מעלת ברכת המזון

י"ג אב תשפ"ה | 07/08/2025 | 13:45

ברכת המזון אף מדרבנן היא שוחד לפני הבורא שישא פנים לעם ישראל

איתא בגמרא (ברכות כ:) דרש רב עוירא, זמנין אמר לה משמיה דרבי אמי, וזמנין אמר לה משמיה דרבי אסי. אמרו מלאכי השרת לפני הקדוש ברוך הוא, רבונו של עולם, כתוב בתורתך "אשר לא ישא פנים ולא יקח שחד", והלא אתה נושא פנים לישראל, דכתיב (במדבר ו, כו) "ישא ה' פניו אליך"? אמר להם, וכי לא אשא פנים לישראל שכתבתי להם בתורה "ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלהיך", והם מדקדקים על עצמם עד כזית ועד כביצה, עד כאן דברי הגמרא. דהיינו השם ציוה לברך ברכת המזון רק כאשר האדם "שבע" מאכילתו, ואילו עם ישראל הוסיפו כבר שאכל האדם כזית וכביצה מברך ברכת המזון, וכיון שישראל "נושאים פנים" לקדוש ברוך הוא, אף הקדוש ברוך הוא נושא פנים לעם ישראל. הרי לפנינו כמה רמה ונישאת ברכת המזון, אף כשאינו חייב בה מן התורה, עד שזה מעורר נשיאת פנים לפני השי"ת. ובזכות זה יהיה לאדם נשיאת חן בעיני כל רואיו.

דין ברכת המזון כדין תפילת שמונה עשרה

כתב מו"ר בעל בן איש חי (ש"א פרשת חקת סעיף ה') שדין ברכת המזון כדין תפילת העמידה, אלא שזה מעומד וברכת המזון מיושב, ולכן אסור להתעסק באמצע ברכת המזון אפי' בתשמיש קל, כגון לנגב ידיו או להניף במניפה בקיץ וכדומה.

בספר חסידים (סימן מ"ו) כתב, מעשה באדם שמת ונתגלה בחלום לאחד מקרוביו, ואמר לו 'בכל יום דנין אותי על שלא הייתי מדקדק לברך ברכת המוציא וברכת הפירות וברכת המזון בכוונת הלב ואומרים לי להנאתך נתכוונת'.

לכן צריך להשתדל בכל כוחו לברך בכוונה גדולה ועצומה, ואף שלאחר האכילה האדם נעשה יותר מגושם, כי התענג בתענוגות העולם הזה, מה עוד שהאכילה מכבידה עליו וקשה לברך בכוונה, בכל אופן יעזור כגבר חלציו לברך את בוראו.

אוכלים כדי לברך

וכמו שהמשגיח מ"מיר" ר' ירוחם ליבוביץ זצ"ל, באחת משיחותיו דיבר בהתלהבות גדולה על ברכת המזון ואמר כי יש שחושבים שברכת המזון היא תוצאה של הארוחה, כיון שהם אכלו ושבעו לאחר שהיו רעבים, עתה שהם נהנים ושבעים, צריך לברך את ה' יתברך. מי שחושב כך, אמר הרב, דומה בעיני לעגלה הפוכה שגלגליה כלפי מעלה. אמנם אין ספק שהברכה היא תוצאה מהאכילה, אבל אין מברכים כיון שאוכלים, אלא אוכלים כדי לברך.

אמרו תלמידיו כי אצל מרן המשגיח זמן האכילה היה חמש דקות, והברכה רבע שעה. ואילו אצלנו האכילה היא ברמ"ח איברים ושס"ה גידים ונמשכת כחצי שעה, ואילו ברכת המזון נעשית אחת למעלה ושבע למטה, ובקושי עורכת חמש דקות.

הגרי"ז מבריסק האכיל פת לרב שך כדי לזכות לברכת האורח

בספר טובך יביעו (ח"ב עמ' רס"ח) מסופר על מרן הגאון הרב שך זצ"ל שפעם ביקר אצל מרן הגרי"ז מבריסק זצ"ל, והרב מבריסק שמח בו מאד בבואו, ולכן דחק בו שיאכל פת, כדי שיוכל לברך ברכת המזון ולומר הרחמן וברכת האורח לבעל הבית.

הסגולה הטובה ביותר

חז"ל הפליגו בסגולת ברכת המזון בכוונה מתוך הסידור, שזו הסגולה הטובה ביותר לכל דבר, לשמירה מכל צרה, להצלחה ולפרנסה טובה.

שהנה מובא בירושלמי (ברכות פ"ו ה"א), בשם רבי שמעון בן לקיש, אם אכלת וברכת, כל הטובות והברכות שבעולם. יבואו אליך.

המהרש"א (נזיר סו: בחידושי אגדות ד"ה גדול העונה) כתב, שיהודי המברך ברכת המזון כראוי, אלו הברכות שמברך, הן נעשין מליצי יושר וסנגורים טובים להמליץ עליו בשמים, שישפיעו עליו שפע טובה וברכה, ופרנסה בקלות ובריוח. וכך מובא בזוהר הקדוש (זוהר חדש ח"ב דף מה ע"ב), אמר רבי יודאי גדול כח ברכת המזון שמוסיף כח ברכה בפמליא של מעלה. כי למעלה בשמים יש משטינים שמקטרגים על האדם שחטא, ושלא לתת לו פרנסה בקלות, ובזכות ברכת המזון בכוונה מצליח להתגבר עליהם, וזוכה לפרנסה טובה.

כתב בספר סדר היום (בחיוב מאה ברכות), כשהאדם שם אל לבו ומתבונן בברכות שמברך, לומר אותן כראוי, הבל פיו של אותן הברכות, עולה ובוקע כל האוירים, עד שמגיע לפני כסא כבודו, והקדוש ברוך הוא מתעטר בו ושמח שמחה גדולה באותו שבח העולה מאת האדם, והקדוש ברוך הוא פותח את ידיו ומשביע לו ברצון שפע פרנסה.

המברך ברכת המזון בכוונה כאילו קיים כל התורה כולה

בספר בית ועד לחכמים מובא (פרשת עקב) כי "כל המברך ברכת המזון כתקונה, כאילו קיים כל התורה כולה".

חשיבות ברכת המזון היא גדולה ועצומה, ולפי גודל מעלתה ועוצמתה ורוב השכר הטמון בה, כך היצר הרע מנסה בכל כוחו להכשיל ושיזלזלו בה כאילו זה דבר קל ולא חשוב במיוחד. ובאמת עיקר ההצלחה של האדם בעולם הזה תלויה במצות ברכת המזון, וזה ממשיך את כל השפע לאדם. הזוהר הקדוש אומר שכדאי לאכול כל המעדנים שבעולם, רק בכדי לברך ברכת המזון בשמחה, כי ברכת המזון ממשיכה על האדם ברכות עצומות מעולם העליון.

כל הזהיר בברכת המזון, מזונותיו מצויים לו כל ימיו בכבוד

החיד"א בניצוצי אורות (על הזוהר ח"ב ויקהל עמ' ריח, נדפס וילנא תרנ"ה, והוא גליון הערותיו על הזוהר) אומר, המברך ברכת המזון בשמחה. ובקול רם, זוהי סגולה לעשירות. וביסס זאת על דברי הזוהר שם, ורמז זאת בפסוק (משלי י, כב) "ברכת ה' היא תעשיר". היינו כשמברך את ברכת המזון בקול ובנעימה בשמחה, זה מסוגל לעשירות.

וכמו שכתב בספר החינוך (מצוה ת"ל ד"ה בשבת ויום טוב) כך מקובל אני מרבותי ישמרם אל, שכל הזהיר בברכת המזון, מזונותיו מצויין לו בכבוד כל ימיו.

מעשה ביהודי שהתקשה במציאת פרנסה, הלך למרן הגרי"ח זוננפלד זצוק"ל, וייעץ לו שיברך ברכת המזון בכוונה מתוך הסידור. אחר ימים שב אותו יהודי ואמר לרב, 'אף שבזמן האחרון התחלתי לברך מתוך הסידור, עדיין לא זכיתי לישועה'. אמר לו הגרי"ח, 'תמשיך ותראה ישועה בקרוב'. ובאמת זמן קצר אחר כך הגיעה לו ישועה גדולה מאד, וזכה בפרנסה בשפע.

זה בדוק ומנוסה מי שאומר ברכת המזון בנעימה ושמחה, שלא יהיה לו דוחק פרנסה, ומובטח לו, שיהיו מזונותיו בריוח.

כל הזהיר בברכת המזון, אין מלאך של אף, שצף וקצף יכול לשלוט בו

כתב בספר חסידים (סימן תת"כ), כשמברכים ברכת המזון לקב"ה, צריך לברך בקול רם ובנעימה, שהקול מעורר הכוונה.

מובא בזוהר הקדוש (ראה זוהר חדש ח"ב דפים מה ע"ב, מו סוע"א, מ"ח ע"ב), מי שמברך בשמחה ובעין טובה, כך יתנו לו מן השמים שפע טובה וברכה, בשמחה ובעין טובה. ומי שלא מברך בכוונה, השטן עומד להשטין עליו, ופחדים שונים באים עליו.

בספר הרוקח (סוף סימן של"ז) ומביאו האליה רבה (סי' קפה אות א') שבברכת המזון יש את כל אותיות הא' ב', חוץ מהאות ף' להודיע שכל הזהיר בברכת המזון בכוונה, אין מלאך של אף, שצף, וקצף, שולט בו. והטעם, כי בכל סעודה כשמברכים ברכת המזון בשמחה ובכוונה, הם מגרשים את המלאך הרע, שבסופי המילים אף' שצף' קצף', ואין לו שליטה על האדם הזה, וכיון שמגרשים את "האות" ף', היא נחסרת מברכת המזון.

עדות מפעימה מיהודי שניצל מהשואה בזכות הכוונה בברכת המזון

יהודי שזכה להינצל מהשואה האיומה, להגיע לארץ ישראל ולהקים בית יהודי לתפארה, אמר כי זכה לכל זאת בזכות הקפדתו לברך ברכת המזון בכוונה. וכך הוא מספר: כשהייתי ילד בן שתים עשרה, הגיע לתלמוד תורה שלנו הגאון רבי מאיר שפירא מלובלין מייסד הדף היומי, ואמר לנו, ילדים יקרים, האם אתם יודעים איזו אות אינה מופיעה בברכת המזון? וענה, שהאות פ"א סופית (ף) אינה מופיעה בברכת המזון, מפני שכל מי שמברך ברכת המזון בכוונה, לא שולטים בו המלאכים הרעים, ששמם מסתיים באות ף - אף, שצף, קצף, ומזונותיו מצויים לו בריוח ובכבוד כל ימיו. הרב אמר לנו, שכל ילד שיקבל על עצמו, לברך את ברכת המזון בכוונה, מרוויח הבטחה שהשטן לא ישלוט עליו, וגם פרנסה תהיה לו כל החיים. אז קיבלתי על עצמי לברך תמיד ברכת המזון מתוך הסידור בכוונה, ועמדתי בזה.

עברו כמה שנים והשואה פרצה. יום אחד מצאתי את עצמי ניצב בשערי אושויץ, במסדר הידוע מול הצורר הנאצי ימ"ש, שמסמן את ההולכים לצד ימין, לחיים, לצאת לעבודה, ואת ההולכים לצד שמאל למוות, אל המשרפות. באותה שעה זכרתי את הבטחתו של הרב, ונשאתי תפילה, "ריבונו של עולם, יש לי הבטחה, שמי שמברך ברכת המזון בכוונה, לא יהיה לשטן שליטה עליו, אני הקפדתי בזה, על כן אני מתחנן לפניך ריבונו של עולם, אנא תציל אותי". תוך כדי תפילה מראה לי הצורר ימ"ש, עם האצבע לצד ימין לחיים. לאחר מכן כל אחד היה צריך לומר בפני הקצין באיזה תחום הוא מומחה, כדי לשבץ אותו לעבודה. ואני לא היה לי מקצוע, והייתי שוב בסכנה גדולה, נשאתי תפילה נרגשת לבורא העולם, "ריבונו של עולם, תציל אותי"!! תוך כדי שאני מתפלל, האיש שעמד מאחורי בתור, לוחש לי, "תאמר לקצין שאתה טבח, ואני העוזר שלך". כך מצאתי את עצמי כטבח במטבח באושויץ, בשעה שהאחרים נמקו ברעב, אני הייתי במטבח והיה לי תמיד אוכל. ראיתי בחוש את קיום ההבטחה (ספר החינוך מצוה ת"ל ד"ה בשבת ויום טוב) הזהיר בברכת המזון מזונותיו יהיו מצויין לו כל ימיו.

אחרי מספר חודשים הגיע קצין רשע למטבח, שלא מצאתי חן בעיניו, ועל כן חיפש דרך להתפטר ממני. יום אחד הוא נתן לי פטיש קטן, וציוה עלי שאחפור בור בגודל שני מטר תוך שעתיים. אם אצליח, אוכל לחזור למטבח, ואם לא, רע יהיה גורלי. עיני חשכו, ואל ה' נשאתי עיני, הן אני משתדל לברך ברכת המזון בכוונה, ויש את ההבטחה שמזונותיו מצויין לו כל ימיו, אנא תושיע אותי! לפתע עברו במקום חיילים וראו את עבודתי הקשה, ריחמו עלי והתחילו לזרוק עלי הרבה ירקות והלכו להם, אחר כך עברה משאית עם חיילים פולנים מורעבים, וביקשו ממני את הירקות, אמרתי להם שיחפרו איתי את הבור, ויקבלו את הירקות, וכך במשך זמן קצר, הבור היה מוכן. קראתי לקצין הנאצי והראתי לו את הבור חפור. הקצין היה המום, והחזיר אותי לעבודה במטבח. ברוך ה', מסיים היהודי, ניצלתי מהתופת הנאצית ועליתי לארץ ישראל התחתנתי וזכיתי לבנים ובנות יראי ה' ועוד לחתן אותם, וכל ימי לא היה חסר לי פרנסה ובכבוד, והכל בזכות ברכת המזון.

זוכה לכל הברכות הכתובות בתורה

מובא בזוהר הקדוש (זוהר חדש ח"ב דף מה ע"ב) גדול כח ברכת המזון שמוסיף ברכה במעשה ידיו של האדם. שעל ידי זה שערי פרנסה ושערי סייעתא דשמיא, נפתחים לאדם, וזוכה לכל הברכות הכתובות בתורה. והרבה עשירים גדולים סיפרו כי זכו בעשירות, בזכות שהקפידו לברך ברכת המזון בשמחה בקול ובנעימה מתוך הסידור.

המדרש תלפיות (הובא בספר אמונה שלימה, נקר ריש פרשת עקב) אומר, צריך לכוין בברכת המזון את פירוש המילים, ולדקדק באמירת הברכות שלא יבלעם, ויברך בשמחה ובמתינות מתוך הסידור, כי הכתב מעורר הכוונה, ואז תהיינה נשפעות עליו כל הברכות שבעולם.

סגולה לזרע של קיימא ולבנים צדיקים לברך ברכת המזון מתוך הכתב

בספר עמוד אש (עמ' קסא ספר תולדות הרב מבריסק) מסופר על אשה שבאה אל המהרי"ל דיסקין זיע"א, ובכתה על כך שלא זכתה לבנים. ייעץ לה הרב שתקבל עליה לברך ברכת המזון מתוך הסידור, ואכן צייתה לדבריו, ונפקדה בזרע של קיימא.

כמו כן באו אברכים שלא זכו לזרע של קיימא, להתייעץ עם מרן הסטייפלר בעל ה"קהילות יעקב" ועם מרן הגרא"מ שך זצוק"ל והיו מציעים להם לקבל על עצמם לברך ברכת המזון מתוך הסידור, ואכן רבים ששמעו לעצתם נפקדו במהרה.

כך גם אל הרב הקדוש רבי שלמה מזויעל זצוק"ל הגיע אברך וביקש ברכה שיזכה לבנים צדיקים. ייעץ לו הצדיק, להקפיד לברך ברכת המזון בקול מתוך הסידור.

מרן הסטייפלר זצוק"ל היה אומר, שילדים הגדלים בבית שהאמא מברכת ברכת המזון בקול מתוך הסידור, יש להם הגנה ושמירה מיוחדת ברוחניות ובגשמיות.

עוד הגיע יהודי אל הרב הקדוש הישמח ישראל מאלכסנדר, להתייעץ בעניין בנו, שאינו רוצה לברך ברכת המזון, ייעץ לו הרב, תברך אתה בקול מתוך הסידור, ותראה אז שגם בנך ירצה לברך.

זוכה להחזיר בתשובה

האדמו"ר מקוצק אומר שעל ידי ברכת המזון אחד, יכולים להתקרב מאד אל הקב"ה ולזכות ליראת שמים. ועוד שיכול לקרב רחוקים על ידי ברכת המזון, כמו שמצינו אצל אברהם אבינו שאמרו חז"ל (סוטה י:) שהיו באים עוברי דרכים לביתו של אברהם אבינו, והיה מאכיל ומשקה אותם, וכאשר היו רוצים להודות לו על האוכל שנתן להם, היה אומר להם אברהם אבינו, תודו להקב"ה שהכל שלו והוא ברא את האוכל, והיו מתחילים להודות ומברכים ברכת המזון, ומכוח ברכת המזון היו מתחזקים באמונה בהקב"ה ומתגיירים. קל וחומר כאשר יהודי מברך ברכת המזון, אף שיהיה רחוק מהקב"ה, יכול ברגע אחד להתקרב על ידי ברכת המזון.

הגאון רבי יצחק זילברשטיין שליט"א בספרו טובך יביעו (הובא בספר אמונה שלמה נקר, פרשת עקב) מספר, מעשה בתלמיד חכם שהיה מעיין בספריה בכתבי יד עתיקים, וכיון שידע שמלאכתו תערוך זמן רב, לקח עמו לחם מביתו, ואכל שם בספריה. לכשסיים, ברך ברכת המזון כדרכו קצת בהרמת קול. הספרנית שמעה אותו מברך "שלא נבוש, ולא נכלם, ולא נכשל, לעולם ועד", והיות ובילדותה גדלה בבית דתי, שאלה אותו, מדוע הוסיף "ולא נכשל" מה שלא מופיע בסידורים? ענה לה, כך הוא מנהגי מבית אבי, ובטוח אני שיש לכך מקורות נאמנים, ובלי נדר אחפש את המקור, והבטיח נאמנה לכשימצא את מקור הנוסח ישלחו לה. ואכן כשהגיע לביתו, מצא נוסח זה עם התוספת "ולא נכשל" באיזה סידור, צילם עבורה, והדגיש בעיגול בעט אדום את המילים "ולא נכשל" ושלח לה. כעבור מספר שנים קיבל בביתו הזמנה לחתונה עם בקשה אישית לבוא להשתתף בחתונה, ואף שלא הכיר את המשפחה הגיע לאולם. מיד כשנכנס הגיע לקראתו הכלה, ואמרה לו, תדע לך, שאתה המחותן הראשי בחתונה שלי! לתמיהתו סיפרה לו שבאותה תקופה שעבדה בספריה, היתה במצב קשה מבחינה רוחנית, ועמדה להתחתן עם גוי למרות התנגדות בני משפחתה, ואז בדיוק הגיע בדואר מכתבך, עם ההדגשה בעט אדום על המילים "ולא נכשל". הרגשתי שזו קריאה ישירה מן השמים אליי, שלא אכשל, הקדוש ברוך הוא בכבודו ובעצמו שולח לי מסר, אל תעשי זאת! החלטתי באותו רגע לנתק את הקשר עם אותו גוי, ומאז התחלתי להתקרב, עד שחזרתי בתשובה, והיום אני זוכה ומתחתנת עם בן תורה, והכל רק בזכותך.

רואים בחוש, כיצד על ידי ברכת המזון אחד כראוי, בת ישראל ניצלה משמד, ונבנה בית נאמן בישראל על אדני התורה.

ברכת המזון בכוונה מסירה את כל המחלות

עוד כתב בספר אמונה שלמה (שם) בשם ספר מצוות זמניות, שחייב כל אדם לברך ולהודות לאלהינו, על כל מה שברא להחיותנו, וזו המצוה הגדולה והחזקה ביותר מכל המצוות. וכמו שמובא במדרש (בתי מדרשות ח"ב מדרש אלפא ביתא ד"ה והקדוש ברוך הוא), אמר הקב"ה לעם ישראל אמרתי לכם תאכלו ותשבעו ותברכו את שמי אחר כל מאכל ומשתה, ואני אסיר מקרבכם מחלה רעה שנאמר (שמות כג, כה) "ועבדתם את ה' אלהיכם, וברך את לחמך ואת מימך, והסרתי מחלה מקרבך". וכך הצדיק רבי מנחם מנדל מרימינוב זיע"א אומר על הפסוק (שם) כי כשמברכים ברכת המזון בכוונה ומקיימים "וברך את לחמך ומימך", זו סגולה שיתקיים בו "והסרתי מחלה מקרבך". והצדיק בעל המאור ושמש אומר, כשיהודי מברך ברכת המזון בכוונה, המאכלים שאוכל נהפכים לרפואה, ומרפאים את כל מחלותיו. ובספר ערוך השולחן כתב, שצריך לברך ברכת המזון בנחת מילה במילה כמו מונה מרגליות, ובאותו חשק שיושב לאכול בעת היותו רעב והמאכל ערב לחיכו, כך ממש ישב ויברך בקול ובשמחה. ועוד מובא בספרים הקדושים כי כל הזהיר בברכת המזון, זוכה לאריכות ימים ושנים. עד כאן.

מרן הגרא"מ שך זצוק"ל היה מייעץ לכל הבאים אליו לקבל על עצמם לברך ברכת המזון בכוונה, שזו סגולה נפלאה ובדוקה, להינצל מכל מיני צרות ויסורים. וכמו שמסופר שבזמן מלחמת המפרץ נגש אברך אל מרן הגרא"מ שך זצוק"ל, ושאל מה כדאי לקבל על עצמו על מנת להינצל? אמר לו, תקבל על עצמך לברך ברכה ראשונה מברכת המזון, מתוך הסידור! (וע"ע בהגדה של פסח הרב שך הוצאת הרב וולך).

ופעם אחת הגיע תלמיד חכם אל מרן הגרא"מ שך זצוק"ל, וראהו שמח כשבירך ברכת המזון מתוך הסידור, מילה במילה כמונה מעות, כרבע שעה, וכשסיים, פניו נהרו משמחה. שאלו מדוע הרב כה שמח? אמר לו מרן, שמברכים ברכת המזון כהלכתה, ניתן לזכות להצלחה בכל העניינים, לפרנסה בריוח שלא יחסר דבר, ולהפליג באריכות ימים ושנים וכל טוב.

המכוין והזהיר בברכת המזון, יכול לזכות לרוח הקודש

הרוקח (בסידורו, בברכת המזון עמ' תשד"מ) מביא מהמדרש (אינו נמצא לפנינו) על הפסוק מה רב טובך אשר צפנת ליראיך (תהלים לא, כ), שהמברך ברכת המזון בכוונה, זוכה לגן עדן מיוחד, עם מאה מיני ורדים בגן עדן. עד כאן. וכן שהמברך ברכת המזון בכוונה, אזי אותן הברכות שומרות עליו, ומלוות אותו לבית עולמו, ומכריזין עליו 'זהו שבירך לבוראו'. גם התולעים בקבר לא יגעו בו, שהמלאכים שנבראו מברכת המזון, שומרים עליו, שלא יגע בו שום נזק.

בזוהר הקדוש (זוהר חדש ח"ב דף מ"ה ע"ב) מובא על ידי שאדם מברך את הקב"ה, הוא זוכה לייחד ולחבר את כל העולמות וממשיך הוא על עצמו ברכה ממעון הברכות, אשרי חלקו.

כתב בספר קב הישר (סוף פרק פ"ז), מי שמברך ברכת המזון בכוונה, יזכה להשתתף בשמחה המיוחדת שהקב"ה יעשה לצדיקים לעתיד לבוא, ויזכה לשמוע ברכת המזון מפי דוד המלך ע"ה.

מובא בספר קדושת ישראל (הופשטיין, דף ג' הערה א') שבכל ברכה וברכה שאדם מברך את הקב"ה, הוא פותח שער להשפיע עליו שפע טובה וברכה, ודבקות בבורא יתברך שמו, והברכות הן המפתחות שמוסרים לנשמה לפתוח שערי גן עדן, ואם אדם זוכה לכוין את פירוש המילות בברכת המזון מתוך הסידור, מוחלים לו על כל עוונותיו וזה עיקר תיקון הברית. האדמו"ר מגור אומר כי בעת שמברך ברכת המזון בכוונה מתקן את האכילה אפילו שלא היתה כראוי.

המברך ברכת המזון בכוונה, מקרב את הגאולה

כתב בס' אור המאיר (פרשת נשא) בשם הסה"ק שראוי לכל אדם שיבחר לו איזו מצוה אחת שאותה יקיים בשלימות, ומה טוב לבחור במצות ברכת המזון בכוונה, שזו מצוה שמזלזלים בה, והיא עזובה ואין לה דורשים, וזו זכות גדולה להתחזק במצוה כזאת. ואומרים הצדיקים (האר"י אמר כן למהרח"ו בשער הגילגולים ריש הקדמה לח) כי בדורות האחרונים שלנו, על ידי הקפדה במצוות קלות, זוכים לתקן דברים גדולים מאד.

מובא בשם המגן אברהם שאדם המברך ברכת המזון בכוונה, הרי הוא מקרב את הגאולה, מפני שעיקר אריכות הגלות היא מכיון שלא מברכים כראוי.

מי שצריך ישועה באיזה דבר יבקש אחר ברכת המזון כל מה שצריך

וכבר ידוע מה שאמר החפץ חיים ע"ה (על התורה דברים כו, ז כי תבא) בטעם שקבעו את תפילות "הרחמן" בסוף ברכת המזון, שכן כל תפילה שמתפללים לאחר עשיית מצוה, יש בה סגולה גדולה שתתקבל התפילה בשמים, לכן דוקא לאחר ברכת המזון שהיא ברכה מדאורייתא, יש מקום ל"הרחמן" הן התפילות והבקשות שנתקנו לאומרם שם. ולכן צריך להיזהר מאוד באמירת "הרחמן", ולא יקום ממקומו לסדר את שולחנו וכדומה ויזלזל בה.

להודות לה' בברכת המזון

הזוהר הקדוש (זוהר חדש ח"ב דף מ"ח ע"א) אומר, שחביבה ברכת המזון לפני הקב"ה, ובעת שיהודי מברך ברכת המזון, הוא עושה שמחה בשמים ובארץ, וצריך לברך ברכת במזון בשמחה וברצון, שיהיה לבו טוב ושמח, ולהודות לבורא עולם על הזכות שיש לו לברך בשמו ולהללו בפיו.

בספר אמונה שלמה (נקר, פרשת עקב) כתב בשם חיי אדם, שצריך להזהר מאד בברכת המזון לברך מילה במילה, ולא יברך ברכת המזון במרוצה, ויתן שבח והודיה לה' יתברך שנתן לו לחם לאכול. ועוד כתוב על רבי נחמן מברסלב זיע"א שהיה נוהג לאחר אכילתו להודות לה' יתברך על כל פרט מהמאכלים שהיה אוכל, והיה אומר תודה רבה ה' שנתת לי מלפפון, תודה רבה שנתת לי עגבניה, היה טוב מאד וכו', וכך היה מודה על כל פרט ופרט ממה שאכל, וכך הרגיש הכרת הטוב, וקירבה גדולה לה' יתברך.

הראנו לדעת שגדולי הדור קוראים לנו בעת הזאת, להתחזק מאוד לברך ברכת המזון בכוונה ומתוך הסידור. נקבל על עצמנו מהיום, להקפיד לברך ברכת המזון רק מתוך הסידור, ולכוין לפחות בברכה אחת, והבא להטהר מסייעין לו מן השמים. אשרי הזהיר במצות ברכת המזון כראוי. ויזכה לישועה ולפרנסה טובה והצלחה בכל הענינים.