.

פרשת נשא - חס"ה לשבת 

איזה נסיון קשה יותר עוני או עושר? מה ביקשו לברר בית דין של מעלה עם החפץ חיים? ובאיזו ברכה בתפילה יכול לבקש כל חפצו? • חידוש סיפור והלכה לפרשת נשא

רבי יוסף שמואלי  | יום חמישי ז' סיון התשפ"ד  |  13.06.2024  |  11:45

חידוש

"יְבָרֶכְךָ ה' וְיִשְׁמְרֶךָ" (ו, כד)

איתא במדרש רבה (נשא, פי"א ס"ה) ״יברכך ה'״ - בממון, ״וישמרך״ - מן המזיקין.

ביאור על דברי חז״ל אלו, כתב בספר "טיול בפרדס״ (על אגרת הטיול, חלק הרמז אות ע-עשיר): המלאך של הסטרא אחרא נקרא ס״מ, שהוא בגימטריא מאה, ושם אשתו (״לילית״) - בגימטריא ארבע מאות שמונים. וצרוף שני השמות, עולה למנין חמש מאות ושמונים, כמנין ״עשיר״.

לכן אמרו חז״ל (אלשיך ויקרא פכ"ה) שניסיון העושר גדול יותר מניסיון העוני, כי עד כמה שניסיון העוני מעביר את האדם על דעתו ועל דעת קונו - העושר מביא על האדם ניסיונות קשים יותר, עד כדי כך, שהס״מ ואשתו רמוזים בו.

וזהו שאומר הפסוק: ״יברכך ה'״ - בממון. ״וישמרך״ - מן המזיקין, היינו הס״מ ונוקבא דיליה.

סיפור

הלכה

ברכות אמצעיות בתפילת שמונה עשרה

א. מברכת "אתה חונן" עד "שמע קולנו", הם י"ג ברכות אמצעיות. ומותר לבקש בהן כל בקשה שהיא מענין הברכה, כגון: ברפאנו, יכול לבקש על החולה, שנזכה לבריאות איתנה כדי שנהיה בריאים וחזקים לעסוק בתורה כראוי, לשמור כל המצוות. ויתחיל קודם בברכה ואחר כך יוסיף. כמו כן יכול לבקש על כל צרכיו בשמע קולנו, שהיא ברכה כללית. ואם אינו יודע לבקש בלשון הקודש, יבקש בלשון שמבין.

ב. תקנו אנשי כנסת הגדולה "חונן הדעת", ראשית לברכות אמצעיות, מפני שההבדל בין האדם לבהמה הוא הבינה והשכל, שאם אין בינה אין תפילה ואין תורה, והיא אחרי קדושת ה', כי עיקר הקדושה לדעת את תורתו, והיא קודם בקשת התשובה, כי בהיותו רחוק מהתורה, לא ידע אם חטא, ולזה תקנו "חונן הדעת" בתחלה, ואח"כ "השיבנו אבינו לתורתך, וקרבנו מלכנו לעבודתך, והחזירנו בתשובה שלמה לפניך", שאם הוא רחוק מהתורה, יעבור על כמה איסורין והוא לא ידע.

ג. בברכת "סלח לנו", צריך להתאמץ מאוד בכוונה, ולהוריד כנחל דמעה להשי"ת, שימחול ויסלח לעוונותינו אבל לא על ידי יסורים וחולאים רעים, כדי שנוכל להמשיך לעובדו וללמוד תורתו. שאם מבקש בקשה זו ואינו שם על ליבו מה שמוציא בשפתיו, איך ימחול הקב"ה על עוונותיו.

ד. טוב להתפלל במחשבתו על הפרנסה בברכת השנים, כמובא בסידור הרש"ש זיע"א, וז"ל: יהי רצון מלפניך ה' אלהינו ואלהי אבותינו, שתתן לנו ולכל בני ביתנו, ולכל הסמוכים על שולחננו, היום ובכל יום ויום, מזונותנו בכבוד, בזכות שמך הגדול דִיקָרְנו‍ֹסָא הממונה על הפרנסה.

ה. בברכת תשכון, יוריד דמעות על חורבן ירושלים, ויבקש בשביל בנינה. כי עיקר מזון העולם תלוי בבנינה ובבנין בית המקדש. ועיקר תפילתנו שתשוב השכינה למקומה כבתחילה.

ו. כשאומר כי לישועתך קוינו כל היום, יכוין לצפות ולקוות לישועת ה' באמת. וגם טוב לצפות לישועת ה' שעושה עימנו, להצילנו מכמה פגעים רעים, בכל יום ובכל רגע. וכן יכוין על הצרה שעומד בה וכיוצא, שה' יושיעינו.

ז. שואל אדם צרכיו בשומע תפילה, גם ראוי לשאול על מזונותיו בברכת שומע תפילה, להורות שהוא בוטח בו יתברך, אשר בידו מזון לכל חי.

ח. המנהג לבקש על הפרנסה בשמע קולנו בתפלת שחרית ומנחה ולא בערבית, ויש שכתבו שיבקש רק בתפלת שחרית בלבד.

מוגש ע"י ראש כולל ישיבת המקובלים "נהר שלום" הרה"ג רבי יוסף שמואלי שליט"א
מתוך מאמרי מורנו ורבנו הגאון המקובל רבי בניהו שמואלי שליט"א על פרשת השבוע

בברכת שבת שלום ומבורך!