ביאור ההפטרה פרשת מקץ
י"ט כסליו תשפ"ו | 09/12/2025 | 20:56
הקשר בין ההפטרה לפרשה
ההפטרה מדברת על מנורת זהב שראה זכריה, וזה מעין הפרשה הפותחת בענין הטבת הנרות של מנורת הזהב.
תוכן ההפטרה
הנביא זכריה מתנבא על הגאולה האחרונה, שבורא העולם ישרה שכינתו בתוכנו והרבה מאומות העולם יתיהדו וה' ישכון בירושלים.
כמו כן ראה בנבואה את יהושע הכהן הגדול, שעומד לפני מלאך ה' והשטן מקטרג עליו על שלא מיחה בבניו שלקחו נשים נוכריות.
אך ה' גוער בשטן שמקטרג על יהושע שניצל מכבשן האש, כשנזרק עם נביאי השקר אחאב בן קוליה וצדקיהו בן מעשיהו ע"י נבוכדנצר.
ואז אומר ה' לעומדים לפניו שיסירו הבגדים הצואים מעל יהושע, דהיינו שבניו יגרשו את הנשים הנוכריות ואז ילבישו אותו מחלצות בגדים נאים, שהכהונה לא תסור ממנו. ואם ילך בדרכי ה' הרי גם בניו יזכו לכהונה.
אחר כך הנביא רואה במראה הנבואה מנורת זהב עם שני עצי זיתים מעל המנורה והזיתים נכתשים והשמן זב מאליו לתוך נרות המנורה, ובזה רמז לו שכשם שבמנורה נעשה הכל לבד ללא טורח, כך המשיח הבא מזרע זרובבל יגאל את ישראל לא בחיל ולא בכח כי אם ברוחו יתברך.
זכריה פרק ב' פסוק י"ד - פרק ד' פסוק ז'.
יד רָנִּ֥י וְשִׂמְחִ֖י שירי ורנני [א] ושמחי בַּת_צִיּ֑וֹן [ב] כִּ֧י הִֽנְנִי_בָ֛א לירושלים וְשָֽׁכַנְתִּ֥י בְתוֹכֵ֖ךְ נְאֻם_יְהֹוָֽה:
טו וְנִלְווּ֩ אז יתחברו (רש"י) גוֹיִ֨ם רַבִּ֤ים עמים רבים אֶל_יְהֹוָה֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא וְהָ֥יוּ לִ֖י לְעָ֑ם כי יתגיירו ויקבלו עליהם עול מלכות שמים וְשָׁכַנְתִּ֣י ואפילו הכי אני אשרה שכינתי בְתוֹכֵ֔ךְ וְיָדַ֕עַתְּ כִּי_יְהֹוָ֥ה צְבָא֖וֹת שְׁלָחַ֥נִי אֵלָֽיִךְ להתנבאות, לבשר לכם שיש תקוה (מלבי"ם) ושלעתיד עיקר הטובה תהיה עליכם ולא על האומות (מ"ד):
טז וְנָחַ֨ל וינחיל ויוריש יְהֹוָ֤ה אֶת_נחלת [ג] יְהוּדָה֙ להיות חֶלְק֔וֹ לעולם עַ֖ל אַדְמַ֣ת הַקֹּ֑דֶשׁ [ולא ילכו יותר לגלות(מ"ד)] וּבָחַ֥ר ע֖וֹד בִּירֽוּשָׁלִָֽם להשכין שם שכינתו והיינו שיקח את החלק הזה מיהודה להיות נחלתו וחלקו שלו יתברך (מלבי"ם):
יז הַ֥ס שתקו (רד"ק) כָּל בָּשָׂ֖ר שאר העכו"ם (רש"י) מִפְּנֵ֣י יְהֹוָ֑ה [ד] כִּ֥י נֵע֖וֹר כאילו יעיר משנתו מִמְּע֥וֹן קָדְשֽׁוֹ מהשמים לעשות נקמה באומות כי עד הנה החריש להם (מ"ד):
ג. א אומר הנביא זכריה וַיַּרְאֵ֗נִי הקב"ה הראה לי במראה הנבואה אֶת_יְהוֹשֻׁ֙עַ֙ הַכֹּהֵ֣ן הַגָּד֔וֹל שהיה בזמן תחילת בית שני עֹמֵ֕ד לִפְנֵ֖י מַלְאַ֣ךְ יְהֹוָ֑ה שדן אותו על מעשיו וְהַשָּׂטָ֛ן המקטרג עֹמֵ֥ד עַל_יְמִינ֖וֹ כי המקטרג עמד מצד שמאל המלאך השופט ולצד ימין יהושוע (מלבי"ם) לְשִׂטְנֽוֹ לקטרג עליו שלא מיחה בבניו שנשאו נשים נכריות (רש"י):
ב וַיֹּ֨אמֶר מלאך יְהֹוָ֜ה (רד"ק) אֶל_הַשָּׂטָ֗ן יִגְעַ֨ר יְהֹוָ֤ה בעל הרחמים (מלבי"ם) בְּךָ֙ הַשָּׂטָ֔ן ויחזור וְיִגְעַ֤ר יְהֹוָה֙ בְּךָ֔ הַבֹּחֵ֖ר בִּירֽוּשָׁלִָ֑ם הקב"ה הבוחר בירושלים יגער בך הֲל֧וֹא זֶ֥ה֥ יהושוע כהן גדול זכותו גדולה שהרי הוא כא֖וּד [כעץ (מ"צ)] מֻצָּ֥ל מֵאֵֽשׁ שניצל מהאש ולא נשרף (רש"י), כי הושלך באש על ידי נבוכדנצר עם אחאב בן קוליה, וצדקיהו נביאי השקר, ויהושוע ניצל מהשריפה (רד"ק):
ג וִֽיהוֹשֻׁ֕עַ הָיָ֥ה לָב֖וּשׁ בְּגָדִ֣ים צוֹאִ֑ים מלוכלכים (מ"צ) כי בניו נשאו נשים שאינם הגונות לכהונה ולא מיחה בהם (רש"י) ואחד מבני בניו היה חתן לסנבלט (אב"ע) וְעֹמֵ֖ד לִפְנֵ֥י הַמַּלְאָֽךְ [ה] שעתה דן אותו על מעשיו:
ד וַיַּ֣עַן המלאך שעמד יהושוע לפניו וַיֹּ֗אמֶר אֶל_המלאכים הָעֹֽמְדִ֤ים לְפָנָיו֙ לֵאמֹ֔ר הָסִ֛ירוּ הַבְּגָדִ֥ים הַצֹּאִ֖ים מֵעָלָ֑יו מיהושוע, כלומר תפרישו את בניו מהנשים הנכריות ואמחול לו וַ֣יֹּאמֶר המלאך אֵלָ֗יו ליהושוע רְאֵ֨ה הֶֽעֱבַ֤רְתִּי מֵֽעָלֶ֙יךָ֙ עֲוֺנֶ֔ךָ שלא מחית בבניך וְהַלְבֵּ֥שׁ אֹֽתְךָ֖ מַֽחֲלָצֽוֹת חליפות ובגדים נאים, דהיינו שעי"ז יתגלו הזכויות שלך (רש"י) כי יתהפכו לך העוונות לזכויות על ידי התשובה (ע"פ מלבי"ם):
ה וָֽאֹמַ֕ר אני זכריה אמרתי למלאך יָשִׂ֛ימוּ צָנִ֥יף טָה֖וֹר מצנפת כהונה נקיה וטובה עַל_רֹאשׁ֑וֹ של יהושוע וכך היה וַיָּשִׂימוּ֩ הַצָּנִ֨יף הַטָּה֜וֹר עַל_רֹאשׁ֗וֹ של יהושוע וַיַּלְבִּשֻׁ֙הוּ֙ בְּגָדִ֔ים [ו] של כהן גדול (רד"ק, מלבי"ם) וּמַלְאַ֥ךְ יְהֹוָ֖ה עֹמֵֽד בכל משך הזמן הזה (מ"ד):
ו וַיָּ֙עַד֙ והעיד והתרה מַלְאַ֣ךְ יְהֹוָ֔ה בִּֽיהוֹשֻׁ֖עַ בעת שהלביש אותו בגדי כהן גדול (מלבי"ם) לֵאמֹֽר:
ז כֹּֽה_אָמַ֞ר יְהֹוָ֣ה צְבָא֗וֹת אִם_בִּדְרָכַ֤י תֵּלֵךְ֙ שתתנהג במידות של ה' להיות רחום וחנון (מלבי"ם), וזרעך ילכו בדרכי שתחנך אותם טוב (מ"ד) וְאִ֣ם אֶת_מִשְׁמַרְתִּ֣י ואם את המצוות שצוויתי לשומרם תִשְׁמֹ֔ר ותקיים וְגַם_אַתָּה֙ תָּדִ֣ין תשגיח ותשפוט אֶת_בֵּיתִ֔י את עבודת הבית ודיני הקרבנות וְגַ֖ם תִּשְׁמֹ֣ר אֶת_חֲצֵרָ֑י חצרות המקדש לבל יבא טמא וערל וְנָתַתִּ֤י לְךָ֙ מַהְלְכִ֔ים [ז] בֵּ֥ין הָעֹֽמְדִ֖ים הָאֵֽלֶּה יצא לך מזרעך ענף לעתיד שישמש בבית המקדש השלישי והם יהיו כמו מלאכים קדושים וטהורים ויהיו הולכים בחייהם בין מלאכים נצחיים העומדים לפני ה' (מלבי"ם):
ח שְֽׁמַע_נָ֞א יְהוֹשֻׁ֣עַ| הַכֹּהֵ֣ן הַגָּד֗וֹל אַתָּה֙ וְרֵעֶ֙יךָ֙ חנניא מישאל ועזריה הַיֹּֽשְׁבִ֣ים לְפָנֶ֔יךָ [ח] כִּֽי_אַנְשֵׁ֥י מוֹפֵ֖ת הֵ֑מָּה כי ניצלו גם הם מכבשן האש, ומהראוי שדברי הנבואה יהיו גם להם (רש"י) כִּֽי_הִנְנִ֥י מֵבִ֛יא באחרית הימים אֶת_עַבְדִּ֖י צֶֽמַח מלך המשיח (ת"י), [צמח גי' מנחם (אב"ע)] [משיח ר"ת מ'נחם ש'ילה י'נון ח'זקיה (הגר"א בקול אליהו על אגדות הש"ס-סנהדרין צח:
)]:
ט כִּ֣י| הִנֵּ֣ה הָאֶ֗בֶן הראשונה שהונחה שיניחו ביסוד בית העתיד אֲשֶׁ֤ר נָתַ֙תִּי֙ ביד זרובבל מוכן ועומד לִפְנֵ֣י יְהוֹשֻׁ֔עַ שהוא ישים אותה (מלבי"ם) עַל_אֶ֥בֶן אַחַ֖ת שִׁבְעָ֣ה עֵינָ֑יִם כלומר יהיה בה הרבה שמירות מאת ה' על הבנין ההוא (רש"י) [ט] הִֽנְנִ֧י מְפַתֵּ֣חַ פִּתֻּחָ֗הּ הקב"ה בעצמו יחקוק ציורים יפים על האבנים ליפותם, כלומר שה' יתן כח ועזר על המלאכה ותהיה שמירה מעולה על הבנין נְאֻם֙ יְהֹוָ֣ה צְבָא֔וֹת וּמַשְׁתִּ֛י והסירותי אֶת_עֲוֺ֥ן הָאָֽרֶץ_הַהִ֖יא בְּי֥וֹם אֶחָֽד אסלח להם על כל העוונות הקודמים בפעם אחת כי אחדש בקרבם רוח נכון ולא יחטאו עוד (מ"ד):
י ואז בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא שיוסד ההיכל (אב"ע) תוסר שנאת חינם (אלשיך) נְאֻם֙ יְהֹוָ֣ה צְבָא֔וֹת תשבו ותשכנו לבטח (אב"ע) ואז מרוב שלום שיהיה לכם (רד"ק) תִּקְרְא֖וּ אִ֣ישׁ לְרֵעֵ֑הוּ להשתעשע תחת אהבתו יתברך (אלשיך) אֶל_תַּ֥חַת גֶּ֖פֶן וְאֶל_תַּ֥חַת תְּאֵנָֽה לשבת בצילה לאכול ולשמוח מרוב הטובה (מ"ד):
ד. א וַיָּ֕שָׁב הַמַּלְאָ֖ךְ הַדֹּבֵ֣ר בִּ֑י וַיְעִירֵ֕נִי מכיוון שהנביא לא הבין את המראה הקודם שיפתח פיתוחיה שבעה עיניים על כן נפל בשינה ובא המלאך שנית והעיר אותו כְּאִ֖ישׁ אֲשֶׁר_יֵע֥וֹר מִשְּׁנָתֽוֹ והראה לי מראה אחר כדי שאבין את המראה הראשון (מלבי"ם):
ב וַיֹּ֣אמֶר אֵלַ֔י המלאך מָ֥ה אַתָּ֖ה רֹאֶ֑ה [י] במראה הנבואה וָֽאֹמַ֡ר רָאִ֣יתִי וְהִנֵּֽה_מְנוֹרַת֩ זָהָ֨ב כֻּלָּ֜הּ כל המנורה היתה זהב (מ"ד) וְגֻלָּ֣הּ ספל גדול עגול ובו שמן עַל_רֹאשָׁ֗הּ בראש קני המנורה וְשִׁבְעָ֤ה נֵרֹֽתֶ֙יהָ֙ עָלֶ֔יהָ כעין הבזיכין שנותן לתוכן שמן שִׁבְעָ֤ה וְשִׁבְעָה֙ מֽוּצָק֔וֹת לכל נר ונר היו שבעה צינורות שבהם נמשך וניצוק השמן מן הגולה לַנֵּר֖וֹת אֲשֶׁ֥ר עַל_רֹאשָֽׁהּ [יא] (רש"י):
ג וּשְׁנַ֥יִם זֵיתִ֖ים עָלֶ֑יהָ וראיתי עוד שני עצי זיתים עומדים אצל המנורה (רש"י) אֶחָד֙ מִימִ֣ין הַגֻּלָּ֔ה הספל העגול וְאֶחָ֖ד עַל_שְׂמֹאלָֽהּ:
ד וָאַ֙עַן֙ וארים קול וָֽאֹמַ֔ר אֶל הַמַּלְאָ֛ךְ הַדֹּבֵ֥ר בִּ֖י לֵאמֹ֑ר מָ֥ה אֵ֖לֶּה אֲדֹנִֽי מה באו לרמז (מ"ד):
ה וַ֠יַּעַן הַמַּלְאָ֞ךְ הַדֹּבֵ֥ר בִּי֙ וַיֹּ֣אמֶר אֵלַ֔י הֲל֥וֹא יָדַ֖עְתָּ מעצמך תשכיל לדעת מָה הֵ֣מָּה אֵ֑לֶּה וָֽאֹמַ֖ר לֹ֥א אֲדֹנִֽי עדיין לא השכלתי לדעת ולהבין מה ענינם (מ"ד):
ו וַיַּ֜עַן וַיֹּ֤אמֶר אֵלַי֙ לֵאמֹ֔ר ֚זֶה דְּבַר_יְהֹוָ֔ה אֶל_זְרֻבָּבֶ֖ל על מלך המשיח הבא מזרובבל לֵאמֹ֑ר שהמשיח ימשול על העכו"ם לֹ֤א בְחַ֙יִל֙ [יב] לא בגלל רוב חילו וְלֹ֣א בְכֹ֔חַ [יג] ולא בגלל עוצם וגודל כוחו כִּ֣י אִם_בְּרוּחִ֔י אלא ימשול בם בלא טורח מלחמה כי אתן בלב העכו"ם להיות נכנעים לו (מ"ד) אָמַ֖ר יְהֹוָ֥ה צְבָאֽוֹת:
ז מִֽי_אַתָּ֧ה [יד] הַֽר_הַגָּד֛וֹל [טו] שיהפך לִפְנֵ֥י זְרֻבָּבֶ֖ל לְמִישֹׁ֑ר והכוונה היא על העמים הגדולים והחזקים כמו גוג ומגוג שלא יוכלו לעמוד לפני מלך המשיח וְהוֹצִיא֙ אֶת_הָאֶ֣בֶן הָֽרֹאשָׁ֔ה [טז] ואז מלך המשיח יוציא אבן טובה וחשובה ויניחנה ביסוד בנין בית שלישי תְּשֻׁא֕וֹת כולם יאמרו בקול גדול קול הומיה חֵ֥ן חֵ֖ן לָֽהּ יש לה לאבן זו חן וחשיבות מיוחדת (מ"ד):
_result.jpg)
.svg)