עין הארץ" - היינו השמש שנקרא עין הארץ, ואין הכשפים שולטים.

 

סיפור

"וַיִּשָּׂא מְשָׁלוֹ וַיֹּאמַר נְאֻם בִּלְעָם בְּנוֹ בְעֹר וּנְאֻם הַגֶּבֶר שְׁתֻם הָעָיִן" (כד, ג)

וכתב רש"י שתום העין עינו נקורה ומוצאת לחוץ וחור שלה נראה פתוח.

בזמן השואה, אחד מהקצינים הגבוהים בצבא ההשמדה הנאצי היה חסר עין אחת, ובאותה עין עבר ניתוח בבית חולים המפורסם אשר בברלין, ושמו לו תחת עין המקורית עין זכוכית, צוות המנתחים היה כה מיומן ומומחה עד אשר לא היה ניכר איזו מן העיניים היא אמיתית, ואיזו היא העין מזכוכית. פעם אמר לאשה יהודיה לפני שעמד להוציאה להורג, כי תנצל אם תאמר לו איזה מן העיניים היא אמיתית. ענתה לו אותה אשה ללא היסוס את הנכון, ולפליאתו איך ידעה בבירור כזה, ענתה לו שידעה מיד, מאחר ובעין הזכוכית לא רואים רשעות (מוסר חכמים).

 

הלכה

צום י"ז בתמוז (יום שלישי הקרוב)

א. חמשה דברים אירעו את אבותינו ביום י"ז בתמוז, נשתברו הלוחות, בוטל התמיד בימי הבית הראשון, הובקעה העיר ירושלים בחורבן השני, שרף אפוסטומוס הרשע את התורה, והועמד צלם בהיכל.

ב. ואלו הימים שכל ישראל מתענים בהם מפני הצרות שארעו בהם כדי לעורר הלבבות לפתוח דרכי התשובה, ויהיה זכרון למעשינו הרעים ומעשה אבותינו שהיה כמעשינו עתה עד שגרם להם ולנו אותם הצרות, שבזכרון דברים אלו נשוב להיטיב שנאמר והתודו את עוונם ואת עון אבותם.

ג. ג' צומות אלו שהם: י"ז בתמוז, ג' בתשרי, י' בטבת, תחילתם מעמוד השחר, דהיינו 72 דקות זמניות קודם הנץ החמה, וטוב להחמיר שעה וחצי זמניות קודם הנץ החמה. וסיום הצום בצאת הכוכבים, דהיינו בארץ ישראל בימי הקיץ כ־27 דקות אחר השקיעה (ובחורף כ־25 דקות אחר השקיעה).

ד. הישן שינת קבע, אע"פ שקם קודם עלות השחר, אסור באכילה ושתיה, אלא אם כן התנה קודם שישן שדעתו לחזור לאכול או לשתות. ובזוה"ק החמיר מאד באדם האוכל אחר שישן שינת קבע בלילה על מטתו, שלא יאכל עד שיתפלל שחרית, אפילו השכים הרבה קודם זמן שחרית, וכן דעת רבנו האריז"ל. על כן יש להזהר בזה. ודין זה נוהג כל ימות השנה. ורק חולה יסמוך על דברי הפשטנים, ובלבד שיתנה קודם שישן כנ"ל.

ה. שתית מים או קפה ותה לפני עמוד השחר, שאין שותין אותם לסעוד את הלב רק ליישוב הדעת, הנה גם לדעת הזוה"ק אין בהם איסור. ובלבד ששותה בלא סוכר. ואם אינו יכול לשתות הקפה בלא סוכר, ואין דעתו מיושבת עליו בלא שתית הקפה, יש מקילין לשתותו עם מעט סוכר.

ו. הכל חייבים בתעניות אלו, ואסור לפרוץ גדר. ואפילו מי שעל ידי כך יתבטל מלימודו, או מלמדי תינוקות. וכל שכן אנשים שעובדים וטוענים שחשים כאבי ראש וצמא וכיוצא בזה. וכל המצטער על ירושלים זוכה ורואה בשמחתה שנאמר (ישעיהו סו, י) "שישו אתה משוש כל המתאבלים עליה".

ז. טעה ואכל ביום תענית ציבור, אע"פ שאכל כזית בכדי אכילת פרס, או שתה כשיעור, חייב להשלים התענית, ורשאי ג"כ לומר עננו, לפי שהוא יום תענית. ומן הדין אין צריך להתענות יום אחר.

ח. מעוברות ומניקות פטורות מלהתענות, ומעוברת היינו בכל ימי עיבורה, משנתברר שהיא מעוברת, ואפילו תוך ארבעים יום, לפי שבתחילת ימי עיבורה העובר חלוש ביותר ועינוי קל יכול להזיקו ומסכן גם לאמו.

ט. כל חולה שחלוש וחש בגופו, אע"פ שאין בו סכנה, פטור מד' תעניות, שבמקום חולי לא גזרו רבנן. ואינו צריך לאכול פחות מכשיעור אלא אוכל כדרכו. ומכל מקום לא יענג עצמו בבשר ויין רק יאכל כפי הצריך לו.

י. הנצרך לבלוע רפואות ביום התענית, כל שטעמם מר, או שאין בהם טעם, מותר לשתותם. ואם נצרך לזה מעט מים, יתן בהם דבר מר כגון תמצית תה וכדו'.

יא. חתן וכלה שחלו ימי שבע ברכות שלהם בימי תעניות אלו, וכן בעלי הברית חייבים להתענות, שאבילות של רבים דוחה רגל של יחיד, ועוד דכתיב אם לא אעלה את ירושלים על ראש שמחתי.

יב. מי שאינו מתענה, לא יעלה להיות ש"ץ בתעניות ציבור. וכן אינו רשאי לעלות לתורה.

יג. נוהגים ליתן צדקה לת"ח ולעניים ביום התענית, וכן לקרא סדר פיטום הקטורת וסדר הקרבנות שדברים אלה מבטלים גזירות קשות ורעות מעם ישראל.

 

 

מוגש ע"י ראש כולל ישיבת המקובלים "נהר שלום" הרה"ג רבי יוסף שמואלי שליט"א
מתוך מאמרי מורנו ורבנו הגאון המקובל רבי בניהו שמואלי שליט"א על פרשת השבוע

בברכת שבת שלום ומבורך!