מאמרי הזוהר הקדוש פרשת ויחי

ד טבת תשפ"ו | 24/12/2025 | 21:39

מעלתו של יששכר חמור גרם שלומד תורה כחמור למשא, ואין לו גסות הרוח ולא איכפת לו היכן ישן, ולא בועט בקב"ה אלא עושה הכל אך ורק לכבודו יתברך ולא לכבוד עצמו, ועי"ז זוכה העוסק בתורה להיות שמור בעליונים ובתחתונים, וקושר ומכניע כל המזיקים ומוריד אותם לנוקבא דתהומא רבא, ועוד מונה מעלות גדולות במי שעוסק בתורה.

יִשָּׂשכָר חֲמוֹר גָּרֶם רוֹבֵץ בֵּין הַמִּשְׁפְּתָיִם. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר, וְכִי יִשָּׂשכָר חֲמוֹר אִקְּרֵי ושואל רבי אלעזר וכי יששכר חמור נקרא, וכי יפה הוא הדבר להמשילו לחמור. אִי בְּגִין דְּאִשְׁתַּדַּל בְּאוֹרָיְיתָא, נִקְרְיֵיהּ לֵיהּ סוּס אוֹ אַרְיֵה, אוֹ נָמֵר, אַמַּאי חֲמוֹר אם מפני שהשתדל ועסק בתורה בכח וסבל על עצמו עול התורה, א"כ נקרא לו סוס שגם יש לו יופי וגם סובל משא יותר מן החמור. או אריה שהוא גבור שבחיות והוא המלך שבחיות, ויש ג"כ גבור במלחמתה של תורה ומאן מלכי רבנן. או נמר שהוא עז ביותר גם עזות שיש בתורה ובמצוות, ומדוע המשילו דוקא לחמור. אֵלָּא אָמְרוּ, בְּגִין דַּחֲמוֹר נָטִיל מַטּוּלָא, וְלָא בָּעִיט בְּמָארֵיהּ כִּשְׁאָר בְּעִירֵי אלא אמרו חכמים מדוע המשיל אותו לחמור, היות והחמור נושא משאות ולא בועט באדונו כשאר הבהמות, וְלָא אִית בֵּיהּ גַּסּוּת הָרוּחַ ואין בו גאוה וגסות הרוח כמו הסוס, וְלָא חָיִישׁ לְמִשְׁכַּב בַּאֲתַר מִתְתַּקַּן וכן לא מקפיד לשכב במקום מתוקן ונוח, כי אינו מפונק. אוּף הֲכִי יִשָּׂשכָר, דְּאִשְׁתַּדְּלוּתֵיהּ בְּאוֹרָיְיתָא, נָטִיל מַטּוּלָא דְאוֹרָיְיתָא, וְלָא בָּעִיט בֵּיהּ בְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אף יששכר כן שמשתדל ועוסק בתורה, נושא עליו משא ועול התורה ולא בועט בקב"ה ח"ו, וְלָא אִית בֵּיהּ גַּסּוּת הָרוּחַ, כַּחֲמוֹר דְּלָא חָיִישׁ לִיקָרָא דִּילֵיהּ, אֵלָּא לִיקָרָא דְמָרֵיהּ ואין בו גאוה וגסות רוח (ס"א דְּרַבֵּיהּ) והוא כמו החמור שלא חושש לכבוד עצמו אלא לכבודו של אדונו. רוֹבֵץ בֵּין הַמִּשְׁפְּתָיִם, כִּדְאָמְרֵינַן ורובץ בין התחומים, כלומר שאינו ישן במקום קבוע אלא העיקר אצלו הוא - ללמוד, כמו שאמרו רבותינו באבות וְעַל הָאָרֶץ תִּישַׁן, וְחַיֵּי צַעַר תִּחְיֶה, וּבַתּוֹרָה אַתָּה עָמֵל.

דָּבָר אַחֵר יִשָּׂשכָר חֲמוֹר גָּרֶם רוֹבֵץ וְגו'. פָּתַח וְאָמַר, בא לפרש את הפסוק (תהלים כז) לְדָוִד יְהֹוָה אוֹרִי וְיִשְׁעִי מִמִּי אִירָא יְהֹוָה מָעוֹז חַיַּי מִמִּי אֶפְחָד. כַּמָּה חָבִיבִין אִנּוּן מִלִּין דְּאוֹרָיְיתָא כמה חביבים הם דברי התורה, כַּמָּה חָבִיבִין אִנּוּן דְּמִשְׁתַּדְּלֵי בְּאוֹרָיְיתָא קַמֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא כמה חביבים הם אלה שמשתדלים ועוסקים בתורה לפני הקב"ה. דְּכָל מַאן דְּאִשְׁתַּדַּל בְּאוֹרָיְיתָא, לָא דָחִיל מִפִּגְעֵי עָלְמָא, נָטִיר הוּא לְעֵילָּא נָטִיר הוּא לְתַתָּא שכל מי שעוסק בתורה לא פוחד מפגעי העולם. שמור הוא למעלה בעולמות העליונים, ומשם שומרים את נשמתו שהיא חלק אלוה ממעל שלא תחטא, ושמור הוא למטה בעוה"ז שלא יוזק גופו. וְלֹא עוֹד, אֵלָּא דְּכָפִית לְכָל פְּגִיעֵי דְעָלְמָא, וְאָחִית לוֹן לְעוּמְקֵי דִתְהוֹמָא רַבָּא ולא רק שזוכה ששומרים אותו, אלא שהעוסק בתורה זוכה שמכניע וקושר לכל הפגעים והמזיקים של העולם ולא רק של עצמו, ומוריד אותם לעומק התהום הגדול ועי"ז יש שמירה לעולם.

תָּא חֲזֵי, בְּשָׁעֲתָא דְּעָאל לֵילְיָא, פִּתְחִין סְתִימִין בא וראה, בשעה שנכנס הלילה, הפתחים של ההיכלות והעולמות העליונים שדרכם בא השפע לעולם, הם סתומים וסגורים מפחד אחיזת החיצונים, וְכַלְבֵּי וַחֲמָרֵי שָׁרְיָין וְשָׁטָאן בְּעָלְמָא, וְאִתְיָיהִיבַת רְשׁוּ לְחַבָּלָא והכלבים והחמורים שהם המזיקים-כוחות הס"א, ששולטים בשתי המשמרות הראשונות של הלילה עד חצות, מותרים ומשוחררים הם מקשריהם, ומשוטטים בעולם וניתן להם רשות לחבל ולהשחית למי שראוי לעונש, וְכָל בְּנֵי עָלְמָא נָיְימֵי בְּעַרְסַיְיהוּ, וְנִשְׁמָתְהוֹן דְּצַדִּיקַיָּא סָלְקִין לְאִתְעַנְּגָא לְעֵילָּא. וְכָל בני העולם ישנים במיטתם ונשמותיהן של הצדיקים עולות להתענג למעלה בג"ע ובישיבות הצדיקים כַּד אִתְּעַר רוּחַ צָפוֹן, וְאִתְפַּלִּיג לֵילְיָא, אִתְּעָרוּתָא קַדִּישָׁא אִתְּעַר בְּעָלְמָא, וְאִתְמָר בְּכַמָּה דוּכְתֵּי וכאשר מתעורר רוח צפון ונחלק הלילה, והוא זמן חצות לילה אז ההתעוררות של הקדושה מתעוררת בעולם וכבר למדנו זה בכמה מקומות.

זַכָּאָה חוּלָקֵיהּ דְּהַהוּא בַּר נָשׁ, דְּאִיהוּ קָאִים בְּהַהִיא שָׁעֲתָא, וְאִשְׁתַּדַּל בְּאוֹרָיְיתָא אשרי חלקו של אותו אדם שהוא קם באותה שעה ומשתדל ועוסק בתורה. כֵּיוָן דְּאִיהוּ פָּתַח בְּאוֹרָיְיתָא, כָּל אִנּוּן זִינִין בִּישִׁין, אָעִיל לוֹן בְּנוּקְבֵּי דִתְהוֹמָא רַבָּה כיון שהוא פותח את פיו ולומד בתורה אז כל אותם מיני מזיקים רעים, הוא מכניס אותם בנקבי התהום הגדול, וְכָפִית לֵיהּ לַחֲמוֹר, וְנָחִית לֵיהּ בְּטַפְסְרֵי דִּתְחוֹת עַפְרָא, דְּזוֹהֲמֵי קִסְרָא ומכניע וקושר את קליפת החמור ששולטת עתה במשמרת הראשונה, ומוריד אותה בין השרים של החיצונים והס"א שתחת העפר, במקום הזוהמה והסירחון של הקליפות.

בְּגִינֵי כָּךְ, יִשָּׂשכָר, דְּאִשְׁתַּדְּלוּתֵיהּ בְּאוֹרָיְיתָא, כָּפִית לֵיהּ לַחֲמוֹר, וְנָחִית לֵיהּ מֵהַהוּא גְּרַם הַמַּעֲלוֹת, ובגלל זה יששכר שמשתדל ועוסק בתורה, מכניע וקושר את קליפת החמור, ומוריד אותה מאותה מעלה העליונה של המעלות דְּאִיהוּ סָלִיק לְנַזְּקָא עָלְמָא, וְשַׁוֵּי מְדוֹרֵיהּ בֵּין הַמִּשְׁפְּתָיִם, בֵּין זוֹהֲמֵי דְטַפְסְרֵי דְעַפְרָא שהוא עלה שם להזיק לעולם, ושם את מדורו בין התחומים והאשפות בנקב התהום, דהיינו בין הזוהמות של השרים החיצונים שתחת העפר.

תָּא חֲזֵי, מַה כְּתִיב בא וראה מה כתוב. וַיַּרְא מְנוּחָה כִּי טוֹב וְאֶת הָאָרֶץ כִּי נָעֵמָה וַיֵּט שִׁכְמוֹ לִסְבּוֹל וַיְהִי לְמַס עוֹבֵד. וַיַּרְא מְנוּחָה כִּי טוֹב, דָּא תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב זו תורה שבכתב שהיא האור של העולם. וְאֶת הָאָרֶץ כִּי נָעֵמָה, דָּא תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה זו תושבע"פ שנותנת נעימות והבנה לתורה שבכתב. וַיֵּט שִׁכְמוֹ לִסְבּוֹל פי', לְמִסְבַּל עֻלָּא דְאוֹרָיְיתָא, וּלְדַבְּקָא בַּהּ יוֹמֵי וְלֵילֵי לסבול את עול התורה ולהתדבק בתורה יומם ולילה. וַיְהִי לְמַס עוֹבֵד, לְמֶהֱוֵי פָּלַח לְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וּלְאִתְדַּבְּקָא בֵּיהּ, וּלְאַתָּשָׁא גַּרְמֵיהּ בַּהּ להיות עובד לקב"ה ולהתדבק בו ולהתיש את כוחו בתורה.

רִבִּי שִׁמְעוֹן וְרִבִּי יוֹסֵי וְרִבִּי חִיָּיא הָווּ קָא אָזְלֵי מִגָּלִילָא עִלָּאָה לִטְבֶרְיָה היו הולכים מהגליל העליון לטבריה, אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן, נֵיהַךְ וְנִשְׁתַּדֵּל בְּאוֹרָיְיתָא נלך ונעסוק בתורה, דְּכָל מַאן דִּידַע לְאִשְׁתַּדְּלָא בְּאוֹרָיְיתָא וְלָא אִשְׁתַּדַּל, אִתְחַיַּיב בְּנַפְשֵׁיהּ שכל מי שיודע לעסוק בתורה ולא עוסק, מתחייב בנפשו. וְלָא עוֹד אֵלָּא דְּיָהֲבִין לֵיהּ עֻלָּא דְאַרְעָא, וְשִׁעְבּוּדָא בִּישָׁא ולא עוד, אלא שנותנים עליו עול דרך ארץ ושיעבוד רע של המלכות, דִּכְתִיב בְּיִשָּׂשכָר שכתוב ביששכר, וַיֵּט שִׁכְמוֹ לִסְבּוֹל, מָהוּ וַיֵּט מה פירושו ויט, סָטָא. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, ופירש, סטא כלומר הגיש את שכמו כמו שאנחנו אומרים אצל בני שמואל (שמואל א ח) וַיַּטּוּ אַחֲרֵי הַבַּצַע הטו עצמם אחר הבצע אותו דבר. מַאן דְּסָטָא אָרְחֵיהּ וְגַרְמֵיהּ דְּלָא לְמִסְבַּל עֻלָּא דְאוֹרָיְיתָא, מִיָּד וַיְהִי לְמַס עוֹבֵד מי שמטה דרכו ועצמו שלא לסבול עול התורה נותנים עליו עול מלכות ועול ד"א.

פָּתַח רִבִּי שִׁמְעוֹן וְאָמַר, (משלי ח) לְהַנְחִיל אוֹהֲבַי יֵשׁ וְאוֹצְרוֹתֵיהֶם אֲמַלֵּא. זַכָּאִין אִנּוּן בְּנֵי עָלְמָא, אִנּוּן דְּמִשְׁתַּדְּלֵי בְּאוֹרָיְיתָא אשרי אותם בני העולם אותם שמשתדלים ועוסקים בתורה, דְּכָל מַאן דְּאִשְׁתַּדַּל בְּאוֹרָיְיתָא, אִתְרָחִים לְעֵילָּא וְאִתְרָחִים לְתַתָּא שכל מי שעוסק בתורה אהוב למעלה ואהוב למטה, וְאַחְסִין בְּכָל יוֹמָא יְרֻתָּא דְעָלְמָא דְאָתֵי ומוריש לנשמתו בכל יום ירושת עולם הבא שהוא עולם הבינה. הָדָא הוּא דִּכְתִיב זהו שכתוב, לְהַנְחִיל אוֹהֲבַי יֵשׁ. מַאי יֵשׁ. דָּא עָלְמָא דְאָתֵי דְלָא פָּסַק מֵימוֹי לְעָלְמִין מה באה לרמז המלה יש, זה עולם הבא עולם הבינה הנקרא י"ש, שלא פוסקים מֵי השפע שלה לעולמים, וְנָטַל אָגָר טָב עִלָּאָה, דְּלָא זָכֵי בֵּיהּ בַּר נָשׁ אָחָרָא, וּמַאי אִיהוּ, יֵ"שׁ ומקבל שכר טוב עליון, מה שלא זוכה בו אדם אחר, ומה הוא, "יש"-עולם הבינה. וּבְגִינֵי כָּךְ, רָמִיז לָן שְׁמָא דְיִשָּׂשכָר דְּאִשְׁתַּדַּל בְּאוֹרָיְיתָא, יֵשׁ שָׂכָר ובשביל כך רומז לנו שמו של יששכר שעוסק בתורה, יששכר נוטריקון יש שכר. דָּא הוּא אַגְרָא דְּאִנּוּן דְּמִשְׁתַּדְּלֵי בְּאוֹרָיְיתָא, י"ש וזהו שכר של אותם המשתדלים בתורה, "יש", שפע מעולם הבינה, ופי' מו"ר הגאון המקובל כמוה"ר יצחק כדורי זצוק"ל שידוע שהצדיקים מקבלים ש"י עולמות ומה יעשו בכל כך הרבה עולמות, ותירץ הרב, כי ידוע הוא שע"י המצוות שאדם עושה ולימוד התורה שלומד, הוא בורא מלאכים ואלה המלאכים הם יהיו באותם ש"י העולמות הגדולים.

אסרי לגפן עירה

מסביר על מלך המשיח שעתיד לשלוט על כל צבאות אומות העולם בעליונים ובתחתונים ומלך המשיח עם השכינה ילחם למעלה, וישראל למטה כאן, וינצחו את כולם. ושמו מלך המשיח כי נמשח בשמן החכמה וגם יכניע כל עובדי כוכבים ומזלות והיתה לה' המלוכה, אמן.

אֹסְרִי לַגֶּפֶן עִירֹה [א], דָּא מַלְכָּא מְשִׁיחָא גפן זו רומזת על מלך המשיח, דְּזָמִין לְשָׁלְטָאָה עַל כָּל חֵילֵי עַמְמַיָּא שעתיד לשלוט על כל חיילות וצבאות העמים, חֵילִין דִּי מְמֻנַּן עַל עַמִּין עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת וגם על החיילות והצבאות שהם שרי מעלה הממונים על העמים שעובדים עבודה זרה, וְאִנּוּן תּוּקְפָּא דִּלְהוֹן לְאִתְתַּקָּפָא שהם הכח והתוקף של אותם העמים להתחזק על ידם, וְזָמִין מַלְכָּא מְשִׁיחָא לְאִתְגַּבְּרָא עֲלַיְיהוּ ועתיד מלך המשיח להתגבר ולמשול עליהם בעליונים ובתחתונים.

בְּגִין דְּהַאי גֶּפֶן לפי שזאת הגפן שהיא מלך המשיח והשכינה הקדושה, שָׁלִיט עַל כָּל אִלֵּין כִּתְרִין תַּתָּאִין שולטת על כל אלה הכתרים התחתונים והספירות של הסטרא אחרא שהם כולם למטה, דְּשָׁלְטֵי בְּהוּ עַמְמַיָּא ששולטים בהם ובכוחם העמים, שהם עוֹבְדֵי עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, הַאי נָצַח לְעֵלָּא ומפרש, זו המלכות ומלך המשיח, נוצחים את כוחות הס"א למעלה. יִשְׂרָאֵל, דְּאִנּוּן שׂרֵקָה ועם ישראל שהם בבחי' ענפים של השכינה הנקראת גפן עליון, יְשֵׁיצוּן וִינַצְּחוּן חֵילִין אָחַרַנִּין לְתַתָּא ישמידו ויכריתו וינצחו כוחות החיילים האחרים למטה המשתלשלים מן הקליפה הנקראת אתון, וְעַל כֻּלְּהוּ יִתְגַּבַּר מַלְכָּא מְשִׁיחָא ועל כולם ישלוט מלך המשיח. הָדָא הוּא דִּכְתִיב זהו מש"כ, עָנִי וְרוֹכֵב עַל חֲמוֹר וְעַל עַיִר. עַיִר וַחֲמוֹר (זכריה ט) בן אתונות. ושואל מה פירוש שרוכב על שנים, ואומר כי תְּרֵין כִּתְרִין אִנּוּן הם שני כוחות של סטרא אחרא, שני כתרים הם, דְּשָׁלְטֵי בְּהוּ עַמְמַיָּא שעל ידם שולטים העמים עוֹבְדֵי עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, וְאִנּוּן מִסְּטַר שְׂמָאלָא סִטְרָא דְחוֹל והם מצד השמאל שהוא צד החול, להבדיל מהכתר דקדושה.

וּמַה דְּאָמַר עָנִי קשה, וְכִי מַלְכָּא מְשִׁיחָא עָנִי אִקְּרֵי וכי מלך המשיח נקרא עני, א"כ מה הטעם שהכתוב מכנה אותו כך, הרי המשיח יחלק מתנות שנתנו לו הקב"ה והאבות הקדושים וכו'. אֵלָּא הֲכִי אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן אלא כך אמר רשב"י הטעם שנקרא עני, בְּגִין דְּלֵית לֵיהּ מִדִּילֵיהּ היות שהוא בחי' המלכות-השכינה שאין לו משלו כלום, אלא מה שמקבל מהמלכות וְקָרֵינָן לֵיהּ מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ ואנחנו קוראים אותו מלך המשיח, שמשוח בשמן החכמה שנמשך מן המלכות. דָּא הוּא סִיהֲרָא קַדִּישָׁא לְעֵלָּא כי זהו סוד הלבנה המלכות הקדושה למעלה באצילות, דְּלֵית לַהּ נְהוֹרָא אֵלָּא מִשִּׁמְשָׁא שאין לה אור מעצמה אלא מה שמקבלת מן השמש שהוא בחי' ז"א. כמו כן מלך המשיח אין לו מעצמו כלום, אלא מה שמקבל מהמלכות.

מַלְכָּא מְשִׁיחָא דָּא מלך המשיח הזה שיתגלה בקרוב, יִשְׁלוֹט בְּשֻׁלְטָנֵיהּ ישלוט וימשול בממשלתו, יִתְיַיחֵד בְּדוּכְתֵּיהּ ויתייחד ויתקשר במקומו ושרשו העליון שבמלכות, וּכְדֵין ואז תתקיים בנו נבואת זכריה הנביא על מלך המשיח (זכריה ט) הִנֵּה מַלְכֵּךְ יָבֹא לָךְ, סְתָם צדיק ונושע הוא, עני ורוכב על חמור כתוב "מלך" לפי שהכוונה היא בין המלך המשיח בין על המלכות השכינה הקדושה. אִי לְתַתָּא עָנִי הוּא, דְּהָא בְּסִטְרָא דְסִיהֲרָא הוּא אם מדבר על מלך המשיח למטה כאן הוא נקרא עני מפני שהרי משרש הוא בצד הלבנה בחי' המלכות שאין לה מדילה כלום. אִי לְעֵילָּא עָנִי ואם מדבר על המלכות העליונה שנקראת עני, אַסְפַּקְלַרְיָא דְּלָא נַהֲרָא לפי שהיא כמין מראה שלא מאירה מעצמה, שנקראת לֶחֶם עֹנִי. וְעִם כָּל דָּא רוֹכֵב עַל חֲמוֹר וְעַל עַיִר עם כל זה שמלך המשיח נקרא עני, הוא ירכב וישלוט על קליפות שהן טמאות מאד, תּוּקְפָּא דְּעַמִּין שהן תקפם וחזקם של העמים עוֹבְדֵי עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, לְאַכְפָּיָיא תְּחוֹתֵיהּ לכפות ולהכניע את העמים כולם תחתיו, ואז כשיבא מלך המשיח, וְיִתְתַּקַּף יתחזק כביכול קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּדוּכְתֵּיהּ הקב"ה שהוא ז"א במקומו, לנקום נקמת עם ישראל מן האומות, והקב"ה יכניע את קליפת ה"עיר" הזאת שלא תהיה לה יותר שליטה ותקומה.

כִּבֵּס בַּיַּיִן לְבוּשׁוֹ, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר פי', כמו שאתה אומר בענין נקמת "אדום" שתהיה לעתיד, שאז ישאלו עם ישראל מהקב"ה, (ישעיה סג) מִי זֶה בָּא מֵאֱדוֹם חֲמוּץ בְּגָדִים מִבָּצְרָה שבגדיו צבועים בדם מעיר הבצירה שהוא כרך גדול של רומי, וּכְתִיב פּוּרָה דָרַכְתִּי לְבַדִּי וגו' שהקב"ה משיב להם כלומר אני לבדי הרגתי את השר של אדום והוצאתי את דמו כמו שדורכים את הענבים בגת להוציא יין. וזה שאמר כִּבֵּס בַּיַּיִן פי' דָּא סְטַר גְּבוּרָה, דִּינָא קַשְׁיָא זה צד וסוד הגבורה והדין הקשה, לְמֶהֱוֵי עַל עַמְמַיָּא שיהיה על העמים עוֹבְדֵי עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, וּבְדַם עֲנָבִים סוּתֹה, פי' דָּא אִילָנָא לְתַתָּא זהו סוד אילן התחתון שהיא המלכות שהדין נמסר בידה, שהיא בֵּי דִינָא דְאִקְּרֵי עֲנָבִים, בית הדין שנקרא ענבים והגבורות שבה הם דם, וְיֵינָא אִתְמַסַּר בְּדַם עֲנָבִים (ס"א אִסְתַּמַּר) והיין שהן הגבורות של ז"א נמסרות בדם הגבורות שבמלכות, בְּגִין לְאִתְלַבְּשָׁא בְּתַרְוַיְיהוּ כדי שמלך המשיח יתלבש בשתיהן בשתי הגבורות הקשות של זו"ן, כדי לְתַבְּרָא תְּחוֹתֵיהּ כָּל שְׁאָר עַמִּין עוֹבְדֵי עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, וּמַלְכִין דְּעָלְמָא לשבור ולהכניע תחתיו את כל שאר העמים עכו"ם ומלכים של אומות העולם.