הלכות תוספת שבת

כ"ב חשון תשפ"ו | 13/11/2025 | 20:12

א. צריך להשתדל להוסיף מחול על הקודש דהיינו שיקבל עליו שבת קודם השקיעה בזמן כלשהו אפי' שתי דקות ^א.

ב. מצות תוספת שבת מראה חביבות מצות שבת, והוא דוגמת החתן היוצא לקראת הכלה. ועי"ז בא השפע הרוחני והגשמי לכל השבוע, ויש להכין עצמו ברוחניות לקבל קדושת השבת. והוא זמן מוכשר לשוב בתשובה לפני השי"ת, ועל ידי התשובה יקבל קדושת השבת בתוספת אור ^ב.

ג. מי שקיבל עליו תוספת שבת לפני השקיעה, מותר לו לומר לישראל חבירו שעדיין לא קיבל עליו שבת, לעשות לו מלאכה, ומותר ליהנות מאותה מלאכה בשבת ^ג.

א. שו"ע (סי' רסז סעי' א), כה"ח (שם ס"ק ב). ובבה"ל (ד"ה אין נופלין) כתב דדעת הר"ן דרק במנחה קטנה לא נופלים על פניהם אבל במנחה גדולה כן, ומ"מ אין לזוז מדברי הפמ"ג שאף במנחה גדולה לא נופלים על פניהם.

וכתב שם הכה"ח וע"כ האוכל פת ביום שישי משעה חמישית ולמעלה אין לומר על נהרות בבל כי אם שיר המעלות בשוב וכו'. וכ"כ המשנ"ב (ס"ק א').

ב. כתב בשער הכונות (דף ס"ב ע"ב): מעת תפלת המנחה בערב שבת מתחילין העולמות לעלות ולהכלל זה בזה.

וכ"כ החיד"א (מורה באצבע, סי' ד, סעי' קמ), ויתפלל מנחת ערב שבת קודש כהוגן כי הוא זמן גילוי אורות שבת קודש בשמים ממעל.

שו"ע (ס' רסז ס"א), כה"ח (שם ס"ק ב). ובבה"ל (ד"ה אין נופלין) כתב דדעת הר"ן דרק במנחה קטנה לא נופלים על פניהם אבל במנחה גדולה כן, ומ"מ אין לזוז מדברי הפמ"ג שאף במנחה גדולה לא נופלים על פניהם.

וכתב שם הכה"ח וע"כ האוכל פת ביום ששי משעה חמישית ולמעלה אין לומר על נהרות בבל כי אם שיר המעלות בשוב וכו'. וכ"כ המשנ"ב (ס"ק א').

בליקוטי אמרים (להמגיד ממעזריטש זי"ע, אות ס) מובא, בערב שבת בתפלת מנחה וקבלת שבת מעלין כל אותן הדיבורים והמצות של כל השבוע, שאז הוא עליית העולמות.

ובספר ילקוט עטרת צבי (עמ' ריב) מובא בשם הרה"ק רצ"ה מזידיטשוב זצוק"ל שאמר, צריך האדם להתפלל תפלת המנחה בערב שבת בלב נשבר, והוא תיקון על שבוע העבר, וגם על ידי זה יהיו כל התפילות של שבת בהתלהבות.

ג. מנהג לבישת הטלית בערב ובליל שבת כבר נזכר בגמ' שבת (כה:) "ר' יהודא בר אלעאי בערב שבת מתעטף בסדינין המצויצין ודומה למלאך ה' צבאות. וכן הביאו הרמב"ם (פ"ל מהלכות שבת ה"ב): איזהו כבוד [שבת] זה שאמרו חכמים... ומתעטף "בציצית" ויושב בכובד ראש ומייחל להקבלת פני שבת. וכ"כ בשער הכונות (דף סו ע"ב) תלך לביתך ותתעטף בטלית מצוייצת.

והחיד"א בברכי יוסף (סי' חי) הביא בשם המקובלים שהקפידו מאוד שלא להתעטף בטלית אחר שקיעת החמה.

ד. כן מנהג ק"ק חסידי בית אל שבעיר קדשנו ירושלים תובב"א, וכן מנהגם בכל ערב יו"ט, ורק לובשים טלית לבד, וכן מנהגנו בק"ק חסידים "נהר שלום" תכב"ץ, וכן כתב בספר אור צדיקים להרמ"פ בדיני תפילת מנחה (סי' כה אות ח), וכן מובא בספר שומר אמונים למהר"י אירגאס בשו"ת (סי' ז), וכן כתב הגאון חיד"א בקשר גודל (סי' ג אות כח), וכן כתבו גורי האר"י, וכן כתב הגאון בא"ח (ש"א פר' וירא אות כג), וכן הביא הרב כה"ח (סי' כה ס"ק ק, ובסי' רסז ס"ק א), ודלא כמ"ש הרב נגיד ומצוה (דף כב:), וכהרב חמדת ימים (פ"ד דשבת) וכהרב משנת חסידים (מסכת תוספת שבת פ"א משנה א'), ועיין עליו באורך הטעם בספר שומר אמונים (שם) וירוח לך.