פרשת תולדות - חס"ה לשבת

מדוע יצחק התחנן לבנים מרבקה ולא לקח את שפחתו? איך אפשר לזכות לבנים צדיקים? והאם מי שקיבל עליו שבת מבעוד יום יכול לבקש ממי שלא קיבל שיעשה עבורו מלאכה? • חידוש סיפור והלכה לשבת פרשת תולדות

יום רביעי כ"ח חשון תשפ"ו | 19.11.2025 | 14:25

חידוש

"וַיֶּעְתַּר יִצְחָק" (כה, כא)

ויש לשאול מדוע הִרְבָּה יצחק בתפילות ובתחנונים כדי שרבקה תפקד, הן היה יכול לקחת שפחה, כמו שעשה אברהם אבינו, והביאור הוא, כי מאז שעלה יצחק אבינו לעקידה נתקדש, לפי שהיה עולה תמימה, לכן לא היה יכול לקחת אשה מהשפחות, כדין כהן שאסור בשפחה, וכמו שאסור היה לו לצאת לחוץ לארץ.

"וַיִּגְדְּלוּ הַנְּעָרִים וַיְהִי עֵשָׂו אִישׁ יֹדֵעַ צַיִד" (כה, כז)

מובא בפרקי דרבי אליעזר (פרק לט), שכאשר עיכב עשו הרשע מלקבור את יעקב אבינו במערת המכפלה, בא חושים בן דן והתיז את "ראשו" של עשו.

ולכאורה יש להבין למה הרגו דוקא בהתזת ראשו, ולא הרגו בדרך רגילה?

ויש להסביר על פי תרגום אונקלוס ויונתן בן עוזיאל שתרגמו את המלים "יודע ציד", "גְבַר נַחְשִׁירְכָן". ותרגום זה צריך הבנה, והנה בציוני (כאן, ד"ה ויצא הראשון) ביאר את דברי התרגום, שהיתה לעשו דמות נחש חקוקה על יריכו, ו"נחשירכן" הוא "נחש-ירכן". דעמלק שהוא מזרע עשו (בראשית לו, יב) הוא שורש "נחש" הקדמוני, ולכן סימנו "נחש".

ועל פי זה זה מובן, שעשו הרשע הוא משורש "נחש" הקדמוני, והנחש אין לו הריגה אלא "בראש" כדאיתא במדרש אגדה (בראשית פ"ב, ד', אגדת בראשית פרק פ"ג) שאם יחתוך את הנחש לכמה חתיכות הן חוזרות ונדבקות וממשיך לחיות, ואין לו הריגה אלא בראש, והוא סוד, הוא ישופך ראש (בראשית ג, טו). ובדומה מצינו במדרש רבה (בראשית פרשה צ"ח סי' י"ד), נחש זה כל כחו אינו אלא בראשו, ולכן הוכרח חושים בן דן להתיז את "ראשו" דוקא.

סיפור

"לְנֹכַח אִשְׁתּוֹ" (כה, כא)

סיפר יהודי שאחד מגדולי הדור בא לברית המילה של בנו, שהיות והגישה לאולם הייתה קשה, ואותו גדול אז היה זקן מופלג נבצר ממנו להגיע לברית. ובראותו את צערו של בעל הברית אמר, לפחות אתן לך עצה טובה שקבלתי מאבותי ואבותי מאבות אבותי, סגולה שיהיו כל הילדים תלמידי חכמים, כאשר תאמר בכל בוקר "ונהיה אנחנו וצאצאינו" וכו', תכוון בכוונה שלימה על כל בן ובן בפרטות ממש, שמו ושם אמו ותראה פלאות... ומספר אותו יהודי שאת הסגולה אימץ אל ליבו בשתי ידיו, וכאשר אמר כן היה, וזכה שכל בניו יצאו תלמידי חכמים.

גדולי ישראל הורידו דמעות לזכות לבנים צדיקים

פעם סיפר הצדיק המלוב"ן כמוה"ר האדמו"ר ר' מאיר אבוחצירא זצוק"ל, ואמר "תאמינו לי שבכל יום אני מוריד על הילדים, כוס דמעות, כדי שנזכה שילכו בדרך ה' ויהיו תלמידי חכמים".

וכן המקובל האלהי הרב שאול דוויק הכהן בעל השד"ה, בכל בוקר בברכת אהבת עולם, כשהיה אומר "והאר עינינו בתורתך" וכו', היו מוצאים אצלו בריכה של דמעות.

הלכה

תוספת שבת

א. צריך להשתדל להוסיף מחול על הקודש דהיינו שיקבל עליו שבת קודם השקיעה בזמן כלשהו אפי' שתי דקות.

ב. מצות תוספת שבת מראה חביבות מצות שבת, והוא דוגמת החתן היוצא לקראת הכלה. ועי"ז בא השפע הרוחני והגשמי לכל השבוע, ויש להכין עצמו ברוחניות לקבל קדושת השבת. והוא זמן מוכשר לשוב בתשובה לפני השי"ת, ועל ידי התשובה יקבל קדושת השבת בתוספת אור.

ג. מי שקיבל עליו תוספת שבת לפני השקיעה, מותר לו לומר לישראל חבירו שעדיין לא קיבל עליו שבת, לעשות לו מלאכה, ומותר ליהנות מאותה מלאכה בשבת.

לבדוק הבגדים בער"ש

א. מצוה למשמש בבגדיו בערב שבת סמוך לחשיכה שלא יהיה בהם דבר שאסור לצאת בו בשבת, ואפילו מי שיש לו בגדים מיוחדים לשבת יזהר בזה, שאפשר שנתן בהם חפץ של מוקצה במוצאי שבת שעבר.

ב. יש אומרים שלכתחילה לא יניח בעצם יום שב"ק שום דבר בכיסו שמא ישכח ויצא עמו.

ג. גם ברוחניות יעשה כן, שיפשפש במעשיו ע"ש עם חשיכה כדי לקבל השב"ק כראוי.

מוגש ע"י ראש כולל ישיבת המקובלים "נהר שלום" הרה"ג רבי יוסף שמואלי שליט"א
מתוך מאמרי מורנו ורבנו הגאון המקובל רבי בניהו שמואלי שליט"א על פרשת השבוע

בברכת שבת שלום ומבורך!