הושענא רבא

ו תשרי תשפ"ו | 28/09/2025 | 15:38

הושענא רבא

כתב הרמ"ע מפאנו (מאמר חיקור דין ח"ב פרק כד) מראש השנה עד הושענא רבא שעה שישית יש תפ"ו שעות, שבהם עם ישראל חוזר בתשובה ועושה מעשים טובים ומצות יקרות. וז"ש דוד המלך (תהילים קנ, ד) "הללוהו בתוף ומחול" שבהם תהלל את ה' יתברך בתו"ף שעות אלו, אז כל העוונות מחולים לפני ה' יתברך, ובשביל זה התורה מתחלת באות ב' ומסיימת באות ל', ואם נמלא בי"ת למ"ד יהיה גימ' תפ"ו. (חתם סופר דרשות לשמחת תורה אות מד)

וכתב הרה"ק שפת אמת זצ"ל וז"ל: מה שקבעו חז"ל הרבה תפלות בזה היום, הוא לפי שנקרא הושענא רבא שיכולין להוושע בו, אפילו השפלים, ודורות השפלים, שהם בחי' ערבה לא טעם ולא ריח. ויש להבין א"כ מה כחם. אך כתיב (תהילים קטז, ו) "דלותי ולי יהושיע", פי' ע"י שיודעים שהם דלים וצריכין להושע, להם הישועה. וכ"כ חז"ל (ילקוט שמעוני תהילים תתעד) אעפ"י שאני דלה לי נאה להושיע הוא מטעם הנ"ל. כדאיתא בגמ' (חולין פט.) על הפסוק (דברים ז, ז) לא מרובכם כו' כי אתם המעט שאתם ממעטין עצמיכם כשהקב"ה משפיע להם טובה ע"ש.

וכן הוא באמת מידתן של בני ישראל. כשהקב"ה משפיע להם בחסדו מתבוננים האמת שאין ראוים לכך וממעטין עצמן ביותר. וכן הוא המדה כי עיקר הישועה לדלים. ולכן עיקר הישועה שיבוא משיח צדקינו במהרה מוכן דוקא להיות בדורות השפלים.

גם פי' דלותי ולי יהושיע היינו אפילו אחר הישועה נשארים דלים שצריכין לידע שהוא בחסד עליון. וכן בד' מינים הערבה צריכה להבטל לשאר המינים. והוא סימן בין ערבה שעלה שלה משוך וצפצפה שעלה שלה עגול. שמהשפלות עושה לו בנין לעצמה ופסולה. אבל הערבה נמשכת אחרי מינים הגבוהים ממנה וזה עלה משוך. וכמו כן דורות שלנו צריכין להבטל לדורות הראשונים להיות נושעים בזכות אבותינו. ואז הישועה מוכנת לנו ביותר מלהראשונים. וזה דלותי ולי יהושיע. והשי"ת אשר הוא עוזר דלים ירחם ויחוס ויושיע לעם עני ודל, ולה' הישועה. (שפת אמת סוכות תרנ)

וכן כתב רבנו מרן הבא"ח (שנה א וזאת הברכה) כי מיום ר"ח אלול ועד יום הושענא רבא יש נ"א ימים שהם ימי התשובה שעל ידה נעשית הישועה ולכן נקראת "הושענ"א רבא" שביום הנ"א יש ישועה גדולה לאדם. וז"ש (תהילים קיח, כה) הושיעה נ"א הצליחה נ"א.

מי שמתפלל בכוונה כראוי באלו השלשה ימים הושענא רבה, שמיני עצרת ושמחת תורה, אזי מסוגל להתפלל כל השנה בכוונה

כתב בעל "מנחת אלעזר" ממונקטש זי"ע ששמע מאבותיו הקדושים שמקובל להם איש מפי איש מהחוזה מלובלין זי"ע בשם אור ישראל הבעל שם טוב זיע"א מפי אליהו זכור לטוב - מי שמתפלל בכוונה כראוי באלו השלשה ימים הושענא רבה, שמיני עצרת ושמחת תורה, אזי מסוגל להתפלל כל השנה בכוונה. (שער יששכר ח"ב מאמר זמן שמחתנו אות לב)

הושענה רבה

ביום הושענא רבה מניחים את שלושת המינים ונוטלים את הערבה לבדה - מי שאין לו לא טעם ולא ריח, לא תורה ולא מעשים טובים. ואפילו בעומדו לבד, מבלי להצטרף לשאר המינים החשובים, לפי מדרגותיהם, נפתחים שערי שמים, וכל התפילות של כל יהודי יהיה מי שיהיה, מתקבלים לרצון לפני אדון כל.

והדברים מרומזים בכתוב (דברים ל, ד): "אם יהיה נדחך בקצה השמים משם יקבצך ה' אלקיך ומשם יקחך"- "אם יהיה נדחך", אם חס ושלום תהיה נידח, הרי "מקצה השמים" - בקצה [בסוף] הימים השמימיים [אלול ראש השנה ויום הכיפורים], והוא יום הושענא רבה, "משם יקבצך ה' אלקיך" כענין "וקבצנו יחד", שתהיה נכלל בתוך כלל ישראל, "ומשם יקחך" - תזכה להתקרב אל ה' ולהתעלות מעלה מעלה.