עוד עדכונים
-
שמחת בית השואבה
-
מעות אושפיזין
-
פדיון נפש ביום הושענא רבה
-
פדיון כפרות
-
תיקון נפטרים
סדר תיקון עבור נשמות הנפטרים שתיקן המקובל האלקי הרב יהודה פתיה זיע"א
-
סטים זוהר הקדוש מהדורת כיס
בשעה טובה חזר למלאי סטים של זוהר המחולק מהדורת כיס ב 3 פורמטים.
-
הקדשת יום לימוד בישיבת המקובלים
לימוד בפרד"ס התורה, קדישים, ברכות, תפילות בכוונות הרש"ש ,שיעורי תורה, סעודה ,כלל פעילות החסד בישיבה.
-
יין נהרות גן עדן
הבטחת מרן הרש"ש זיע"א: "אין חולי בעולם שאלו האותיות לא ירפאוהו אפילו לפקוד עקרות ולהסיר הקדחות כולם"
-
דף חשבון נפש לימי חודש אלול
-
סט תיקוני הזוהר מחולק לחודש אלול
-
תיקון ערב ראש חודש חשון
מעמד אדיר של קריאת מעל 100 ספרי תהילים עם תקיעות שופרות וחצוצרות והקפות מסביב לתיבה עם שבעה כורתי ברית
-
שלום איש חמודות
קוים קצרים לדמותו הסבא קדישא כמוהר"ר שלום אהרון שמואלי זצ"ל
-
מטבע ברכה ושמירה
במטבע זו נרשמו שמות הקודש המסוגלים ל - פרנסה | שמירה בדרכים | ולמציאת חן.
-
חברת המתמידים שלום בנייך
לעלוי נשמתו הטהורה של הסבא קדישא ר' שלום אהרון שמואלי זיע"א
-
מוקירים תודה ומחזיקים את ישיבתו
כל התורמים יוזכרו שמותיהם בתיקון מיוחד על קברו של הצדיק
-
הופיע: הזוהר היומי חלק 54
בשורה משמחת לרבבות הלומדים הופיע הכרך החדש ספר הזוהר הקדוש היומי המבואר חלק 54
-
תיקון לחולה על פי הבן איש חי
-
חוברת לזכרו של זקן המקובלים הסבא קדישא ר' שלום שמואלי זיע"א
-
הסכם יששכר וזבולון
-
מזל טוב ליום ההולדת
ההזדמנות שלך להקדיש יום לימוד ותפילות לזכותך ולהצלחתך ביום המסוגל יום ההולדת.
-
סט זוהר המחולק
-
סט הזוהר המחולק עם פירוש לשון הקודש
-
פדיון נפש לחיילי ישראל
-
התרת קללות
-
אמירת קדיש לעילוי הנשמה
-
הקדשות בספר הזוהר היומי
מבואר בפרושו של מו"ר המקובל רבי בניהו שמואלי שליט"א ומופץ חינם בחמשת אלפים עותקים לזיכוי הרבים.
-
סְעָדֵנִי וְאִוָּשֵעָה
-
בשעת רצון עניתיך: הזכות להיות שותף בלימוד ליל שישי בשעת חצות
-
גדולה צדקה שמקרבת את הגאולה
הלכות ישיבה בסוכה
ו תשרי תשפ"ו | 28/09/2025 | 15:35
א. בערב חג הסוכות מחצות ואילך לא יאכל פת יותר מכביצה, כדי שיאכל בלילה לתיאבון, כי האכילה בלילה הראשון דאורייתא לב.
ב. יקדש רק כשיהיה לילה ודאי, ויש מחמירין לחזור ולאכול כזית פת לאחר שעה וחומש מהשקיעה, כדי לצאת ידי חובה גם לפי דעת ר"ת לג.
ג. יש להדליק הנרות של יום טוב בתוך הסוכה לד. ואם הסוכה היא קטנה וירא מפני דליקה, צריך להניחה חוץ לסוכה, ויש שכתבו שיניחנה בבית באופן שיאור דרך החלון לתוך הסוכה לה.
ד. כל פעם כשמקדש יברך לישב בסוכה לאחר ברכת הקידוש, ובליל א' לאחר ברכת לישב בסוכה יברך שהחיינו כיון שברכת שהחיינו חוזרת על קידוש היום ועל מצות סוכה לו. ובזמן שאין קידוש יברך לכתחילה לישב בסוכה קודם ברכת המוציא לז, ובכל פעם שמברך לישב בסוכה יברך מעומד ואח"כ ישב.
ה. אם שכח ולא בירך קודם אכילה יברך כל זמן שלא סיים אכילתו לח.
ו. כשמברך לישב בסוכה יכוון לפטור הישיבה והשינה, כי מעיקר הדין היה צריך לברך גם עליהם לט.
ז. בלילה הראשון של חג הסוכות יאכל הכביצה הראשון בלי הפסק דיבור מ, וטוב שלכתחילה יאכלנו בלא שום תערובת לפתן מא, וכן יש להקפיד ולאכול הכזית תוך ארבע דקות. ואם קשה לו אפשר להקל עד שבע דקות וחצי מב.
ח. בכל לילה יעמוד בפתח הסוכה ויאמר לשם יחוד קב"ה וכו' הריני בא לקיים מצות עשה של ישיבת סוכה כמו שכתוב "בסוכות תשבו שבעת ימים" וכו' "כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים" וכו'. ואח"כ יאמר עולו אושפיזין עילאין קדישין וכו' כמסודר במחזורים מג.
ט. טוב לשים כסא לשבעת אושפיזין עלאין קדישין, ויפרוס עליו מפה יפה, ויאמר בפיו זה הכסא לכבוד שבעה אושפיזין עילאין קדישין, כמו שעושין ביום המילה כסא לאליהו הנביא זכור לטוב מד.
י. יש נוהגים להדליק נר מיוחד בכל לילה לכבוד שבעת האושפיזין, בליל א' יאמר הריני מדליק נר זה לכבוד אברהם אבינו ע"ה וכו'. ויש נוהגים להדליק כל לילה שבעה נרות לכבוד השבעה אושפיזין, וכל אדם יעשה כמנהגו, וקודם שידליק הנר יאמר הלשם יחוד כמובא בספר סוכת רחמים ושלום מה.
יא. בכל לילה ישלח קערה עם תבשיל חשוב לאיזה עני בן טובים, או יזמין אצלו העני לסעוד בביתו. ובלילה הראשון יאמר זו הסעודה שאני נותן, לכבוד אברהם אבינו ע"ה וכו'. ויש נוהגין לתת במקום סעודה בכל יום סכום כסף הגון כדי שיוכל העני לקנות צרכי סעודתו. ואפשר ליתן בערב חג הסוכות כל הסכום לכל ימי החג כולם, וקודם לכן יאמר לשם יחוד כמובא בספר סוכת רחמים ושלום מו.
יב. יזהר ללמוד משניות מסכת סוכה בכל לילה, בכל ימות החג בתוך הסוכה, ויש בה חמשה פרקים כנגד חמשה חסדים (וכללותם וכללות כלולתם) הנכנסים בימי חג הסוכות מז.
יג. ראוי לכל ירא שמים שלא לדבר בתוך הסוכה דברים בטלים אלא אך ורק דברי תורה וקדושה מח, כי מצות סוכה היא קדושה גדולה שאפי' על עצי הסוכה חלה קדושה ואסורים כל שמונה. וצריך לישב בה באימה וביראה בבושה ובענוה, ולא יכניס לתוכה גוים כי אז הקדושה בורחת והשבעה אושפיזין מקפידים עליו מט.
יד. אם שכח לומר יעלה ויבא בברכת המזון בליל חג הסוכות, אם חתם בונה ירושלים, יאמר שם באותו מקום ברוך אתה וכו' אשר נתן מועדים לשמחה וכו'. ואם נזכר כשאמר ברוך אתה ה' לפני שיחתום בונה ירושלים יאמר למדני חוקיך ויחזור לומר יעלה ויבא, ואם כבר התחיל ברכת הטוב והמטיב חוזר לראש ברכת המזון אבל למחרת ובשאר ימות החג אינו חוזר נ.
טו. אין ישנים אפי' שינת עראי חוץ לסוכה נא, ולכן מי שרואה את חבירו מתנמנם צריך להעירו נב. והמצטער מפני הריח או יתושין או מהצטננות פטור מן הסוכה נג, אבל מי שמצטער מחמת שישנים בסוכה הרבה אנשים ואינו יכול לפשוט ידיו ורגליו חייב בסוכה.
טז. ראוי לירא שמים להכין כרים וכסתות כדי שיכול לקיים מצות שינה בסוכה בנחת. ונכון למי שאפשר לו להכין בתוך סוכתו מזגן קור וחימום שתהא שינתו עריבה עליו, ויקיים בזה תשבו כעין תדורו נד.
יז. החיוב לישב בסוכה ולאכול פת נה הוא רק בלילה הראשון של חג הסוכות נו, אבל בשאר הימים אין חיוב לאכול פת, אלא רק אם רוצה לאכול פת יותר מכביצה שהוא כחמשים וארבעה גרם אז חייב לאכול בסוכה וצריך לברך לישב בסוכה נז. אבל אם רוצה לאכול פת פחות מכביצה, או שרוצה לאכול אורז ובשר ושאר לפתן, וכן פירות וירקות, יכול לאכול חוץ לסוכה ואינו נקרא מזלזל במצות סוכה. אמנם מדת חסידות להחמיר ולא לאכול פירות ואפי' לא לשתות מים חוץ לסוכה, והנוהג כן הרי זה משובח ותבא עליו ברכת טוב נח.
יח. האוכל עוגה פחות מכביצה אין צריך סוכה, אמנם אם אכל עוגות יותר מכביצה חייב לאכלם בסוכה אך לא יברך לישב בסוכה, ואם קבע סעודתו עליהם שאז חייב בנטילת ידים וצריך לברך לישב בסוכה נט.
יט. אע"פ שמותר לאכול פירות וכן לשתות מים חוץ לסוכה, מ"מ אם הוא באמצע סעודתו אסור לטעום כלום חוץ לסוכה, ואפי' מים אסור לשתות חוץ לסוכה ס.
כ. בשבת ויו"ט כשיש לו שמחה ורוצה לעשות קידוש בסוכה ומביאים עוגות וכדומה, נחלקו בזה אם יברך לישב בסוכה סא, ולכן לכתחילה יאכל סעודת יו"ט לאחר קידוש ויברך לישב בסוכה. והטוב ביותר שאם יש אשכנזי בניהם שהוא יברך לישב בסוכה ויכוין לפטור את הקהל.
כא. מנהג ק"ק חסידים "בית אל" שלא לצאת מן הסוכה כלל, ואפילו התפילות מתפללין בסוכה, וכן הלימודים והשיעורים בסוכה, ובכל לילה בימי חול המועד לאחר תפילת ערבית עושים שמחה גדולה בשירות ותשבחות, ומדליקין נרות ואבוקות ומרקדים ושמחים, וקוראים אותו שמחת בית השואבה, כי ממנו שואבים שמחה לכל השנה כולה.