כיצד להינצל מעקבתא דמשיחא

י"ג אב תשפ"ה | 07/08/2025 | 13:35

"וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן אֵת הַמִּשְׁפָּטִים הָאֵלֶּה וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם"

(דברים ז, יב)

כיצד להינצל מעקבתא דמשיחא

כידוע הדור שלנו הוא דור "עקבתא דמשיחא", וידועים דברי הנביאים, והאריכו בזה רבותינו בש"ס (סוטה מט:, סנהדרין צז. והלאה), כמה קשה יהיה לעם ישראל בימי עקבתא דמשיחא. ואכן גם אנחנו רואים בעינינו בפעמי הגאולה המבצבצים ובאים, כמה מחלות קשות ובפרט המחלה הקשה, וכן תאונות הדרכים, ומחלות נפש ועוד. וכן רואים איך אויבינו קמים עלינו, החיזבאללה בלבנון, שיש לו אפשרות לזרוק כל יום אלף טילים על כל הארץ, ולצידם סוריה ואיראן והחמאס בעזה, וכן סביב כל ארץ ישראל ומה נעשה כנגד כל האיומים הקשים הללו.

וכל זה רק בבחינת גשמיות גופנית. ומה עם הרוחניות? מה עם הנשמות של רוב עם ישראל? היכן מחנכים אותם? מה עם התאוות הקשות והמראות והמחשבות האסורות, האינטרנט והפלאפונים האסורים, שכל אלו משחיתים את הילדים והמבוגרים, וגורמים לתאוות גדולות ומותרות, וכל כלי המשחית להשחית הנשמה.

והדרך להינצל מזה היא לנהוג כפי הסדר שגילה לנו רשב"י בזוהר הקדוש (ח"ג קכ"ד ע"ב), בהאי חיבורא דילך דאיהו ספר הזוהר וכו' יפקון ביה מן גלותא ברחמי. [תרגום- בחיבור שלך שהוא ספר הזוהר, יצאו בו מן הגלות ברחמים.] שעל ידי לימוד הזוהר הקדוש נצא מן הגלות, ולא ננצל בו במידת הדין, אלא במידת הרחמים.

נינצל מימי "עקב"- עקבתא דמשיחא, על ידי "תשמעון"- תורת שמעון, הוא רשב"י

וזה מרומז בפסוק הראשון של פרשתנו, "והיה עקב תשמעון", שהנה עתה בימי עקבתא דמשיחא שולטת מידת הדין, הוא שם "אלהים", כי עתה אנחנו בסוף הימים ב"עקב", בעקבתא דמשיחא, לכן המחלות והאסונות מתחדשים יום יום רחמנא ליצלן. ומה עלינו לעשות כדי שלא תהיה מידת הדין מתוחה עלינו, ונזכה למידת הרחמים? הנה כנודע שם "אלהים" הוא בחינת דין, ושם הוי"ה ב"ה בחינת רחמים, על זה אומר הפסוק, "והיה", אותיות הוי"ה ב"ה, "עקב", כלומר, אם אתה רוצה ששם הוי"ה, ישלוט ב"עקב"- ב"עקבתא" דמשיחא, "תשמעון", נוטריקון "תורת שמעון", כלומר, תעסקו בקביעות בתורתו של ר' שמעון, הוא רבי שמעון בר יוחאי, בזוהר הקדוש, ובזה תזכו למידת הרחמים.

גם "עקב" אותיות "קבע", כלומר שיש ללמוד בקביעות בכל יום ויום בזוהר היומי. לכן גם ר"ת "עקב", עשה קביעות בזוהר הקדוש. גם עק"ב גי' פעמיים "אלהים", שעל ידי לימוד הזוהר הקדוש, ממתקים את הדינים. כי לימוד הזוהר הוא נשמת התורה, ועל ידו נצא מן הגלות ברחמים.

ע"י שמחה וענוה זוכים ללימוד הזוהר שעל ידו נזכה לבית המקדש ולתורה וגדולה

זאת ועוד "והיה" הוא לשון שמחה, כדאיתא בפסיקתא זוטרתא (דברים ואתחנן דף יא:) "והיה" לשון שמחה בכל מקום. "עקב" רומז לענוה, כמו שנאמר (משלי כב, ד), "עקב" ענוה יראת ה'. ללמדנו שהזוכים למידות השמחה והענוה, "תשמעון", בזה יזכו לתורת "שמעון" שהוא הזוהר הקדוש.

עוד יש לפרש "תשמעון" לשון הבנה, פי' תזכו להבנה טובה בזוהר, כי "שמע" פירושו הבן.

"את המשפטים האלה" – גימט' "הר, שדה, בית", כי אברהם קרא למקום המקדש "הר", ויצחק קרא אותו "שדה", ויעקב קראו "בית". דהיינו על ידי תורת רשב"י הנרמז בתיבת "תשמעון", נזכה לבנין בית מקדשינו, הנרמז בתיבות "את המשפטים האלה".

על כן אם נקיים "את המשפטים" העולה בגימט' "נעשה ונשמע", ונקיים את כל אשר כתבנו, נזכה ל"תשמעון" העולה בגימט' "תורה וגדולה במקום אחד" בדיוק.

צו השעה ללמוד זוהר

לכן זה הדבר שאנחנו צריכים עתה, והוא "צו השעה", שכל אחד ללא יוצא מן הכלל, ילמד בכל יום כחצי שעה עשרים דקות בזוהר הקדוש, שמבטיח לנו רשב"י שבזכות זה נזכה לגאולה ברחמים. ועוד, שהזוהר הקדוש הוא נשמת התורה (הקדמת מהרח"ו לשערים), ולכן הוא הלימוד המרומם מעל כל לימוד, כי העיקר הוא הנשמה, ובלא זה, התורה שאנחנו לומדים אין בה כח לעלות מעלה.

וכך אמר אליהו זכור לטוב לרשב"י (תיקוני הזוהר דף כ"ג סוע"ב), וכמה בני נשא יתפרנסון מהאי חיבורא דילך כדי יתגלי לתתאי בדרא בתראה בסוף יומייה ובגיניה וקראתם דרור בארץ. [תרגום, כמה בני אדם יתפרנסו מחיבורך כשהוא יתגלה לתחתונים בדור אחרון בסוף הימים, ובזכותו וקראתם דרור בארץ.] כי לימוד זה הוא המזון הרוחני לעם ישראל בימים אלו.

וכמו שכתב רשב"י בתיקוני זוהר חדש (ח"ב דף נ"ח ע"ב), שכל ספר הזוהר הקדוש ישמש לדור אחרון שבעקביים - בעקבתא דמשיחא "תיבת נח" להנצל מכל המבול השוטף בחוץ. ושם כתוב, כי כללתי בחיבור זה את אבות העולם, משה רבנו, וכל הצדיקים והתנאים, וכל צבאות השמים, ואליהו הנביא, ומלך מלכי המלכים הקב"ה - כולם יחד השתתפו בחיבור הזה, כי הוא יהיה הצלה של הדור ומי שיעסוק בו ינצל מכל הצרות. עד כאן.

בפרט עתה שאנחנו נמצאים ארבעים יום קודם בריאת העולם, שהרי ביום כ"ה אלול נברא העולם, וארבעים יום אלו הם התחלת ימים הנוראים, וצריך להתעורר בתשובה. וידוע שבימים אלו כדאי מאוד ללמוד "תיקוני הזוהר", ויש לזה סדר שעל ידי לימוד כל יום עשרים דקות, גומרים בהם את כל תיקוני הזוהר, וכמה דבר גדול הוא. ובכח זה בע"ה נִנצל אנחנו וכל ישראל אחינו מהצרות הקשות בהם אנחנו נמצאים.

מי שומע כל זאת ולא יקח את עצמו לידים בימים אלו, ויעסוק בזוהר הקדוש בכל יום עשרים דקות או חצי שעה, ולימוד זה יזכך את נשמתנו, יאיר לנו את הדרך ונוכל להבין טוב הלימוד שלנו, ויבטל מעלינו את כל המחלות האסונות והצרות וכו'.

החובה ללמוד תיקוני הזוהר ארבעים יום מר"ח אלול עד יוה"כ

יעויין בסוף הקדמת בעל כסא מלך, ובעוד כמה ספרים קדושים, שהלהיבו מאוד ללמוד את תיקוני הזוהר בארבעים יום שמר"ח אלול עד יום הכיפורים. ואולי יש להסמיך זאת על הכתוב בתיקוני הזוהר (תקון ו' דף כ"ב ע"א) ויפתח נח את חלון התיבה אשר עשה (בראשית ח, ו), ודא יום הכיפורים, דתיבת נח היא אמא עילאה, חלון דילה הוא עמודא דאמציעתא, דביה אור ותורה, אור ואיהו אור הגנוז. עד כאן. וכתב לבאר בביאור הגר"א (בביאורי הגר"א על התיקונים), שביום הכיפורים נפתחים חלונות התיבה היא התשובה - אמא עילאה, וזהו שכתוב (שם לפני כן)" מקץ ארבעים יום", הם ארבעים יום הידועים שמראש חדש אלול. וברעיא מהימנא איתא על תיקוני הזוהר דאיהי כגוונא דתיבת נח וכו' כידוע.

הטעם שנתפשט לימוד התיקונים בימי התשובה יותר מן הזוהר

וכתב מו"ר הבן איש חי (בהקדמתו לספרו בניהו), מודעת זאת בכל הארץ, מזמן אשר הציץ וזרח אור יקרות של שני המאורות, ספר התיקונים וספר הזוהר, קיימו וקבלו היהודים קהל עדת ישראל להחזיק בלימוד הקדוש של ספר תיקונים והזוהר, יחיד ורבים מנער ועד זקן. והגם דאין לאל ידם להשיג ולהבין סוד אמרות טהורות שבספרים הקדושים האלו, אף על פי כן שותים בצמא את דבריהם ומתלהבים בקריאתם מאוד מאוד.

ברם אם החזיקו במקום אחד בלימוד זוהר הקדוש מאה אנשים, הנה בלימוד התיקונים מחזיקים אלף אנשים, כמעט רוב בעלי בתים מחזיקים בלימוד התיקונים, וזה דרכן ומנהגם בכל שנה ושנה. והטעם שנתפשט לימוד התיקונים בימי התשובה יותר מן הזוהר, כי כל אדם אשר יחטא הוא פוגם יותר בעשיה באבי"ע שבה, וידוע כי השבעים תיקונים שעשה ר' שמעון בר יוחאי זיע"א כיון שנדרשים יותר בדרך המספר, על כן לימודם מתקן בעולם עשיה יותר ששם הוא סוד המספר והחשבון. לכן בימי התשובה הכל רגילים בספר התיקונים.

לימוד הזוהר הקדוש מכניע הקליפות ומבטל גזירות קשות

עוד נראה את גודל מעלת לימוד הזוהר הקדוש, בהקדים דברי הרב בני יששכר (מאמרי השבתות מאמר א' אות י') שעם ישראל הוא כבשה אחת בין שבעים זאבים, הם שבעים אומות העולם. מצד אחד ישנו ישמעאל הכולל איתו ל"ה אומות, ומצד שני ישנו עשו הוא אדום הכולל עימו ל"ה אומות, ואילו עם ישראל נמצא באמצע. כמו שנאמר בברית בין הבתרים (בראשית טו, י), "ויקח לו את כל אלה ויבתר אתם בתוך", כלומר שבעים אומות הם אל"ה מול אל"ה, דהיינו ל"ה אומות השייכים לישמעאל נמצאים מצד ימין של הקדושה ושר ישמעאל על גביהם, הרי 36 גי' אל"ה, ומצד שמאל דקדושה גם כן, ל"ה אומות עשיו הוא אדום, ושרם של עשו על גביהם, הרי אל"ה מול אל"ה, ואברהם לקח אותם וחילק אותם לשני חלקים, ועם ישראל פנימיים בקדושה באמצע, שהם יכולים לשלוט עליהם ולהכניע אותם.

וכתב המגלה עמוקות (סוף פרשת לך לך): יום המנוחה של עם ישראל הוא השבת, ואילו יום המנוחה של ישמעאל, הוא יום ששי – הנה שישמעאל הוא מימין הקודש, ואלו יום המנוחה של אדום הוא יום ראשון - בשמאל הקודש, נמצא מצד אחד ישמעאל ומצד שני עשו, וישראל באמצע ביום שבת קודש. וזה שכתוב "ונקדשתי בתוך בני ישראל" (ויקרא כב, לב) בתוך דוקא, באמצע, כי שם קדושת השבת מבטלת את קליפות עשו וישמעאל.

ועל כן אמרו רבותינו (מדרש שכל טוב בשלח פי"ז סי' א'), אלמלא שמרו ישראל שבת ראשונה, שהיא שורש לכל השבתות, מיד היו נגאלים. כי על ידי קדושת שבת, מכניעים את קליפות עשו וישמעאל.

וכתב בעל מלא הרועים בספרו קהילות יעקב (יאליש, ערך זר, ובהגה שם) קליפת עשיו נקראת עור"ב, וקליפת ישמעאל נקראת זרזי"ר, וכששומרים ישראל את השבת, מכניעים את ב' הקליפות - זרזי"ר ועור"ב, שהן גימט' שב"ת, שזה כנגד זה ברא אלהים, שבת בקדושה והם כנגד בקליפה.

וכן הקידוש בליל שבת מתחלק לשני חלקים, מצד אחד ל"ה התיבות הראשונות, ויכולו השמים והארץ וכו' עד ברכת הגפן, ואח"כ ברכת מקדש השבת יש בה עוד ל"ה תיבות. ל"ה תיבות הראשונות, הן כנגד ישמעאל שמהצד האחד, ול"ה התיבות שאחר ברכת הגפן, הן כנגד אדום שמהצד השני, וברכת הגפן שבאמצע, היא כנגד עם ישראל, ולכן נאמר (תהלים פ, ט) "גפן ממצרים תסיע", "גפן" היא ברכת הגפן שכנגד עם ישראל, "ממצרים תסיע" שאינם מקבלים שום הרכבה ושום חיבור לשום אומה.

שב"ת גי' 702, ורמז בזה שגם אותיות התורה הם כ"ב אותיות, ועוד חמש אותיות מנצפ"ך. ובכל אות מאיר שם הוי"ה ב"ה, הרי שהם כ"ז אותיות כפול 26 של הויה, יוצא 702 שעולה בגימט' שב"ת. לפי שעל ידי קדושת השבת, מתגלים ז"ך אותיות התורה. ולכן גם אז מכניעים את קליפות זרזי"ר ועור"ב שגם הן עולים בגימט' שב"ת.

ולכן יש מצות תוספת שבת, שצריך להוסיף לפני השבת ביום ששי, ולקבל שבת עוד קודם שהגיעה השבת, כדי לבטל קליפת ישמעאל, כי כאמור ישמעאל הוא ביום שישי. וכן יש מצוה להמשיך את קדושת שבת למוצאי שבת שהוא יום ראשון כדי לבטל קליפת אדום. ועל כן המכבד את השבת ומוסיף מחול על הקודש, הוא מכניע את קליפות עשיו וישמעאל מצד זה ומצד זה על ידי תוספת קדושת שבת.

וכתוב בזוהר הקדוש (ח"ג דף קמ"ד ע"ב) כי רשב"י הוא בחי' שבת, כי הוא השביעי, וכשם שהשבת לה' קודש, אף רשב"י לה' קודש. וסמך לזה "שמעון בר יוחאי" עולה בגימט' "שבת" וגם עולה גימט' "ורפאתיו".

לאור כל האמור, אדם הלומד בזוהר הקדוש, מכניע את קליפות זרזי"ר ועור"ב, אדום וישמעאל, ומבטל כל גזירות קשות מן העולם ומקרב הגאולה.

ולכן אם נקבע ללמוד בזוהר הקדוש בכל יום ויום כולל בשבתות ובחגים בלא הפסקה, נזכה לבטל כל גזירות קשות ורעות ואת כל המחלות ותאונות הדרכים, ונתקדש בקדושה עליונה, ואז נזכה להבטחה "בדא יפקון מגלותא ברחמי".

המלאך הנברא מלימוד הקבלה אינו נפרד מהאדם לעולם

בהקדמת התיקונים (דף י"ד ע"ב) כתוב, הלכה איהי קבלה. והטעם שהקבלה נקראת הלכה, כי היא לבדה "הולכת" עם האדם לבית עולמו. וזה רמוז בדברי חז"ל (מגילה כח:) תנא דבי אליהו, כל השונה הלכות מובטח לו שהוא בן העולם הבא, שנאמר (חבקוק ג, ו) "הליכות עולם לו", אל תקרי הליכות אלא הלכות וכו'. וצריך ביאור, כיון שדורשים את הפסוק אחרת מכתיבתו, מדוע לא כתבה התורה כך את הפסוק מעיקרא "הלכות עולם לו"? ללמדך, שדוקא על ידי הקבלה הנקראת "הלכות", עמה הולך האדם אל בית עולמו. וזאת משום, שעל ידי לימודה בכל מקום שהאדם הולך, ביתו עמו לצותא ולכבוד ולתפארת, כי המלאך הנברא מלימוד הקבלה, לעולם אינו נפרד מהאדם, נוסף על מתן שכרו. אבל לימוד הפשט, שכרו אתו ופעולתו לפניו. (כסא מלך בהקדמת תיקוני זוהר דף י"ד ע"ב).

ספר הזוהר הוא עיקר כל ספרי מוסר

מובא בספר סור מרע ועשה טוב (דף ט"ז ע"ב) וזה לשונו: תדבק נפשך בספרי יראים, שתראה בכל עת חיובך לבורא כל עולמים, ובפרט בספר הזוהר שהוא עיקר כל ספרי המוסר, והוא ילהיב ליבך בשלהבת אש לעבודה התמימה. ספר הזוהר הוא המפתח והוא הסוגר. עד כאן לשונו.

ובספר יסוד ושורש העבודה (שער ו' פ"ג) כתב וזה לשונו: אין אדם יכול לבוא אל קצת השגת גדולתו ורוממותו יתברך שמו מכל לימודנו, כמו מלימוד חכמת הקבלה, וביחוד מלימוד ספר הזוהר הקדוש והתיקונים, חכמת אדם תאיר פניו וכו'.

מורנו רבי חיים ויטאל (בהקדמה לשער ההקדמות) כתב דברים חוצבי להבות אש אודות לימוד סודות התורה והזוהר, עיין שם באורך. והנה בודאי כל אדם יכול לעסוק בחלק הנגלה שבזוהר, כמו שהוא עוסק בשאר מדרשי חז"ל. אלא אפילו בחלק סתרי התורה שבזוהר, יכול כל אדם לעסוק בו, אפילו בעיון, כמו שהוא עוסק בנגלות התורה בעיון. ומי שאינו יכול לעסוק בנגלות התורה בעיון, לפחות יעסוק בבקיאות בספר הזוהר. ודברי מהרח"ו הנזכרים, הם חוץ ממה שרגילים כלל ישראל לגרוס את לשון הזוהר ואת ספר תיקוני הזוהר תמיד, ובפרט בחודש אלול, ובזה מקדש ומטהר את נפש האדם ומלהיבו לעבודת השם יתברך, שזהו כל תכלית לימוד וגירסת הזוהר הקדוש, אך ורק להתקרב להקב"ה ולזכות וליר"ש.

הזוהר מסוגל לנשמה לכל נפש ישראל קטן וגדול

ובהנהגות ישרות מרבי צבי הירש הורביץ (מבאקשעוויץ אות ה') כתב, גם צריך כל אדם להרגיל את עצמו לומר בכל יום זוהר הקדוש קודם התפילה. וכל חודש אלול עד אחר הימים טובים יגמור את ספר תיקוני הזוהר הקדוש. ואל יאמר הסריס, הן אני עץ יבש ומי אנוכי לגשת אל הקודש פנימה בספרי קבלה, כי כבר הסכימו כל הצדיקים ובראשם הצדיק המפורסם המנוח מורנו הרב צבי ז"ל מזידיטשוב בספרו סור מרע בכמה ראיות מוכיחות, כי זהו מעצת היצר ושקר בימינו. ואף שאינו מבין הכל, מכל מקום לשון הזוהר הקדוש מסוגל לנשמה, והוא דבר השווה לכל נפש ישראל קטן וגדול שם הוא, כל אחד לפי הבנתו ושורש נשמתו.

גם מי שאינו מבין את פנימיות הזוהר היטב, ע"י הלימוד בו יזדכך ויאיר את נשמתו

ובהקדמת בית דין אמסטרדם לדפוס הזוהר (שנת תקס"ד) כתבו, ומי יכיל שיח גודל קדושת הזוהר ותועלתו, אשר דבריו צפונים ונסתרים כלפידים בוערים מאירים ומזהירים. פתח עינים מקור החיים, חיי הנפשות, תוכו רצוף אהבה, דבריו מלהיבים את הלבבות לאהבה וליראה את השם הנכבד והנורא. ואף מי שאינו מבין פנימיות דבריו כל כך, הטועמו ולומד לשונו, דבריו המה מסוגלים לנשמה להאירה ולזככה כנודע.

מכתב מרבני ארץ ישראל באייר תרפ"א לגמור את הזוהר אלף פעמים לבטל הצרות

ונביא מכתב פלאי שכתבו רבני ארץ ישראל באייר תרפ"א (מובא בספר אור הזוהר עמ' 390) כבר ידוע לכבודם מעלת לימוד הזוהר הקדוש, אשר הוא מבטל כל מיני פורעניות וגזירות קשות ורעות ומותנא וחרבא וּבִזָּה מעלמא. והשנה שעברה כבר עוררנו במודעות "תיקון לגאולה האמיתית מטעם רבנים הגאונים מארי דארעא קדישא", אשר היא נעתקה למטה, לשקוד על לימוד הזוהר, לגמור בארץ ובחוצה לארץ אלף סיומים. וכפי הרשימות אשר קבלנו, לא נגמר רק לערך שש מאות סיומים. על כן אנחנו רבני וגאוני ארץ הקדושה, מבקשים מכל בר ישראל אשר ידו משגת ללמוד עוד פעם, בכדי לגמור האלף סיומים בכ"ה אלול הבא עלינו לטובה, כפי שיעור הראשון יותר או פחות עם בני חברתו של אשתקד סיום זוהר אחד לעילוי מזל עם ישראל, ולבטל כל אותן הצרות העליונות והתחתונות. ויפר עצת אויבינו ויקלקל מחשבותם ולא תעשינה ידיהם תושיה, וישראל ישכון לבטח ונראה בנחמת ציון. אמן כן יהי רצון.

חיוב ת"ח ללמוד קבלה, שלימוד שעה קבלה עדיף על חודש או שנה של לימוד פשט

בספר כסא מלך (תקון ל') כתב וזו לשונו: כמה גדול חיוב על תלמידי חכמים ללמוד קבלה, ועונשם כמה גדול אם אינם לומדים קבלה, וגורם אורך גלותא, כי הם מעכבים הגאולה רחמנא ליצלן. כי יעשה בשעה אחת בלימוד הקבלה מה שלא נעשה בלימוד חודש ימים בפשטי התורה, כי גדול כוחה לקרב הגאולה.

עוד שם בכסא מלך (תיקון מ"ג אות ס') כתב כי לימוד הזוהר הקדוש בגירסא בונה עולמות, וכל שכן אם יזכה ללמוד ולהבין אפילו פירוש מאמר אחד, יעשה בו תיקון למעלה בשעה אחת מה שלא יעשה בלימוד הפשט שנה תמימה. ומובטח לו שהוא בן עולם הבא מבני היכלא דמלכא ויהיה מרואי פני המלך היושבים ראשונה במלכותא דרקיעא.

בגלל חשכת הדור, זקוקים לאור הזוהר להאירו

ומה שיש השואלים וכי אכשר דרא? אדרבה, היא הנותנת, הן בדורות הראשונים היו להם נשמות קדושות ממקומות גבוהים לכן יכלו לטהר את נשמתם בפשטי התורה, אולם עכשיו בעקבתא דמשיחא, שהנשמות נמוכות, וגם שיש את התגברות החיצונים רחמנא ליצלן, אי אפשר לטהר את נשמתם, רק בסמים יקרים, דהיינו על ידי לימוד הזוהר הקדוש. כי לשון הזוהר מסוגל לזה אפילו בפטפוט לחוד, ובזה יהיה נשמר מכל רע, מהיצר הרע וממקרים רעים בעולם הזה החומרי, וגם בעולם הבא הרוחני, כנודע מדברי הזוהר הקדוש (ח"ג פנחס דף רי"ט ע"א) לגבי חיבור הזוהר הקדוש וזה לשונו, בוצינא קדישא דנהיר חכמתיה בכל דרין דהוו אבתריה. [תרגום, נר הקדוש שמאירה חכמתו בכל הדורות הבאים אחריו.] הנה לנו, שעד ביאת הגואל, אור תורה של רשב"י מאיר באור רב להחיות נפשות ישראל.

וכבר אמר רבי פנחס מקוריץ זצ"ל (נפת צופים קמ"ד – מדרש פנחס) שצריך ללמוד הרבה מספר הזוהר, כי מחמת חשכות הגלות, צריך להאיר באור גדול, ואין מספיק שאר הלימוד, אפילו שהוא מתמיד בלימודו בשאר השיעורים. וכן הוא בזוהר שאמר רשב"י (תיקוני הזוהר דף כ"ד ע"א) שהזוהר יגן בדרא דמלכא משיחא, עי"ש.

איך לא יקבע האדם שיעור בכל יום בזוהר הקדוש ובתיקונים

דברים חוצבים להבות אש כתב בספר יסוד ושורש העבודה (שער הששי, שער הניצוץ): לימוד הקבלה הוא שיוודע לאדם גדולתו ורוממותו של יוצרנו ובוראנו יתברך שמו ויתעלה, ואין אדם יכול לבוא אל קצת השגת גדולתו ורוממותו יתברך שמו מכל לימודו כמו מלימוד חכמת הקבלה, בייחוד מלימוד ספר הזוהר הקדוש והתיקונים, חכמת אדם תאיר פניו, מריבוי העולמות העליונים הקדושים לאין קץ וסוף ותכלית. גם בראותו בשאר ספרי המקובלים, ובייחוד בכתבי האר"י ז"ל, מהשתלשלות העולמות, מרום המעלות עד עולם התחתון הזה. ובראותו גם כן אף קצת פרטי סדר הנהגתם, מעולם התחתון עד רום המעלות לאין קץ ותכלית, מזה ישיג האדם קצת גדולתו ורוממותו של יוצרנו ובוראנו ברוך הוא וברוך שמו. וזה עיקר כוונת בריאת האדם בעולם הזה השפל והשמם, לחקור ולהשיג גדולת ורוממות יוצרו ובוראו יתברך שמו ויתעלה.

גם מלימוד חכמת הקבלה ישיג האדם קצת מעלת תורתנו הקדושה והתמימה, כי בראות האדם בספרי המקובלים, וביחוד בזוהר הקדוש ובתיקונים, מפירושים נפלאים ונוראים של תורתנו הקדושה. ואיך נטמן ברמז סודות גדולים ונוראים, לפעמים בתיבה א' ולפעמים באות א'. גם בראותו רזין עליונים וסודות נפלאים ונוראים הנסתרים בציור האותיות, וביותר בטעמים ובנקודות ובתגין. מכל זה ישיג האדם קצת גודל מעלת תורתנו הקדושה. ועל ידי זה תבוא בליבו אהבת הבורא יתברך שמו, ותשוקתו גדלה עד למאוד מאוד. כי מהשגת תורתנו הקדושה, יבוא האדם גם כן לקצת השגה של הבורא יתברך שמו ויתעלה, כי אורייתא וקודשא בריך הוא חד הוא, כנזכר בזוהר הקדוש במקומות הרבה. וימצא האדם קצת מזה במאמרים הנזכרים לעיל. ומהראוי להאריך בזה מאוד, אך פרץ עלי פרץ גדר, לקצר בכל היותר אפשרי. ולכן מפליג הזוהר הקדוש והתיקונים בכמה מקומות גודל מעלת לימוד הקבלה לאין תכלית וכו'.

אחי ורעי, אם כל כך גדלה לשמים שיאו ומעלתו, וכמה תקיף חילא דהאי אילנא רברבי של לימוד ספר הזוהר הקדוש, ושורש בארץ גזעו לשלח רצוצים חופשי מן הגלות המר, ואיך לא יתלהב לב האדם להאיר ואוזנו לשמוע לקבוע שיעור קבוע בכל יום בזוהר הקדוש ובתיקונים ושאר ספרי המקובלים כו'.

שתי עדויות מפי כמוה"ר מרדכי שרעבי וחכם שלום הדאיה זצוק"ל על מה שראו בחלום במעלת לימוד תורת הקבלה

ואספר לך ידידי כמה פועל לימוד הזוהר הקדוש וסודות התורה, גם כשהאדם אינו מבין רק קורא בגירסא בלבד, אשר שמעתי מפי מו"ר הגאון הגדול המקובל האלקי ראש ישיבתנו מוה"ר מרדכי שרעבי זצוק"ל, שסיפר לנו כאשר למדנו באחד ממוצאי שבתות בלימוד הספר הקדוש "ראשית חכמה", שראה לרבי יצחק כהן זצ"ל בחלום. רבי יצחק זה היה אחד מחכמי הכורדים בשכונתנו, והיה חסיד וצדיק ירא שמים וגריס באורייתא תדירא. [ובנו שהכרנו, היה גם כן תלמיד חכם גדול שלמד בישיבת "פורת יוסף", והיו רבני הישיבה אוהבים אותו, והיה נותן שיעורים בגמרא בשפה ברורה בבתי כנסיות שבשכונתנו.] ורבי יצחק הגיע בסוף ימיו ללמוד אצל מורנו ורבנו, והיה יושב בשיעורים של עץ חיים ושער הכוונות, אבל מכיון שלא עסק בתורת הח"ן, ורק עתה בעת זקנותו בא, היה רק שומע, ורגיל על לשונו לומר "עוד קצת ואני אתחיל להבין". כך ישב שנתים וחצי, עד שנפטר לחיי העולם הבא. והנה בא בחלום אל מו"ר, והרב שאל אותו בחלום, רבי יצחק מה המצב למעלה? ענה לו, כבוד הרב, דע לך שכל מה שזכיתי ללמוד כל ימי חיי ולסגל תורה ומצוות ומעשים טובים, לא עזר לי בשמים כמו השנתיים וחצי שישבתי לשמוע את תורת הסוד בלי להבין. אין לתאר ולשער מעלת הלימוד הזה כאן בעולם העליון. וזה מה שעזר לי יותר מכל מה שעשיתי כל ימי חיי. אחר כך שאל אותו הרב, מתי תבוא הגאולה? אמר לו קרוב ולא קרוב. כלומר אם ילמדו את הזוהר הקדוש ואת סודות התורה, הגאולה קרובה מאוד ותהיה ברחמים.

הרי לפניך חביבי עד כמה לימוד הזוהר הקדוש מרומם מכל לימוד, והוא שעזר לו בעולם העליון. ואם לא די לך בזה, אביא לפניך מה ששמעתי מהרב הגדול רבי יעקב הדאיה שליט"א ששמע כזאת מפי אבותיו, שזקנו החכם השלם המקובל האלהי כמוה"ר שלום הדאיה זצוק"ל שהיה ראש מקובלי "בית אל", אמר לו חמיו הרה"ג הדיין המצויין ראב"ד חלב כמוה"ר יצחק לבטון זצ"ל בסוף ימיו, שכל ימיו הוא למד רק נגלה, ועל כן חפצו ללמוד גם תורת הסוד, ושאל לו מה נלמד? אמר לו הטוב ביותר שנלמד "עץ חיים". וכך היה, במשך שנתיים יום יום עסקו כל היום כולו בספר הקדוש "עץ חיים", ולאחר שנתיים עשו סיום, עם סעודה חשובה והיו שמחים מאד. לאחר תקופה קצרה נפטר רבי יצחק לבטון זצ"ל לחיי העולם הבא, ובא בחלום לחכם שלום הדאיה זצ"ל ואמר לו, דע לך, כי כל מה שלמדתי כל ימי חיי, והייתי דיין, ועסקתי יומם ולילה בתורה, לא עזר לי בשמים לזכות לגן עדן כמו השנתיים ימים שלמדנו יחד תורת הקבלה בספר הקדוש "עץ חיים". ואין לך לשער ולתאר מה עושה ופועל לימוד זה בעולמות העליונים, אם לאדם עצמו הלומד, ואם על כללות עם ישראל. לכן בבקשה ממך תזכה את כל החכמים וכל החברים ותשדל אותם לעסוק בתורת הח"ן בסודות התורה בזוה"ק, כי אפילו בגירסא בעלמא בונה עולמות ועושה פירות ופירי פירות. וגם מו"ר הגאון המקובל כה"ר עובדיה הדאיה זצוק"ל הביא מעשה זה בספרו "ישכיל עבדי".

לכן אתה קורא נכבד שראית גודל המעלה של לימוד הקבלה, בבקשה תזכה את נשמתך ואת כל בני ביתך בזכות הגדולה הזאת, שבזכות לימוד זה ננצל מכל מיני מחלות אסונות ויסורים, וכמו שהבאנו לעיל, שלימוד הזוהר הקדוש הוא ה"תיבת נח" של ימינו, שכל הרוצה להנצל מהמבול של הצרות, יכנס לתיבה זו וינצל. והעיקר, שנזכה לצאת במהרה מהגלות ברחמים רבים.

יהי רצון מלפני אבינו שבשמים, שזכותו של רשב"י יגן עלינו ועל כל ישראל אחינו, להצילנו מכל צרה וצוקה, נגע ומחלה, ונזכה לאקמא שכינתא מעפרא ולביאת הגואל במהרה בימינו אמן.