פרשת האזינו - חס"ה לשבת

למה נמשלה התורה לגשם? איך שפע יכול להפוך למכשול? ומה הגודל המינימלי של סוכה? • חידוש סיפור והלכה לשבת פרשת האזינו

יום שישי י"א תשרי תשפ"ו | 03.10.2025 | 8:40

חידוש

"יערף כמטר לקחי תזל כטל אמרתי כשעירם עלי דשא וכרביבים עלי עשב" (לב, ב)

התורה נמשלה לגשם – מטר. כשם שכשהגשם יורד לא רואים מיד את הפירות, כך בתורה את ההצלחה לא רואים מיד. וכמו שמטר שיורד לא צומח עד שמעבדים את האדמה, כך קודם צריך לטרוח בתורה ולאחר מכן רואים הצלחה.

משל למה הדבר דומה? לאדם מהעיר הגדולה שמעולם לא ביקר בכפר ולא ידע עבודת אדמה מהי. והנה הזדמן לו לבקר אצל חבירו מהכפר, הלך עמו והנה הוא רואה שחבירו לוקח זרעים וזורע באדמה ולוקח נטיעות של עצים ונוטע. שאל אותו: "מה זה?, מה אתה עושה?! מדוע אתה קובר את הזרעים הטובים הללו באדמה לא חבל?!" הכפרי הבין מיד עם מי יש לו עסק ואמר לו בסבלנות: "אני עכשיו זורע ונוטע אבל בהמשך הכול כאן יגדל ויהיה כאן פירות וירקות…". מה אתה אומר – התפלא העירוני –  "לי גם יש שטח אדמה ליד הבית – תן לי בבקשה כמה זרעים ואני אזרע וגם לי יצמח…". הכפרי נתן לו… הלך העירוני וזרע את הזרעים ליד ביתו וגם השקה אותם, הביא כיסא נוח ושמשייה והתיישב ליד הזרעים והמתין לראות מתי הם יצמחו… לאחר שחיכה במשך שש שעות, התרגז מאוד ואמר בכעס: "הכפרי שיקר עלי, אין כאן כלום, לא יצמח גם שום דבר שהרי חיכיתי שש שעות רצופות ואני לא רואה שום שינוי!"… מיד נסע לכפרי ובפנים זעופות מאוד הוכיחו על כך שרימהו… הכפרי הביא לו כוס מים, ואמר לו: "תירגע בבקשה כשאמרתי לך שבהמשך זה יגדל לא התכוונתי שהיום זה יגדל אלא במשך הזמן… ייקח לזה קצת זמן אבל בעזרת ה' זה יגדל לבסוף…

הנמשל ברור מאליו: אדם חוזר בתשובה והולך ללמוד תורה והוא רוצה וחושב שמיד הכל יסתדר ולא יהיו צרות ובעיות והוא מיד יבין הכל… אבל הוא מתאכזב ורואה שלא כל כך הולך והוא עלול להתייאש (כאותו עירוני שהתאכזב שלא צמח כלום בשש שעות…). ולכן באה התורה הקדושה ואומרת: "יערוף כמטר לקחי" – כמו שהגשם היורד על האדמה לא מצמיח מיד אלא זהו תהליך של זמן… כך האדם שהחל בלימוד התורה יחכה בסבלנות כי כל ההתחלות קשות אבל אחר כך קוצרים את הפירות… (דבר תורה).

סיפור

"וישמן ישרון ויבעט" (לב, טו)

אדמו"ר אחד הצליח להמחיש את הבעיה בעשירות באופן יפה לאחד החסידים שלו.

החסיד היה עני מרוד והנ יום אחד שפר עליו מזלו, הוא זכה בהגרלה ושילשל לכיסו סכום נאה ש"סידר" אותו ואת ילדיו עד הנינים… אך דא עקא, הוא עזב את התורה והמצוות כמעט לגמרי "בעט" בכל הטוב שנתן לו הבורא.

פעם אחת נכנס האדמו"ר לביתו של החסיד וביקש ממנו צדקה לצורך דבר חשוב, אולם העשיר התחמק ממנו בטענות שונות ומשונות. קרא הרב לתלמידו וביקשו להסתכל דרך החלון, ושאל אותו: מה אתה רואה? השיב מיודענו בזחיחות הדעת: אנשים עוברים ושבים. לקחת הרב מראה, שם לפניו ושאל: כעת מה אתה רואה? אמר לו העשיר: את עצמי. 

"זה ההבדל", אמר הרב, "בין חלון לראי. החלון שקוף ומשום כך רואים בו את כל העוברים ושבים, ואילו הראי מצופה בכסף משום כך אדם רואה בו רק את עצמו… (דבר תורה).

הלכה

הלכות סוכה

א. נכון שכל אחד יעסוק בעשיית הסוכה, כי מצוה בו יותר מבשלוחו. וכן נכון שכל אחד תהיה לו סוכה פרטית לשינה ואכילה.
ב. סכך כשר צריך שלשה תנאים א) שיהיה גידולו מן הארץ. ב) שיהיה תלוש ולא מחובר לקרקע. ג) שיהיה דבר שאינו ראוי לקבל טומאה (שלא כאוכל וכלים שמקבלים טומאה).
ג. הסוכה צריכה להיעשות משלש דפנות וסכך. הדפנות שהם כותלי הסוכה ומחיצותיה, אפשר לעשותם מכל דבר העומד בפני הרוח, למעט סדינים וכדומה שאינם כשרים לדפנות, שהרי רוח מצויה מנדנדת אותם, וכל מחיצה שהולכת ובאה ברוח מצויה, אפילו הולכת פחות משלשה טפחים בנדנוד מועט, אינה מחיצה. ואפילו אם עשה מחיצה אחת של סדין ושני המחיצות עשויות כהוגן, הסוכה פסולה. ויש להזהיר לעושים מחיצות הסוכה, או מחיצה אחת משלש דפנות, מסדינים או מיריעות, מבלי שיארגו אותם בקנים, שלא יעשו כן, ולהעיר להם שעל ידי כך הם יושבים בסוכה פסולה, ומברכים ברכה לבטלה.
ד. מידות מינימום של סוכה: גובה הדופן צריך להיות לא פחות מעשרה טפחים (80 ס"מ), ואורך ורוחב סוכה קטנה לא פחות משבעה טפחים על שבעה טפחים (5656 ס"מ).

הלכות שמחת החג
א. כתב הרמב''ם בהלכות יום טוב (פרק ו' הלכה יז-יח), חייב אדם להיות שמח וטוב לב הוא ובניו ואשתו וכל הנלוים אליו במועדי ישראל, שנאמר ושמחת בחגך, ואין שמחה אלא בבשר ויין, וכשהוא אוכל ושותה חייב להאכיל גם לגר ליתום ולאלמנה עם שאר העניים האומללים. אבל מי שנועל דלתות חצרו ואוכל ושותה הוא ואשתו ובניו, ואינו מאכיל ומשקה לעניים ולמרי נפש, אין זו שמחת מצוה של החג, אלא שמחת כריסו, ועל העושה כן נאמר (הושע ט, ד) זבחיהם כלחם אונים להם כל אוכליו יטמאו כי לחמם לנפשם, ושמחה זו קלון היא להם, שנאמר (מלאכי ב, ג), וזריתי פרש על פניכם פרש חגיכם. עכ''ל. (חזו''ע סוכות עמו' תסה).
ב. מצוה לשמוח בחג בבשר ויין, ואף על פי שעיקר המצוה בבשר בהמה, מי שאינו יכול לאכול בשר בהמה מטעמי בריאות או כשרות, יכול לקיים מצות שמחה בבשר עוף. (יחו''ד ח''ו סי' לג)
ג. מצוה לשמח את הנשים בראוי להם, דהיינו בבגדים ותכשיטים נאים, כאשר תשיג ידו. ואת הקטנים בראוי להם - בממתקים. (שם)
ד. מצות שמחה בחג נוהגת בין ביום טוב בין בחול המועד. וראוי לכבד את החג בבגדים יפים, גם בחול המועד.
ה. פשט המנהג בארץ ישראל לשמוח בכל לילה של חג סוכות, ממוצאי יום טוב הראשון, עד מוצאי יום טוב האחרון, ומנגנים בכלי זמר בחול המועד. וכן המנהג בארץ ישראל לעשות זכר לשמחת בית השואבה בשירים ותשבחות עם כלי זמר בלילי חול המועד סוכות, ועל זה נאמר: ''וגילו ברעדה'', במקום גילה שם תהא רעדה (ברכות ל:), לשמור על גדרי הצניעות ולא יתערבו אנשים ונשים יחדיו, (סוכה נב.). ויהיה מחנינו קדוש. ויהיו כל מעשינו לשם שמים. (ילקוט יוסף מועדים)

מוגש ע"י ראש כולל ישיבת המקובלים "נהר שלום" הרה"ג רבי יוסף שמואלי שליט"א
מתוך מאמרי מורנו ורבנו הגאון המקובל רבי בניהו שמואלי שליט"א על פרשת השבוע

בברכת שבת שלום ומבורך!