הלכות שביעי של פסח

כ"ז אדר תשפ"ה | 27/03/2025 | 20:54

א.
בליל שביעי של פסח יקבל החג בשמחה ובששון. מתפללים תפילת יו"ט בכוונה עצומה ובשמחה יתירה, ואומרים בתפילה את יום חג המצות הזה כמו ביו"ט ראשון, כי אינו רגל בפני עצמו כשמיני עצרת, וכן מקדשין על היין ואין אומרים שהחיינו. ובסעודה יספר בנפלאות ה' בענין קריעת ים סוף, וישירו וירננו בשירה ובזמרה את שירת הים, וראו בנים את גבורתו, וכן ממצרים גאלתנו.

ב.
משכימים וקוראים שירת הים באשמורת בעת קריעת ים סוף כמו רביע שעה קודם עלות השחר. ומנהגנו לקרוא מתחילת פרשת בשלח עד כי אני ה' רופאך מתוך ס"ת, ופותחים אותו בארון הקדש והחזן קורא בו שם בקול רם. ואח"כ אומרים תפלה ובקשה המסודרת על ע"ב שמות דויס"ע ויב"א וי"ט מספר הקדוש לשון חכמים (ח"א סי' נו) להרי"ח הטוב, ואח"כ ילמדו בזוהר, על שירת הים עד זמן התפילה.

ג.
ביום שביעי של פסח מפטירין וידבר דוד לה' שהיא ג"כ שירה ויש בה מענין יציאת מצרים. וביום שמיני של פסח בחו"ל מפטירין "עוד היום בנוב לעמוד". שמדבר על מפלת סנחריב בימי חזקיהו מלך יהודה. וכיון שמפלתו היתה בליל פסח. ורצו לסמוך מפלת סנחריב למפלת פרעה שהיתה ביום שביעי של פסח, על כן סמכו לאמרו ביום שמיני.

ד.
אע"פ שאין מנהגנו לאכול סעודה שלישית ביו"ט. מכל מקום יש מהדרין לאכול סעודה שלישית ביום שביעי של פסח, משום חיבוב מצות אכילת מצה.

ה.
נוהגים במוצאי החג לקחת עשבים ושיבולים ירוקים ולשוטחן בבית, ומברכים איש את רעהו שתהא שנה ירוקה ופורחת ושמחה.

ו.
נוהגין להרבות קצת באכילה ושתיה ביום אסרו חג של פסח. ואמרו בגמ' (סוכה מה:) אסרו חג בעבותים. פי' עשו איסור וקשר לחג שלא תסתלק קדושתו. ומעלה עליו הכתוב כאילו בנה מזבח והקריב עליו קרבן.